נחשפה תמונה חדשה מ-1948: כשאלפי יהודים הגיעו לפגוש את גולדה מאיר ההמומה במוסקבה

השמועות על בואה למוסקבה של האישה הבכירה ביותר במדינה הצעירה עברו מפה לאוזן • עשרות אלפי יהודים שטפו את הרחובות באזור בית הכנסת הגדול בעיר רק כדי לפגוש את גולדה המופתעת • "הם הקיפו אותי, כמעט מחצו אותי, כמעט הרימו על הידיים, שוב ושוב קוראים בשמי"

גולדה מאיר במפגש עם יהודי מוסקבה. צילום: נתיב

לרגל יום פטירתה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר, ארגון נתיב מפרסמת תמונה חדשה ומרגשת מביקורה ההיסטורי בבית הכנסת הגדול של מוסקבה ב-1948. התמונה התגלתה לאחרונה בחיפוש בארכיון נתיב, והיא מתעדת באופן ברור את המאורע שהיווה ציון דרך רב עוצמה בקרב "יהדות הדממה".

מאיר, השגרירה הראשונה של ישראל לברית המועצות, ערכה את ביקורה הראשון ב"כורלי סינגוגה", במוסקבה ב-10 בספטמבר 1948, יום למחרת מסירת כתב ההאמנה שלה. הביקור עבר בשקט, אך הידיעה על כך שהנציגה החדשה של מדינת היהודים שזה עתה הוקמה, נמצאת בבירה הסובייטית התפשטה בקרב יהודי מוסקבה כאש בשדה קוצים.

גולדה מאיר (משמאל) לצד רחל כצנלסון־שז"ר, בעלה זלמן שז"ר, אז נשיא המדינה ודוד בן־גוריון, צילום: פריץ כהן/לע"מ

בביקור הבא, שבועיים לאחר מכן, המוני היהודים כבר ציפו לה, שכן השמועה על בואה הצפוי עברה מפה לאוזן. וכך בראש השנה תש"ט, 4 באוקטובר 1948, עשרות אלפי יהודים זרמו לבית הכנסת הגדול, חרף האיסור של השלטון הסובייטי על פעילות דתית בכלל ויהודית בפרט. הם הציפו את הרחובות סביב בית הכנסת, מייחלים לראות את גולדה, שנולדה בקייב וכבר אז הייתה האישה הבכירה ביותר במדינה החדשה.

המומה מקבלת הפנים הנלהבת גולדה הצליחה רק לומר להמון, "תודה שנשארתם יהודים". לימים סיפרה על החוויה כך: "ככל שהתקרבנו (לבית הכנסת), לא זיהינו את המקום. הרחוב היה מלא באנשים. היו כאן נציגים של כל הדורות: קציני הצבא האדום, זקנים, נוער, תינוקות על הידיים של ההורים שלהם. היו שם עשרות אלפי אנשים. בהתחלה אפילו לא קלטתי מה קורה ומי אלה. ואז הבנתי, הם הגיעו. יהודים טובים, אמיצים, הגיעו כדי להראות לנו את השייכות שלהם ולחגוג יחד איתנו את הקמת מדינת ישראל. הם הקיפו אותי, כמעט מחצו אותי, כמעט הרימו על הידיים, שוב ושוב קוראים בשמי" (הציטוט מאתר מוזיאון 'אנו').

מהביקור ההיסטורי לשטר ה-10 שקלים

את המאורע שנכנס לדברי הימים של המדינה תיעד יהודי מוסקבאי בשם דוד חבקין, שהיה אז בן 18 בלבד. שירותי הביטחון הסובייטים התנכלו לחבקין בשל פעילותו הציונית וב-1957 הוא אף נדון לשלוש שנות מאסר. את התמונות הצליח בכל זאת לשמור.

את התמונה הראשונה מהביקור של גולדה בבית הכנסת העביר מיד לאחר המאורע לנציגים הישראליים. תיעוד זה, שגולדה נראית בו מטושטשת, נכנס לפנתיאון והונצח לימים על השטר בסך 10 שקלים, שהנציח את דמותה. באמצע שנות ה-60 העביר לשליחי "נתיב" במוסקבה את התמונה השנייה, החדה והברורה יותר, שכאמור התגלתה כעת. חבקין עצמו עלה לארץ ב-1969, השנה שבה גולדה הפכה להיות ראש הממשלה הרביעי של ישראל.

1977. גולדה מאיר ואנואר סאדאת, צילום: לע"מ

ביום ראשון, ח' בכסלו 8 בדצמבר, ימלאו 46 שנים לפטירתה של גולדה. ראש "נתיב", אלון שוהם, אומר לרגל המאורע כי "הגעתה של גולדה מאיר לבית הכנסת במוסקבה לא כוונה בהכרח כצעד דתי, אלא הפגינה סולידריות של מדינת ישראל עם יהודי ברית המועצות".

"היום, ערב יום השנה ה-46 למותה של גולדה, אנו מפרסמים תמונה זו כאות לשמירת הקשר החזק של מדינת ישראל עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. כראש ארגון ‘נתיב’, האחראי על הקשר עם קהילות התפוצות במרחב הפוסט-סובייטי, אני רוצה להדגיש כי גם כיום הקשר מתחזק ומתפתח ללא הרף. ישראל תומכת בקהילות, והקהילות תומכות בנו. בימים קשים אלה לישראל, אנו מרגישים באמת את עוצמת הסולידריות היהודית ההדדית. התמיכה שיהודי התפוצות מעניקים לישראל מהווה דוגמה לחוסן העם היהודי מול השנאה והאלימות, אותו חוסן שיוביל לניצחוננו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר