"אסור לשקוט - עלינו האחריות על ביטחון מתיישבי הנגב": הנאום המצמרר של בן גוריון שנחשף לראשונה

"אלה שהלכו לנגב יודעים הסכנה ואינם נפחדים, אבל אנחנו חייבים לפחד, לנו אסור לשקוט, ועלינו האחריות על ביטחונם", כך כתב דוד גוריון, מי שלימים היה ראש ממשלת ישראל הראשון, בטיוטה לקראת נאומו בוועדה הפוליטית בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל, בשנת 1946, עת לקח על עצמו את תיק הביטחון.

היום (ראשון) חושף המכון למורשת בן גוריון את טיוטת הנאום ההיסטורי והנדיר שנכתב בכתב ידו של ראש הממשלה הראשון בה הוא מציג תמרור אזהרה באשר לחשיבות השמירה על ביטחונם של המתיישבים בנגב. הנאום, שהוצא מארכיונו של בן גוריון ונחשף לראשונה לציבור, בציון יום השנה לפטירתו מקבל משמעות חדשה ומצמררת לאור אירועי 7 באוקטובר. 

בנאום, מדגיש בן-גוריון את הצורך להקים "מרכז יהודי, מרכז של כוח יהודי בנגב" על מנת
להבטיח את ביטחון המתיישבים, במיוחד כאשר עזרה ממרכז הארץ לא תמיד תהיה זמינה. הדברים
של בן-גוריון, מדברים ישירות לרוח התקופה היום בישראל, במציאות הביטחונית המורכבת שבה המדינה נדרשת להבטיח את ביטחונם של תושביה תוך שמירה על יכולת תגובה מהירה ויעילה.

"הוכחנו שאפשר להקים יישובים פורחים, אולם יחד עם ההנאה הציונית שהנחילו לנו תריסר היישובים האלה נתמלא לבנו חרדה עמוקה - כי נעשינו אחראים לחיי הנערים והנערות שנתיישבו במדבר זה. למדבר זה שלחנו מאות אחדות של בחורינו ובחורותינו היקרים ביותר – והפקרנו למעשה את חייהם", כתב.

עוד הוא מוסיף: "אם יקרה חלילה אסון – יהיה קשה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ – להגיש להם עזרה. ראשית כל עלינו להקים מרכז יהודי, מרכז של כוח יהודי בנגב. ולא בשמים היא...עלינו לתת לנקודות אמצעי ביטחון... כשאי אפשר יהיה להביא עזרה מתל אביב, יהיה להם הכוח להגן על
נקודותינו".

המסמך מציין תחילתו של תהליך קריטי – הקמתו של תיק ביטחון בסוכנות היהודית ואזי במדינה שבדרך וקבלת האחריות של בן-גוריון על תיק זה הציטוטים מהנאום מעידים על ראיית עולם רחבה ומעמיקה, שמכוונת לא רק להתמודדות עם האתגרים של אותה תקופה, אלא גם מציעה עקרונות שנשארו חיוניים גם בעידן הנוכחי.

איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון מסר "בנאום מדצמבר 1946 עת לקח על עצמו בן-גוריון לראשונה את תיק הביטחון, כחודשיים לאחר שעלו 11 הנקודות בנגב לקרקע, בוחר בן-גוריון להתמקד במתיישבים בנגב ובחשיבות השמירה על ביטחונם, על ביטחוננו. בזמנים בהם אנו מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים קשים ובמיוחד בשאלת החזרת החטופים דברי בן-גוריון מדברים אלינו יותר מתמיד. מסמך נדיר זה, שנכתב לפני כמעט 80 שנה, נשמע כאילו הוא נכתב היום. בן-גוריון, שהיה מודע היטב לאתגרים הביטחוניים, הציג גישה יסודית בהבנת האחריות של התנועה
הציונית כלפי ביטחונם של המתיישבים. דבריו נוגעים כיום לא רק לנושאים של הגנה על ההתיישבות, אלא גם לערכים של שמירה על החיים ועל האמנה שבין המדינה לאזרחיה. הנאום מבטא את מחויבות עמוקה לשמירה על חיי אדם, אשר עומדים בבסיס כל מדיניות ביטחונית".

יום בן-גוריון החל ביום פטירתו, ו' בכסלו, הוא יום ממלכתי, כך על פי החוק שנחקק בכנסת ב-1976, שלוש שנים לאחר שנפטר. הטקס לזכרו  מתקיים באחוזת הקבר שלו ושל אשתו פולה במדרשת בן-גוריון.  מטרת החוק היא לזכרו ולפועלו של דוד בן-גוריון ולהנחלת מורשתו לדורות. בן־גוריון ראה בנגב "את עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה". לא בכדי הוא עלה לנגב וקבע שם את מרכז חייו, לא בכדי הוא קבע את מקום קבורתו בו, לא בכדי הוא קבע "שבנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו", מילים שמקבלות משמעות חדשה ומשמעותית לאחר 7 באוקטובר.