נציגי משפחותיהן של התצפיתניות דניאלה גלבוע, נעמה לוי, לירי אלבג וקרינה ארייב מסרו הערב (ראשון) הצהרה ראשונה לתקשורת, משטח בית החולים בילינסון בפתח תקווה בו שוהות השבות מאז שהגיעו לארץ.
יוני לוי, אביה של נעמה, אמר: "במהלך 15.5 החודשים האחרונים דיברתי אליכם לא מעט פעמים. מדם ליבי אל מקבלי ההחלטות ומנהיגי העולם. מדם לבי קראתי כאבא המנסה להציל את ביתו מהתופת. הרגע הזה הוא הרגע אליו התפללתי. לא רק עבור עצמי ביקשתי אלא עבור כולנו".
"ברגע בו פרצו מחבלים את גבולותינו ונקטעו חיי משפחות לנצח, הרגע בו טולטלו חיינו הפרטיים והפכנו להיות המשפחה של נעמה לוי התצפיתנית שנחטפה - זה הפך להיות אחד ממחדלי 7.10 והתצפיתניות הפכו סמל לקול הקורא להתעורר ואינו נשמע. אני בטוח כי גם אירועי נחל עוז יבדקו לעומק בוועדת חקירה ממלכתית. נעמה בטוחה פה איתנו. אך המאבק לא תם - נותרו עוד חטופים, בנינו ובנותינו. לא תהיה לנו תקומה בלי הידיעה שמדינת ישראל היא האבא והאמא של כל אחד, מחויבת להחזיר ודואגת לנו. עם ישראל כולו רצה ורוצה את החטופים בבית - רק אז נגיע לניצחון, של החפצים בחיים".
אורלי גלבוע, אמה של דניאלה, בירכה שהחיינו והכריזה: "דניאלה שלנו בבית! כמה חיכיתי לומר את זה ולהודות על שביתי חזרה הביתה. הילדה שלי חזרה רזה, חיוורת, עברה סבל בשבי אך נותרה אותה ילדה נפלאה ומוכשרת שהייתה. את הניצוץ, האהבה והחום דניאלה לא איבדה, וגם את גאוותה כישראלית, יכולתם לראות זאת אתמול בטקס היציאה מהשבי. היא למדה בשבי ששמה השתנה, ראתה אותנו לא מוותרים. היא ידעה שנעשה הכול כדי שתחזור בחיים".
אורלי הזכירה גם את אגם, חברתן לתפקיד שלא נכללה בפעימה הנוכחית, ופנתה לבני משפחת בגר: "זו הייתה יכולה להיות כל אחת מהבנות האהובות שלנו שתיוותר מאחור. מירב, שלומי, ליאם, בר ועילי - לא נעצור עד שגם אגם תהיה בבית. אתמול בבוקר עוד קונן בי פחד שהעסקה תסתבך - אני רוצה להודות שבנותינו חזרו ודורשת שהעסקה תתממש במלואה". היא מסרה הצהרה נוספת באנגלית, בה הודתה לנשיא ארה"ב טראמפ על חלקו בקידום העסקה.
אלי אלבג - אביה של לירי, אמר: "זו פעם ראשונה שאני נרגש מול המצלמות - לירי איז באק! אבל יש עוד 90 חטופים - משפחת ביבס, אגם ברגר וארבל יהוד. הם היו צריכים כבר להשתחרר. אני רוצה להודות לאזרחי ישראל שבזכותכם החטופים מתחילים לחזור. לא ננוח עד אחרון החטופים. לראש הממשלה ולחבריה, לאלה שתמכו בעסקה - הלב שלי איתם, תמשיכו עד הסוף. למתנגדים - העם יבוא איתכם חשבון. כשראיתם את הבת שלי ואת התצפיתניות, איפה הייתם? רה"מ עשה צעד אמיץ ואני בז לאלו שהתנגדו. למשפחות החללים שבזכותם לירי שלי וכל החטופים חוזרים הביתה, ליבי אתכם ולא אשכח אתכם ואת הלוחמים. הלב שלנו חצוי ביום שאני צריך לשמוח ואני לא שמח".
סשה ארייב, אחותה של קרינה, קראה: "עם ישראל היקר, תודה על החיבוקים, התפילות. בזכותכם אנו כאן היום. יחד עם זאת אנו לא שוכחים לרגע את מי שאיבדנו ולא כאן איתנו. נמשיך לעשות כל שביכולנו. קרינה רק מתחילה לעכל את כל מה שעברה והתמיכה שלכם עזרה לרפא לה את הפצעים. עדיין, הלב שלנו לא שלם. יש לנו 90 אחים ואחיות שעדיין שם. קרינה לא מפסיקה לחשוב עליהם והיא מתפללת שיחזרו. אנו ממשיכים לחכות לכל האהובים שלנו ולא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה. תודה מיוחדת לטראמפ על התמיכה הבלתי מתפשרת שלו".
"ולסיום, בקשה", סיכמה סשה: "אני יודעת שכולכם מרגישים שקרינה והחטופות הן הבנות שלכם - אבל אנו מבקשים לכבד את הפרטיות שלנו. אנו זקוקים לזמן ומרחב כדי לעכל את כל מה שעברנו ולהתחזק".
הארבע הגיעו אמש לבית החולים אחרי ששוחררו מהשבי. בשיחות של החיילות ששבו עם בני משפחתן עלה כי הם נחשפו מעט לחדשות באל ג'זירה ולרדיו. "דניאלה ראתה מה שקורה פה, היא ידעה שנלחמים עליה", סיפרה ענבר דדון, אמה של רועי דדון, בן זוגה של דניאלה בשיחה עם "ישראל היום". "הם ראו את הפעילות של המשפחות, של האימהות. אמא שלה היא אישה חזקה, לביאה, הובילה תהליך מדהים עד לרגע שהיא מקבלת אותה חזרה לזרועותיה".
גורם רפואי שהיה מעורב בקליטת השבות ציין: "הבנות שידרו חוסן על הבמה מול המחבלים בעזה. זו עוצמה פנימית שגם אם יתברר שהמחבלים נתנו להן תרופות, לא ניתן להסביר כך את החוסן שגילו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו