מה נשתנה? העברית אותה עברית, הניסוח קצת אחר

ד"ר רוביק רוזנטל הוא סופר ובלשן, המשמש היועץ האקדמי ואחד ממייסדיו של כנס השפה העברית "לשון ראשון", שייערך ב־5-3 בפברואר בראשון לציון.

לכבוד יום השפה העברית, שחל מדי שנה בכ"א בטבת (יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה), התכנסנו לשיחה צפופה עם ד"ר רוזנטל על מאפייני השיח הישראלי בשנת 2025, על האופן שבו אנו מתקשרים בכבישים וברשתות, וגם: איך כל זה משפיע עלינו כחברה?

"הצורה שבה ישראלים משוחחים התעצבה לאורך הרבה שנים, ולכן בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב - היא לא מאוד השתנתה. הצברים הראשונים שנולדו בארץ כבר היו הרבה פחות רשמיים לעומת ההורים שלהם, והם אפילו שילבו סלנג ומילים מערבית בשיחתם.

"גם שגיאות בדיבור אינן דבר חדש, ולכן העברית הישראלית אמנם משתנה עם השנים - אך גם עוברת מדור לדור ומתעצבת מחדש".

מה בכל זאת השתנה בשפה?

"הרשתות החברתיות", עונה רוזנטל ומסביר: "עד לעידן האינטרנט היתה הפרדה ברורה בין כתיבה לבין דיבור. הדיבור היה חופשי יותר, והכתיבה היתה מוקפדת והתאפיינה בניסוחים ברורים - גם בעיתונים וגם במכתבים שאנשים כתבו זה לזה.

"היתה תרבות כתיבה מפותחת ומשוכללת עד לסוף המאה הקודמת, עד שיום אחד הסתכלתי בתיבת הדואר ופתאום הבנתי שכבר שנתיים לא קיבלתי מכתב. באותו רגע נפל לי האסימון שקרה משהו לאמצעי התקשורת שלנו, כי אם פעם אנשים היו כותבים מכתב באורך 20-10 עמודים וזה אפשר להם ביטוי ויכולות כתיבה (גם אם אינם סופרים), היום כל זה נעלם, כי הטכנולוגיה ייתרה את זה.

"למעשה, איבדנו משהו חשוב מאוד ביכולת הביטוי העצמי שלנו, בעוד הכתיבה ברשתות החברתיות ובווטסאפ הביאה לשיח שונה, תזזיתי ומהיר".

הרשתות החברתיות הביאו לשינויים נוספים בשפה העברית?

"הפיסוק השתנה לגמרי. כבר אין נקודות או פסיקים, ויש דברים אחרים. לצערי זה מתבטא גם ברדידות מסוימת של השיח, ובאובדן של אוצר המילים שלנו, כי יש ירידה בקריאה ובכתיבה.

"למעשה, אנחנו מאבדים את העניין שהיה לנו באוצר מילים רחב, וזו תופעה שאני אישית רואה כמדאיגה. הווטסאפ, למשל, דורש הרבה פחות מילים מאשר מכתב, וזה מדלל את השפה".

ומה לגבי אופן התקשורת שלנו במקומות אחרים, דוגמת הכנסת?

"מאז ומתמיד היו בכנסת נאומים בוטים שנאמרו בשם המאבק בין מחנות פוליטיים. זה מעולם לא היה מקום נחמד, אבל אני יכול לומר בביטחון שבשנים האחרונות יש קבוצה שבאופן מובהק שייכת למחנה פוליטי אחד, וזו הורידה את רמת השיח באופן בוטה שאיבד כל גבול. צורת ההתבטאות הזאת הפכה את הכנסת לקרקס, וזה נובע בעיניי מירידת הרמה של קבוצה מסוימת קולנית ורעשנית של ח"כים, שמכתיבה שם את השיח".

ואיך זה מתבטא?

"התופעה הזאת, לצערי, הורידה את השיח בכנסת לרמת הזנות. מדובר בקללות ובהקצנה בוטה ביחס לזולת, וזה קשור לתהליך מובנה ומאורגן שנועד להוזיל ולפחת את מעמד מוסדות המדינה. יש לכך סיבות פוליטיות, וכיום זה מגיע בעיקר מצד מחנה אחד".

אתה רואה את ההקצנה הזאת בשיח במקומות נוספים?

"בכביש קורה אותו הדבר. התקופה הזאת מלאה במתח בחברה, שנובע מסיבות ביטחוניות ומהקצנת המאבק הפוליטי  ובהתאם לכך השיח שלנו הקצין גם הוא. זה מתבטא ברחוב, בכבישים וברשתות החברתיות, ואלה דברים שלא היו פה פעם. בעיניי, זה יוצר תחושה של אלימות ושיח שמרעיל את החברה, כי הוא נטול קבלה ואמפתיה".

בנימה יותר אופטימית. איך נולד הכנס "לשון ראשון"?

"הכנס נוצר לפני כ־18 שנים, במטרה לדון בשפה בהקשרים רחבים יותר, מעבר לשיח הסגור של בלשנים. הכנס מעלה נושאים רבים למודעות, כי השפה היא רשת שקיימת על גבי המציאות, ואפשר להתייחס אליה במגוון רחב של היבטים: שפה וחברה, שפה וספרות, ואפילו שפה ופוליטיקה.

"בדרך הזאת אנחנו מצליחים מדי שנה למלא את היכל התרבות בראשון לציון ב־10,000 אנשים שמגיעים לכנס, הכולל אירועים מוזיקליים, מושבי עיון לקהל ושיחה חופשית יותר".