הסכנה שאורבת בארונות ועלולה לסכן חיים: "לא יכולתי לדבר – זאת טראומה נוראית"

בזמן שישראלים רבים חוזרים לטייל בארץ, ונשארים לא פעם ללון באכסניות או בבתי מלון, מתברר שקיימת סכנה שרבים מאתנו לא מכירים – אך היא אורבת בארונות מדי פעם, ועלולה לסכן אותנו. צ' בת ה-42 מחולון, עורכת דין ואימא לשלושה ילדים, הייתה בטיול שנתי עם בתה לפני כשנה וחצי באכסניה ביערות הכרמל. היום (שני) היא חשפה לראשונה ב"מאמאצחיק" תמונות מבהילות ממה שהתגלה רק מאוחר יותר כעקיצה של עכביש ארסי בשם "ששן חום".

"ערב לפני אותה עקיצה, ראיתי עכביש חום קטן שלא נראה מפחיד. הוא היה לי בחדר אז הרגתי אותו והלכתי לישון, עד שבאמצע הלילה הילדה דפקה לי על הדלת ורצתה לישון איתי. נתתי לילדה את הכרית שלי, והלכתי לחפש כרית אחרת מהארון, ולמחרת קמתי בבוקר והכל היה בסדר", היא נזכרת. בסוף השבוע שלאחר מכן, צ' מספרת שנסעה לאילת יחד עם משפחתה, ובאותו זמן השפה שלה הפכה למעט נפוחה. "חשבתי שזה פצעון", היא מודה בדיעבד, "אבל השפה הלכה והתנפחה לי, אז החלטתי להזמין שיחת וידיאו עם רופאת משפחה".

אחרי השיחה עם הרופאה, צ' מספרת שניגשה לקנות משחה לטיפול מקומי, אבל כבר ביום שישי שלחו אותה לבית החולים יוספטל, שם נאמר לה שמדובר בהרפס שהזדהם. "נתנו לי סטרואידים ובערב התחלתי להקיא, הרגשתי לא טוב והפנים שלי התנפחו, אז החלטנו לחזור הביתה בשבת. בראשון על הבוקר כבר נסעתי לוולפסון, שם עשו לי חתך בשפה כדי לנקז את המוגלה – אבל בדיעבד הם כנראה פיצצו את השלפוחית בשפה. מאוחר יותר בלילה כבר לא הצלחתי להזיז את הפה, יצא לי ריר ובאיכילוב אמרו לי לראשונה שמדובר בעקיצה של עכביש".

צ' נחרדה לגלות כי ככל הנראה נעקצה בידי עכביש ארסי בשם ארסן חום (נקרא גם ששן חום), אך לדבריה, הפעם, תוך 3 שניות מרגע שהרופא הבכיר ראה אותה – הוא ידע לאבחן את פרטי המקרה. "בשלב הזה כבר נתנו לי סטרואידים ואנטיביוטיקה, וגם החליטו לאשפז אותי. הייתי מאושפזת כמעט חודש, ואז עוד חודש במנוחה בבית. אני עורכת דין, אז הפה זה כל מה שיש לי, אבל בגלל העקיצה לא יכולתי לדבר. זאת הייתה טראומה נוראית", היא מסבירה, ומפרטת כי במקביל חיכו לה שלושה ילדים בבית, הקטן מבניהם היה בן שנתיים דאז. "אני סבלתי ובכיתי ולקחתי המון כדורי שינה, ועד היום נשארה לי בפה צלקת".

הרופא ידע להסביר איך זה קרה?

"הרופא שאל אם הייתי בטיול בכרמל או בצפון בשבועיים האחרונים, והוא שאל אם ראיתי עכבישים. הוא אפילו הראה לי תמונה ושאל אם העכביש שראיתי היה נראה ככה, אז אמרתי שכן". צ', שמעדיפה לא להיחשף מפאת מקצועה, מספרת שהרופא טען שמדובר בעכביש שלרוב חי לבד, אך כנראה באותו חדר היו כמה עכבישים. "זה לא חדר שהיה מוכן מראש עבורנו, פתחו לנו אותו במיוחד", היא מודה. "אחר כך, במשך שבועיים הייתי בחוסר תפקוד מוחלט, שכבתי במיטת בית החולים ולא יכולתי אפילו ללכת לשירותים, כי קיבלתי המון תרופות לוורידים, סטרואידים בכמויות ומספר סוגי אנטיביוטיקה, לצד זריקת טטנוס", היא מספרת.

"אף פעם לא החשבתי יותר מדי משחות, אבל אחרי חודש במחלקה גיליתי שמשחות יכולות לעבוד כמו קסם. הן הצליחו לייבש לי את העקיצה ובסוף החלק הזה בשפה נפל מעצמו, בלי הליך כירורגי. זה היה מצב מסכן חיים כי זה הגיע לזיהום בדם, בגלל הפיצוץ של השלפוחית. אז נשארתי בחדר צמוד לאחיות, והייתי תחת השגחה", היא מסבירה.

היא ממשיכה ומוסיפה כי על אף שרבים מאתנו כלל לא מכירים אותו, מתברר שמדובר בעכביש נפוץ למדי. "יש אלמנה שחורה בדרום הארץ וארסן חום שנפוץ בכל הארץ, אבל בעיקר בצפון. לרוב העכביש הזה מסתתר בארונות, הוא מסוכן לחיי אדם והוא נקרא 'ששן חום' כי יש לו שש עיניים. מסתבר שהוא עוקץ רק אם הוא מרגיש מאוים, אבל כנראה שבמקרה שלי זזתי עם הכרית תוך כדי השינה, ואני מניחה שהוא היה עליה – אז הוא חש באיום".