אילנה גריצ'בסקי, ששוחררה בעסקה לאחר 53 ימים בשבי חמאס ובת זוגו של מתן צנגאוקר שנמצא כבר 443 ימים בשבי החמאס התראיינה היום (ראשון) לכאן רשת ב', על הימים בשבי והמלחמה להחזיר את בן זוגה – במקום להשקיע בהחלמה מהטראומה שעברה.
"כשיצאתי מהשבי, ידעתי שהגוף שלי ישתחרר, אבל הנשמה והלב שלי יישארו שם עם מתן, עם החברים שלי שהסתכלתי להם בעיניים, הבטחתי להם שאני אעשה הכל. אי אפשר לקרוא לזה באמת שהשתחררתי. אמרתי למתן שאני אעשה הכול כדי להוציא אותו ושאני אוהבת אותו. זה עיניים שמלוות אותי, יום ולילה".
על הימים הראשונים בשבי מספרת אילנה: "המחבלים אמרו לי שמתן שמה והתחננתי שיתנו לי לראות אותו. ניקיתי את מטבח, ניקיתי הכול, בכיתי, התחננתי שיתנו לי לראות אותו - הם לא היו מוכנים הם אמרו, את סובלת עוד יותר. נשבור אותך נפשית".
נאבקת על החזרת מתן במקום להחלים ממה שעברה
"אני עדיין במלחמה - להחזיר את מתן, את החברים שלי, מלחמה על עצמי, וכשהגוף שלי, יש לו רגעים שכבר צועק לעצור, שכבר הוא רוצה להתחיל לאסוף את השברים שלו, הוא שבור פיזי, הוא שבור נפשי, אבל אני לא יכולה לוותר, לא עליהם, לא על מתן ולא על עצמי, אז אני ממשיכה. יהיו לי כמה משברים שילוו אותי כל החיים, גם פיזיים וגם נפשיים".
על אות החיים ממתן שחמאס פרסם
"זה לא מתן שאני מכירה. הוא מדבר בשקט, העיניים שלו צועק שיציל אותו. הוא חיוור, רזה ומפוחד אבל הוא חי והוא עוד בכוח להמשיך לקום ולהילחם, אז מי אני שלא אקום ולהמשיך להילחם עליו, הוא יכול לשרוד את הגיהנום הזה".
מה חושבת על ההתבטאויות של בן גביר נגד עסקה?
"אני לא פוליטיקאי או איש צבא, אבל כן, יוצא לי לשמוע את האמירות שלו, כמו שהייתי שומעת גם בשבי, וזה היה מוריד לי כל התקווה. למזלי, הייתי רואה גם את הפגנות, את הצהרות, וזה היה נותן לי תקווה שהעם כן נלחם, ושאנחנו זוכרים כי העם לא צריך שנחזור, אבל האמירות שלהם, הם שוברים אותנו".
"הייתה לי בקשה שהירגו אותי, רק שהמחבלים לא יסתכלו עליי כבר"
"פעם אחת הראו לנו את ראש הממשלה, ושר הביטחון שלנו, אומרים שהולכת להיות מלחמה ארוכה, ושום דבר על החטופים, לא מדברים על זה. זה שובר, את אומרת, אנחנו נמות פה. הייתה לי בקשה שיהרגו אותי כי אני לא עומדת בזה כבר. הייתי נועלת את עצמי בשירותים, בוכה, רק שהעיניים של המחבלים כבר לא יהיו עליי, שלא יסתכלו עליי".
על אמירת נתניהו שאמר בריאיון לוול סטריט ג'ורנל, שלא יסכים לסיים את המלחמה לפני שנסלק את חמאס
"זה אומר שמדברים על עסקה חלקית, ראש הממשלה וכל מקבלי ההחלטות, מחליטים להפקיר את הבן זוג שלי, ואולי אקבל אותו ואת החברים שלי בשקית. כמה אנחנו יכולים עד שמישהו יבין את הכאב שלנו, את הסבל שלנו? למה חיילים שלנו צריכים להמשיך להקריב את עצמם? למה משפחות צריכים להיכנס לכאב ולסבל של השכול? כבר הרגנו את כל הבכירים מהחמאס וכבשנו ארבע פעמים את ג'באליה. אם אני לא הייתי חטופה, הייתי עכשיו במילואים ויכולתי להיות אני חיילת שנפלה".
"למה המשיך להקריב? למה כבר לא לעצור את הזבל הזה? תחזירו לכולם את הילדים שלהם הביתה, את האבות, את הסבים, לכולם כבר מגיע לנשום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו