מהשלישייה הבלתי נפרדת נותרו שניים: "חושב כמה עומר היה עושה שמח בחתונה שלי"

הם היו בלתי נפרדים. שלושה לוחמים, חברים בלב ובנפש. במחלקה 2 של גדוד המילואים 9203 של חטיבת אלכסנדרוני כינו אותם "השלישייה". עומר סמדג'ה, קרלוס אנדרס ונועם דוד נלחמו בקרבות קשים בעזה, חיסלו מחבלים, ידעו מבצעים עלומים ומסוכנים. במחלקה הם גם נודעו כמי שיודעים להרים את מצב הרוח ואת המורל.

לדאבון הלב, הגורל המר פירק את "השלישייה": רס"ל (מיל') עומר ז"ל, בנם של ליאת ואורן סמדג'ה, נהרג בתקרית הקשה במסדרון נצרים לפני שבעה חודשים, בן 25 בנופלו. נועם נפצע קשה, ועד היום מאושפז. קרלוס ניצל, וכעת הוא עומד להתחתן.

"עומר חסר לי כל יום, כל רגע", אומר קרלוס, חייל בודד, בעצב. "אני מתרגש מאוד לקראת החתונה וכואב שהוא לא יהיה לצידי. נועם אמור להיות המלווה שלי, והדבר הכי יפה הוא שאמא של עומר, ליאת, והמחלקה המדהימה שלנו ארגנו והרימו לי את כל החתונה. אין דבר מרגש יותר מזה".

"ממש הפך את המחלקה"

זה סיפור על אחוות לוחמים, רעות, נתינה אינסופית וערבות הדדית. נועם (26), קרלוס (26) ועומר הכירו במהלך שירותם הסדיר בגדוד 51 של חטיבת גולני.

קרלוס עלה עם משפחתו מקולומביה כשהיה בן 5 וגדל ביישוב תל מונד שבשרון. את הבית עזב לפני גיוסו לצבא. "לא הסתדרתי עם הוריי באותה תקופה ושכרתי לעצמי דירה בנתניה", הוא מסביר.

נועם הגיע מבית דגן. עומר מגנות הדר שבשרון. נועם וקרלוס שירתו באותה מחלקה, ואילו עומר, שהתגייס אחריהם, שירת במחלקה שמתחתם. "עומר תמיד בלט בשטח", משחזר נועם. "היתה לו נוכחות כובשת והכרנו אותו היטב. איש מצחיק, טוב לב, חבר אמיתי. מייד התחברנו אליו".

גם אחרי שהשתחררו מהשירות הסדיר נשארו חברים טובים. ב־7 באוקטובר קרלוס ונועם הוקפצו יחדיו להילחם במסגרת חטיבת אלכסנדרוני, עומר גויס בצו 8 ללחימה בצפון, וכעבור חודש וחצי שב לעבודתו כמאבטח. יותר מכל רצה להצטרף לקרלוס ולנועם בעזה.

"עומר הטריף אותנו ממש בהודעות", מספר עידן סיבוני (28), מפקד מחלקה 2 בגדוד 9203 של אלכסנדרוני. "הוא שיגע בהתחלה את נועם שהוא חייב להגיע אלינו, ונועם העביר אותו אלי. הוא היה חדור מטרה ולא ראה ממטר".

ליאת סמדג'ה מספרת שעומר חש שהוא חייב להילחם למען החברים שלו שנרצחו במסיבת הנובה, ולמען המשימה של החזרת החטופים.

עידן: "הוא הגיע אלינו כשלושה שבועות לפני נפילתו וממש הפך את המחלקה. קיבלתי אותו בשמחה למחלקה. עומר היה אחראי על מצב הרוח ועל המורל. עוד בסדיר בגולני השלושה האלה היו שטותניקים עם פה גדול, 'בעייתיים' בקטע טוב ומצחיק. אנשים פשוט נפלאים.

"לילה אחד היינו בבית בתוך עזה והיה חשוך. כולם רק רצו להיזרק ולישון כמה שעות. עומר, עם האנרגיות הבלתי נגמרות שלו, עם הפלפל והחן הכובש, אמר 'עזבו, בואו נשחק טאקי'. מובן שהוא שאב אותנו ושיחקנו כל הלילה. כולנו התחברנו אליו בצורה מטורפת".

הם נלחמו בעוז. לא נפרדו לרגע. קרלוס: "כולם קראו לנו 'השלישייה'. "בכל בוקר עומר השמיע לנו שיר שמוקדש לאמא שלו, עשה לנו טרקים של מוזיקת טראנס. לא הפסיק לרקוד. אני כל הזמן חושב כמה שמחה ומצב רוח טוב הוא היה עושה בחתונה שלי, וזה לא מניח לי".

הם הספיקו להתרענן כמה ימים בחג השבועות בית. מייד לאחריו חזרו ביחד לאזור הכינוס, לפני כניסה נוספת לעזה.

ואז הגיעה התקרית הקשה והקטלנית. "לפני זה היינו במסדרון נצרים. היתה שמש חזקה מאוד של חודש יוני, אז בנינו צילייה", משחזר קרלוס.

זה קרה ב־20 ביוני. קרלוס מספר שהוא ונועם היו בעמדת השמירה, כשלושה מטרים מעל הצילייה. "נועם ירד מהעמדה והתיישב ליד עומר בצילייה. אני עוד הייתי טיפה יותר למעלה. פתאום היו פיצוצים אדירים. פצצת מרגמה פגעה בהם ובחברים האחרים שלנו. ראיתי מייד שעומר נפגע, ולצערי הענק הוא נהרג. גם נועם צעק שהוא פצוע.

"אני, למזלי הגדול, לא נפגעתי, ומייד התחלתי לטפל בנועם ובחברים האחרים שלנו שנפגעו. היה בלגן גדול. מלא עשן. אירוע קשה מאוד. למרבה הצער, עומר ורס"ל (מיל') סעדיה דרעי ז"ל נהרגו. עד היום אני מתמודד נפשית עם האירוע הזה".

נועם מאושפז מאז האירוע בביה"ח בילינסון. הוא עבר כמה ניתוחים, כולל אחד ברגלו בימים האחרונים. הוא מספר שמייד צעק שהוא פצוע ושקרלוס טיפל בו מייד "כמו גיבור", בלי לאבד את קור הרוח.

"קרלוס מדהים, ולצערנו הרב איבדנו את עומר ואת סעדיה. עד היום, כמעט מדי יום, קרלוס מקפיד לבקר אותי בבית החולים. אין דברים כאלה. אני חייב להגיע לחתונה שלו, ואין לך מושג עד כמה אני מתרגש מזה. עומר יחסר לנו מאוד. כל כך עצוב בלעדיו. מהשלישייה שעשתה הכל ביחד נשארנו רק שניים".

עידן אומר שהמחלקה ספגה פגיעה קשה מאוד באירוע, "ולמרות הכל, אחרי כמה שבועות קרלוס תפקד באירוע אחר כמו אלוף וגיבור אמיתי וחיסל מחבלים".

"קרלוס הוא גיבור מלחמה"

עכשיו קרלוס הגיבור מתחתן. לפני יותר משנתיים וחצי הכיר את חימנה (32), שעלתה מקולומביה לפני עשר שנים. בן דודו הוא ששידך למעשה ביניהם.

"הצעתי לה נישואים חודשיים לפני המלחמה. ב־6 באוקטובר היינו במסיבה ברעים (היו כמה מסיבות באותו הלילה; ע"נ), והתכוונו להיכנס גם למסיבת הנובה. בסביבות חצות, גם מכיוון שלא השגנו כרטיסים, החלטנו לעזוב ולנסוע הביתה לרעננה. בבוקר הבנו שניצלנו. בעקבות המקרה הזה חימנה החליטה להתגייר".

הם נאלצו לחכות עם החתונה עקב המלחמה שפרצה ובשל העובדה שקרלוס נלחם במשך יותר משנה בעזה - ובהמשך גם בלבנון. אבל בעוד כחודש זה יקרה, אחרי שהבעלים של אולם השמחות THE ONE בנתניה, מריה וניר פרידפרטיג ומוטי בן חמו, נעתרו בחפץ לב לבקשה של ליאת שיתרמו את המקום לאירוע.

"קרלוס פנה אלי ואמר לי שהוא רוצה להתחתן", מספר עידן. "הוא שיתף אותי שאין לו מספיק אמצעים לעשות חתונה כמו שצריך, ומייד התגייסתי לעניין. קרלוס הוא גיבור מלחמה, ואחרי כל מה שעברנו אתה, כמפקד, מרגיש שהפכת לאבא של הלוחמים שלך. זה ריגש אותי. החלטתי לפנות לליאת, אמו של עומר, שיתפתי אותה במה שקורה ורתמתי אותה לעניין".

"כמה כוח יש לנו ביחד"

ליאת התגייסה בכל הכוח. "בצר לנו זכינו במשפחה חדשה אחרי מותו של עומר", היא מספרת. "אורן ואני, כולנו, מאוד קשורים למחלקה של עומר. אנחנו מלווים אותם, מחזקים אותם, והם אותנו.

"חשוב לנו, כמשפחה שחוותה טרגדיה אישית, וכעם שעדיין נלחם, עם חטופים בעזה, להצמיח בכל השכול הזה גם ענפים חדשים וחזקים יותר, למען הדורות הבאים. להיות בעשייה ובנתינה. זה עוזר לנו לקום בבוקר. קרלוס נכנס לנו ללב, הוא כמו משפחה עבורנו. מייד נכנסתי לפעולה עם טבלאות אקסל והתחלתי לארגן למענו הכל. הספקים והציוד הם בהתנדבות מלאה. זה כולל שמלת כלה, שאותה תרמה המעצבת ריקי דלאל, שיער ואיפור כלה, צלמים, חליפת חתן, אולם, טבעות נישואים, תקליטן, אפילו מלון (ווסט לגון בנתניה; ע"נ). כולם נרתמו לעזור, וזה מוכיח כמה כוח יש לנו ביחד. כמה ערבות הדדית יש כאן".

קרלוס מחפש מילים להודות על מה שליאת, עידן והחברים במחלקה עשו למענו. "ליאת באה לי משמיים. היא אדם זהב. אין אנשים כמוה. בזכותה ובזכות עידן תהיה לי חתונה מושקעת ויפה".

נועם נכנס בינתיים לניתוח נוסף. עדיין כואב לו, אבל הוא משתקם. יותר מכל הוא רוצה להיות נוכח בחתונה. קרלוס עסוק עד מעל לראש בענייני הערב המרגש בחייו, ועדיין מגיע כל העת לבקר את נועם. כשהם מביטים זה בזה בבית החולים, דמעות מבצבצות בעיניהם. יודעים עד כמה עומר, החבר הכי טוב שלהם שאיננו, יהיה חסר להם להשלים שם את ה"שלישייה" השמחה.