הלווייתו של רס"ר בנימין דסטאו נגוסה ז"ל התקיימה היום (שני) בהר הרצל שבירושלים. נגוסה, תושב העיר בית שמש, נפל בקרבות בדרום לבנון, והוא החלל ה-17 מבני העיר שנפלו במלחמה הנוכחית.

נגוסה נפל במסגרת פעילות של כוח המילואים של חטיבה 226 שפועלת תחת אוגדה 146 בשס״ם בלבונה, שטח שבו כוחות צה"ל כבר היו מספר פעמים. במהלך סיור, נכנס הכוח לתווך תת קרקעי בו מצאו פיר בו אוחסן אמל"ח שהתפוצץ והוביל למותם של הלוחמים. בצה"ל מתחקרים את האירוע, נבדקת האפשרות כי מדובר בפיצוץ מטען של כוחותינו.

"זוכרים אותך שמח, עם חיוך, צוחק ומצחיק את כולם"

שי, אחיו של בנימין ספד לו בכאב עצום: "היית אדם מאושר, אדם שמח, אין אחד שלא מכיר אותך ואומר שאתה זה צחוקים, שמחה, בדיחות. כל פעם הילדים שלי שואלים 'איפה בנימין?', הם רוצים שהוא ישחק איתם. רק ביום חמישי האחרון הוצאת את כל אחד מהילדים שלי מהמסגרות, ביקשת ממני כתובות של המסגרות שלהם, לקחת את הכיסאות והרכבת אותם באוטו. הבאת לכל אחד מהם מתנה. אשתי אומרת לי שהבאת לכל אחד מהם נשיקת פרידה. הבן שלי הקטן אומר לי כל לילה שהוא רוצה לראות אותך, אז אני מתקשר אליך ואתה מדבר איתו. אני לא יודע למי אני אתקשר עכשיו. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, אני אוהב אותך".

"נפלה עטרת ראשנו"

האחות, אדיס, ספדה בדמעות: "הלב שלי, נפלה עטרת ראשנו. אני לא מאמינה שבשורת איוב הגיעה אלינו. היית עם הלב הכי טוב בעולם, הכי מצחיק בעולם, אין מי שלא התאהב בך. איזה בן אדם היית, איזה בן היית. אתה נמצא בכל נשימה ונשימה שלי. אני אוהבת אותך מדם ליבי, והלוואי והייתי יכולה להתחלף איתך. איזה אסון קרה לנו. אני אוהבת אותך".

"סליחה שלא שמרתי עליך"

האחות הגדולה רבקה סיפרה בכאב על הדמות שבנימין היה בבית המשפחה: "אחי הקטן והיפה, סליחה שלא שמרתי עליך. היית ילד שמח, תמיד מאושר, כל הזמן עם חיוך ענק. כששאלתי אותך באחת השבתות אם סיימת את המילואים ענית לי 'לא, לא סיימתי את המילואים, החברים שלי שם ואני לא יכול להשאיר אותם שם, אני חייב ללכת גם'. חייכת אליי כאילו אתה נפרד ממני. תמיד היית מחבק אותי כל כך חזק, היית קורא לכל אחת מאיתנו בשם אחר ואמרת שאנחנו אותו הדבר בשבילך. אני מתגעגעת אליך כבר מעכשיו ואוהבת אותך. איתך היה אור בבית, עכשיו בבית יהיה חושך. לא יהיה לנו אור בבית כי הלכת. חשוב לי שתדע שאני אעשה הכל כדי שידעו מי אתה, אני אוהבת אותך בנימין".

נציג צה"ל, סא"ל מאיר יחיאל-ליפשיץ, נפרד מבנימין: "בנימין התגייס לשירות משמעותי בחטיבת הצנחנים, יצא לקורס מפקדים והמשיך את השירות עם רצון להשפיע ולהוביל. בשנה האחרונה בנימין הגיע לכל ימי המילואים במסירות אין קץ ומתוך תחושת שליחות ורצון להגן על המדינה. דסטה, כמו שקוראים לך בפלוגה, אנחנו זוכרים אותך שמח, עם חיוך, צוחק ומצחיק את כולם. החברים בפלוגה מספרים שאתה חבר אמיתי, מסור אוהב ואולי המיוחד ביותר בהתבוננות המיוחדת שלך על החיים. בנימין, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה. אנחנו נמשיך להילחם נחושים ונעמוד איתנים. יהיה זכרך ברוך".

ראש העיר שמואל גרינברג התייחס לאובדן הקשה בדבריו: "עוד לא יבשו הדמעות מנפילתו של סמ"ר זמיר בורק, והבוקר התעוררנו לאובדן נוסף של רס"ר בנימין דסטאו נגוסה. הלב כואב והמילים מתקשות לבטא את גודל האובדן. נזכור את גבורתו למען הגנת עם ישראל, לעד".