עסקת החטופים מצילה נפשות. כל יום שעבר סיכן את נפשות השבויים והשבויות, ובתפילה שהעסקה תתקדם – אפשר עוד להציל חיים רבים.
תומכי העסקה אומרים: "פיקוח נפש עכשיו" דוחה כל שיקול אחר. חברי כנסת חרדים אומרים: פיקוח נפש מיידי דוחה פיקוח נפש עתידי – והם צודקים. אחרים אומרים: אין מצווה גדולה כמצוות פדיון שבויים, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. כל אלה נכונים ומפתים מאוד - ודווקא בשל כך מסוכנים, כי הם אוטמים את אוזנינו מלשמוע את האחר הצועק שהעסקה היא סכנת נפשות, ולא מאפשרים שיקול דעת שלם ומורכב, מוסרי ומדיני.
אך מול פיקוח הנפש של אחינו ואחיותינו החיים, עומד פיקוח נפש של כל אלה שיירצחו, חלילה, בידי המחבלים שישוחררו. זה לא ספק, זה ודאי. מאות ישראלים נרצחו בידי משוחררי עסקאות ג'יבריל, שליט ועוד. מול הצלת הנפשות עכשיו עומדת הסכנה שחמאס יקבל כוח לשלוט בעזה שוב, ושהחיים בשדרות, בארי, ניר עוז ואשקלון יהיו בסכנה. אם נרצה להגיב, חיי חיילינו יהיו בסכנה, ואם ציר הרשע ירים ראש - חיי כולנו יהיו בסכנה.
כל אלה הם סכנות מוחשיות, אישיות ולאומיות, לא פיקוח נפש עתידי אמורפי, אלא "פיקוח נפש עכשיו!". כשברור לנו מה עתיד להיות, וכשזו שאלה תהומית, אסור להתייחס לעתיד כסכנה רחוקה. הוא כאן ועכשיו.
עם הנצח לא מפחד
ועם זאת, משום שהעסקה כבר נחתמה, אני מבקש להביט קדימה אל העתיד הקרוב ולהציע לכולנו לאמץ את העקרונות הבאים:
"לברך על הטובה": אמרו חכמים שכשיש בשורה טובה מברכים עליה ברכת "הטוב והמיטיב", אפילו אם יכול לצאת ממנה רע. אני מציע לכל מתנגדי העסקה לשמוח עם המשפחות, עם השבויים, לחבק למרות ההתנגדות והחששות הכבדים, להיות מאוחדים בשמחת ההצלה.
מול פיקוח הנפש של אחינו ואחיותינו החיים, עומד פיקוח נפש של אלה שיירצחו, חלילה, בידי המחבלים שישוחררו. זה ודאי, וכשברור לנו מה עתיד להיות - אסור להתייחס אליו כסכנה רחוקה
עוצמה: אני קורא לכולם לדבר בשפה של עוצמה, לא חולשה. אדוני רה"מ, החלטת בעד העסקה - אנחנו מחזקים את ידיך: אנחנו עם חזק, יש לנו סבלנות וכוח להילחם עוד עד שננצח. ולמפגינים היקרים אומר: שדר לרוה"מ "לשלם כל מחיר" או לסיום מהיר של המלחמה - יפעל עלינו כבומרנג.
אחריות כוללת: על כולנו לתבוע אחריות לכל ההיבטים של הניצחון הצבאי ושיקום המדינה. אחריות לשחרור כל החטופים, להבטחת ביטחון יישובי הדרום לדורות, לשיקום הצפון, לניצחון אסטרטגי על ציר הרשע ולהשמדת ראש התמנון באיראן. זו חייבת להיות אחריות של כולם - לא שחצי העם דואג לחטופים וחצי דואג לביטחון, חצי להווה וחצי לעתיד.
אופיר שרעבי: "אם ההסכם הזה היה קורה בזמן, אבא שלי היה חוזר אלינו" // מטה משפחות החטופים
אחדות: השאלות שלפנינו עמוקות והדילמות נוראיות, נוגעות בעצב, בשכול, בתקווה ובפחדים הכי קמאים שלנו. דווקא בגלל זה, בואו נהיה מאוחדים - הן בשמחה עם המשפחות, והן בהעברת המסר של עוצמה ואחריות. זה יהיה הניצחון הכי יסודי על אויבינו המנסים לזרוע בנו חרדה ופירוד.
בזמן הגירוש מגוש קטיף נטבעה הסיסמה: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". אני מציע תוספת: עם הנצח לא מפחד מרגישות עמוקה! עם הנצח לא מפחד לְנַצֵחַ!
