אוריאל ברוך, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, היה במסיבת הנובה וניסה להימלט הביתה כשהחל ירי הרקטות. הוא נורה ונחטף לרצועה. במשך שלושה שבועות לא ידענו במשפחה מה עלה בגורלו, ורק אז נודע שהוא כנראה חטוף, נרצח וגופתו בידי החמאס.
אנו במשפחה מאוד חוששים מהעסקה הנרקמת בימים אלו. אנחנו מבינים שאוריאל שלנו נמצא בתחתית הרשימה, או לא נמצא בה בכלל - מה שאומר שנדרש לעבור עוד שתי פעימות עד שנזכה לראות אותו חוזר אלינו, ולהיות תלויים בחסדי החמאס.
בעוד שברחובות ישראל מורגשת התרגשות מהולה במתח לקראת הבשלת המגעים לעסקה, אצלנו במשפחות החטופים שיקירינו לא נכללים בפעימה הראשונה האווירה קודרת כמו בתשעה באב. בזמן שחלק מהמשפחות יזכו סוף סוף לחבק את יקיריהן, אנחנו נישאר באותה אי-ודאות מייסרת, באותו חושך, עם אותה תחושת בדידות וכאב שמלווה אותנו כבר 467 ימים.
כבר בפעימה הראשונה אנו משחררים את כל הנכסים האסטרטגיים שצברנו לאורך הלחימה הקשה: ציר נצרים, ציר פילדלפי וחזרת העקורים לצפון הרצועה. כך נישאר ללא מנופי לחץ על החמאס. כדי להגיע לפעימה הבאה, נדרש שוב להיכנס ללחימה ולהמתין זמן רב, כפי שחיכינו בין העסקה הקודמת לזו הנוכחית, עד שהחמאס ירצה לשוב ולדבר עימנו.
אנחנו במשפחה חווים פצע פתוח ומדמם. איננו יכולים לשקם את חיינו עד שלא מחזירים את אוריאל, ומאוד חוששים מהעסקה הזו שמרחיקה אותו מאיתנו.
אנו מצפים מראש הממשלה וכל מקבלי ההחלטות שאם כבר חותמים על עסקה, שתהיה כזו הכוללת את כולם, ברורה מתחילתה ועד סופה. יש לנו את הכלים של עצירת הסיוע ההומניטרי וסיפוח שטחים - הנושאים שהכי כואבים לחמאס ועד היום לא נגענו בהם.
טראמפ אמר שייפתחו שערי הגיהינום אם לא תיחתם עסקה עד השבעתו לנשיאות ב-20 בינואר. בינתיים, שערי הגיהינום כבר נפתחו על 64 המשפחות שיקיריהן חטופים ולא נכללים כרגע ברשימה.
הכותבת היא ריקי ברוך,גיסתו של אוריאל ברוך שנחטף ונרצח במתקפת 7 באוקטובר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו