יהל אורן הייתה תצפיתנית בנחל עוז לפני עשור. כיום היא ממובילת מחאת התצפיתניות. היום (שבת) היא נאמה במרכז חורב בחיפה, בהפגנה למען עסקת החטופים ועל רקע הסרטון שחמאס פרסום היום, אות החיים מן החטופה לירי אלבג.
נאום יהל אורן במרכז חורב בחיפה ממובילי מחאת התצפתניות // חנן זיסו תקשורת
"זו הייתה יעל לייבושור, תצפיתנית בנחל עוז שדיווחה עד הרגע האחרון" היא אמרה בתחילת הנאום שלה. "יעל נפלה בחמ"ל בשבעה באוקטובר".
"הקבוצה שלנו מאגדת תצפיתניות מה-30 שנים האחרונות ומכל הגזרות ברחבי הארץ והתאחדנו בדרישה להביא אותן הביתה, מתוך הרגשה שזו הייתה יכולה להיות כל אחת מאיתנו.
"כבר אז לפני עשר שנים, הרגשנו את התעצמות האויב, הם בנו מתחתינו מנהרות ואנחנו היינו מדווחות עליהם. היינו שומעות אותם מתחתינו, היינו רואות טרקטורים יוצאים מהאדמה, עוד יום של חפירות בקו דיווח 96 מול בארי. 600 מטר משטח הארץ, וזה היה לפני עשר שנים, שהתפוצצו לנו בפנים בשבעה באוקטובר".
"פעם כשהייתי מספרת שהייתי תצפיתנית בנחל עוז, התגובות היו - 'אה אוקיי, תפקיד קשה, חלק לא ידעו איפה זה או מה עשיתי' - עבר הלאה בסדר היום בלי התייחסות מיוחדת.
"אבל היום כבר לא. היום תצפיתנית היא סמל. סמל לשבעה באוקטובר, סמל לנשים שחטופות בשבי, סמל להפקרה הבלתי פוסקת, סמל לדיכוי נשי - עוד אישה שלא הקשיבו לה - סמל למיגונית מלאה במחבלים, סמל להמתנה האינסופית - וזה בלתי נתפס שזו המציאות שבה אנחנו חיים".
במהלך נאומה היא השמיעה הקלטה של אורלי, אמא של החטופה דניאלה גלבוע, בה נשמעת האם זועקת לשובה של ביתה. היא אמרה "הקול שלה מהדהד בראש שלי מאז שעמדה בגבול עזה וזעקה בתקווה שדניאלה אולי תשמע".
"אז הבקשה שלי אליכם היום היא שתשמיעו את זעקתם, בכל מקום, כל הזמן קולות התחינה של אמא שרוצה את הילדה שלה בחזרה צריכות להדהד בראש אצל מר בנימין נתניהו ולא לעזוב אותו, שילך לישון איתם בלילה אם יצליח, ויקום איתן בבוקר.
"השבוע ציינו את חג החנוכה, בדגש על המילה לציין, כי אנחנו עוד לא מסוגלים לחגוג. כולנו עוד מחכים לנס שיגיע, ואנחנו גם נהיה אלה שנביא אותו, נמשיך להתעקש, נעמוד בכל גשר, צומת ורחוב ונמשיך לדרוש – את כולם עכשיו!
"456 ימים עברו ומנסים שאנחנו הציבור, קצת נשכח, קצת נתייאש ונראה שחיקה.
אבל אנחנו לא נתייאש ולא נוריד את החטופים מסדר היום. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות עבורם".
