סבבי המילואים, החשש הביטחוני וחוסר הוודאות: עולם הדייטינג משתנה בעקבות המלחמה

תקופת המלחמות מוכרת ככזאת המזמינה אליה את תופעת ה"בייבי בום", במהלכה זוגות רבים מביאים ילדים לעולם מיד אחרי שהבעל או האישה שבים משדה הקרב. אלא שנראה כי מעט מאוד מסופר או ידוע על תופעת ה"יובש" בעולם הרווקים בעתות של מלחמה – מה שבהכרח קורה לא פעם בעקבות המצב הביטחוני.

ליז קקון בת ה-32 מגבעת שמואל היא רווקה, בוגרת תואר ראשון ורכזת פיננסיים בסוכנות ביטוח. ליז מספרת כי היא מחפשת זוגיות מזה שבעה חודשים ארוכים, כשאת החיפושים החלה, איך לא – בזמן המלחמה. "זה השפיע על החיפושים שלי אחרי בן זוג פוטנציאלי, מאחר שלא מעט רווקים נמצאים במילואים מזה תקופה ממושכת, והם לא זמינים לקשר רציני וארוך טווח", אומרת קקון, ומסבירה כי נוסף לכך גם ממד משמעותי של חוסר ודאות: "יש קושי בקביעת דייטים, ואם כבר מצליחים לקבוע דייט – אז אי אפשר לדעת מתי יגיע הדייט הבא".

אין פנאי או חשק לצאת

קקון משתפת כי בתחילת המלחמה וגם במהלכה, לא היה לה מצב-רוח לצאת לברים בגלל המצב במדינה. לכן, היא פנתה להכיר אנשים דרך האפליקציות השונות. "שמתי לב שהמבחר השתנה בצורה משמעותית. המלחמה נמשכת מזה למעלה משנה, ורוב הגברים מגויסים, אז יש להם פחות פנאי להתראות ולהיות זמינים. הם גם לא יודעים מתי יסיימו את המילואים שלהם, כי כל כמה זמן מאריכים להם את הצו. אז בתחילת המלחמה, כשהיו אזעקות ללא הרף, וגם בימים אלו שבהם המצב הבטחוני בארץ מתוח - קשה ויש פחד לצאת לדייט במקום ציבורי. אני מנסה כמה שיותר להמשיך בשגרה, ולא לתת לפחד להשתלט עליי, אבל אני מרגישה שיש קושי במציאת זוגיות מאז המלחמה״.

תומכות לחימה

למרות הקשיים המתוארים, ליז נשארת אופטימית וטוענת שניתן לתחזק קשר זוגי גם אם בן או בת הזוג נמצאים בלבנון או בעזה, והתקשורת היא פחותה. ״צריך לזכור שבסופו של דבר התפקיד שלנו הוא לתמוך בהם ולהיות שם עבורם. אסור לשכוח שכבר למעלה משנה אותם לוחמים ולוחמות מחרפים את נפשם בשדה הקרב, באהבה, באומץ לב, בגבורה ובמסירות״.

נעמה: "התכתבתי עם מישהו והלך ממש אחלה. נפגשנו לשני דייטים והיה חיבור טוב, אבל בין לבין הוא היה צריך להיכנס לעזה – וזה השפיע על הקשר".

האפליקציות לובשות צבע ירוק

נעמה (שם בדוי) בת ה-30 מתל אביב היא רווקה שמגיעה מרקע דתי. נעמה מספרת כי מאז המלחמה חיפושיה אחר בן זוג מיוחל הפכו למאתגרים יותר, ונדמה לה ש״שוק הרווקים״ שינה את פניו. ״עצוב לי להגיד, אבל מגיל 18 אני נמצאת באתרי היכרויות, וכיום אני רווקה בת 30. ממש שבוע לפני המלחמה התחלתי לצאת עם בחור, ולמרות שהוא לא במילואים לא ממש יכולנו להיפגש, כי פחדתי לצאת מהבית והוא גר רחוק. בפועל, הצלחנו להיפגש רק כשהוא היה מוכן לבוא לאזור שלי, אז יצא שבחודשיים הראשונים נפגשנו רק שלוש פעמים. אחרי כמה חודשים הזוגיות נגמרה, ואז חזרתי שוב לאתרי ההיכרויות״, היא מספרת בנימה של ייאוש. ״ידעתי שאנשים כבר פחות מתחברים לאתרי היכרויות, כי גייסו את כולם למילואים, אז הייתה פחות תנועה. אבל פתאום גם שמתי לב שכל מי שעושה מילואים פתאום שינה את תמונת הפרופיל שלו לתמונה עם מדים, אז השתנתה גם הנראות של האפליקציות – וקל יותר להבין מראש אם בוחרים במישהו שמשרת באופן פעיל״.

נעמה מספרת כי אף פעם לא היה לה קל למצוא זוגיות והיא מעולם לא הייתה טיפוס שמכיר גברים בברים, לכן מאז ומתמיד העדיפה לחפש בני זוג באתרים. אלא שכעת נוספו לדבריה אתגרים חדשים, שהיא לא נתקלה בהם לפני כן, כשאפילו למצוא מקום מפגש לדייט הפך למשימה בלתי אפשרית. ״בתקופות המתוחות עם איראן הייתי אומרת לדייטים שלי שנצא למקומות הסמוכים למקלט". בנוסף, מלבד הזמינות הפחותה של גברים רבים בשל היותם במילואים, גם קושי נפשי לא פעם נלווה לעניין. "הייתי בקשר של התכתבויות במשך שלושה שבועות עם מישהו, והלך ממש אחלה. נפגשנו לשני דייטים והיה חיבור טוב, אבל בין לבין הוא היה צריך להיכנס לעזה – וזה השפיע על הקשר. פתאום הוא לא תמיד היה זמין, היינו מדברים ואז הוא היה נעלם למלא שעות. זה לא משהו שאני באופן אישי רגילה אליו, אבל הרגשתי שהיה חיבור טוב. הוא בעצמו אמר את זה גם, אבל אחרי 3 שבועות הוא פתאום הודיע לי שהוא לא יכול להמשיך את הקשר, כי קשה לו באופן נפשי".

נעמה מספרת כי המעבר החד בין הפחד שהוא היה מרגיש בעזה, לבין הקשר הזוגי שהוא היה צריך לנהל ב"חיים האמיתיים" שלו, היה לו קשה מדי. "הוא סיפר שגם כשהוא לא בעזה, הנפש שלו עדיין שם. הוא אמר שנחכה שהוא יסיים שם, ואם זה יתאפשר נמשיך בקשר – אבל כרגע הוא לא יכול להמשיך עם זה".

במקרה אחר נעמה מספרת כי הכירה מילואימניק דרך אתר היכרויות, אבל הם לא יכלו להיפגש כי הוא היה בלבנון. "כרגע אנחנו בקשר של למעלה מחודש, אבל הוא כל פעם יוצא רק לשלושה ימים וחוזר ללחימה. בזמן שהוא חוזר הביתה הוא צריך להספיק לפגוש את החברים ואת המשפחה שלו, להתאפס על עצמו וגם לצאת לדייטים – אז נוצר פה קושי מבחינה טכנית, כי קשה לטפח קשר ככה. במהלך השבוע אין לנו את השיח השוטף, כי הוא נמצא בלחימה, וזה מצריך ממני התגמשות מאוד גדולה וספונטניות ברגע שהוא יוצא הביתה. זה לא משהו שאני רגילה אליו, אבל אני מבינה שאין ברירה".

כרגע נעמה מבינה שאין לה הרבה יכולת לפתור את המצב, אז היא החליטה לעשות שינוי בגישה של עצמה. "אני מנסה להפנים שמי שנלחם במילואים לא יכול להיות איתי בקשר בדרך שבה אני רגילה. אני בוודאי לא יכולה להאשים את הלוחם שאני יוצאת איתו או להתלונן שהוא לא מדבר איתי, אבל זה בהחלט דורש ממני יותר סבלנות. אם יש משהו שהייתי מציעה ללוחמים הרווקים בכל זאת – זה להיות יותר כנים, ולדבר על התחושות שלהם. מספיק שהבחור יגיד שלמרות שהוא לא זמין, הוא בכל זאת בעניין שלי – וכבר הייתי יכולה להכיל את זה יותר", היא אומרת ומוסיפה לבסוף: "הרי מתישהו המלחמה הזאת תיגמר, והקשר יוכל להיות יותר נורמלי".

שבירת מוסכמות בעקבות המצב

גם ש' בת ה-37 מכרמיאל היא רווקה ללא ילדים, ובשנים האחרונות היא החליטה לחזור בתשובה. מזה כשנתיים שהיא מחפשת זוגיות יציבה שתתאים לה, ולדבריה בשנה האחרונה הכל נעשה קשה יותר. "זה נעשה מאתגר יותר במיוחד באזור הצפון, כי יש חרדה לצאת מהבית ולשבת במקומות ציבוריים. הרבה מקומות נסגרו, וגם ככה אין הרבה אופציות לשומרי כשרות, ויש גברים שמנצלים את זה ולא מוכנים להיפגש בחוץ. זה שבר מוסכמות מסוימות, כי הרבה מהם מזמינים לבתים. אני מניחה שזה גם חוסך להם הוצאות וכן הלאה. אבל אני כבר לא יודעת מה מפחיד אותי יותר – הטילים או ללכת לגבר זר הביתה".

כרגע ש' מספרת שהיא נמצאת בכל אפליקציה אפשרית, גם באתרי הכרויות לדתיים וגם בקבוצות בוואטסאפ, אבל לא תמיד זה מצליח. "אני יכולה להגיד שאני אישית הרחבתי אופקים ואפילו הגעתי לדייט בירושלים, באמת שניסיתי לתת הזדמנויות. כל הדרך פחדת ונשאתי תפילות שלא תהיה אזעקה, וגם נשארתי שם 3 ימים כדי לתת לזה הזדמנות. ידעתי שלא בהכרח תהיה הזמנות נוספת בקרוב, ושאולי הוא יפחד לבוא אליי. בסוף זה סתם נגמר בגלל סיבה אחרת, אבל ללא ספק כל המצב הזה מגביל". ש' מספרת שבכורח הנסיבות היא נאלצה לא פעם לפתוח את ביתה לאנשים שלא בהכרח רצתה, או שגילתה בדיעבד שהיא יכלה להיפגע מכך. "למזלי לא קרה כלום באף אחד מהמקרים האלה, אבל זה בהחלט מקשה ויגרום לי לחשוב 7 פעמים על המפגש בפעם הבאה".