422 ימים בשבי חמאס: "סיכול עסקת חטופים יהיה פגיעה בליבת תפיסת הבטחון של ישראל"

דבורה עידן, אמו של החטוף צחי עידן, ולישי לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן, שיתפו את סיפוריהן הכואבים ואת המאבק היומיומי של משפחות החטופים • "רוני שלנו חוזרת מהגן ומדברת עם הפוסטר של אבא"

לישי לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן בפאנל משפחות חטופים בוועידת הביטחון של ישראל היום. צילום: אורן בן חקון

פאנל מרגש ורווי דמעות התקיים היום (א') בוועידת הביטחון של "ישראל היום" במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

בהנחיית הפרשן הצבאי יואב לימור, שיתפו דבורה עידן, אמו של החטוף צחי עידן, ולישי לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן, את סיפוריהן הכואבים ואת המאבק היומיומי של משפחות החטופים, 422 ימים אחרי ה-7 באוקטובר.

"השבעה באוקטובר תפס את המשפחה שלי בשנת אבל", סיפרה דבורה עידן. "אבא של צחי, בעלי, נפטר עשרה חודשים קודם. צחי היה הבן הבכור שלי ויד ימיני, עזר לי לעבור את השנה הזאת''.

שיח עם משפחות החטופים: דבורה עידן ולישי מירן לביא | סנטרל הפקות

דבורה המשיכה בתיאור הרגעים הקשים בנחל עוז: "צחי החזיק את דלת הממ"ד, והבת שלו החמודה בת 18 קפצה לעזור לו להחזיק את הדלת. שתי יריות של המחבלים, אחת מהן פגעה במעיין שנרצחה, ואז נפתחה הדלת והוציאו את כל המשפחה. מעיין נרצחה מול האחים שלה, יש לה אחות בת 12 ואח בן 9 שהיו עדים לרצח שלה. ב-13:30 בצהריים צחי נחטף גם מול הילדים כשהילדים מנסים להבין 'מה עשינו רע למה אתם יורים' והבת צועקת למחבלים 'אל תהרגו אותו' והמחבלים מבטיחים לה שהם לא יהרגו אותו''.

"יש לי ארבעה ילדים, 14 נכדים'', הוסיפה דבורה, "ומעיין הבכורה, שחגגה 4 ימים קודם יום הולדת 18, נרצחה לנו. בחודש שעבר האחיין שלי שנלחם בלבנון לצערי הרב גם הוא נהרג. זה הארץ ישראל הקטנה שלנו''.

דבורה עידן, צילום: לירון מולדובן

לישי לביא שיתפה: "שני סיפורים שהתחילו בשני בתים והתאחדו לבית אחד באיזה שהוא שלב. עומרי וצחי נחטפו מול הילדים. הבנות שלי, שלנו, בגילאים יותר צעירים - שנתיים וחצי ושנה. הספיק יפה לגילאים כאלה לעבור בחיים''.

"רוני שלנו עדיין ממשיכה להגיד לאבא שלה לילה טוב כל לילה", סיפרה לישי, "היא חוזרת מהגן ומדברת עם הפוסטר ומספרת לו איך היה בגן. ועלמה לא מבינה כל כך מה זה אבא אבל עדיין אומרת לילה טוב לאבא''.

דבורה התייחסה לתיעוד האחרון שהתפרסם: "זה מאוד משמח אותי שיש תיעוד מהחטופים, זה אות חיים. אני מחכה לזה כבר הרבה זמן. אנחנו חיים כל יום באי וודאות מוחלט. ישר אנחנו עושים השוואות על מה שקורה לצחי, הוא למעלה הוא למטה? זה מפחיד".

לישי חתמה בדברים נוקבים: "עד שאני לא אראה את עמרי בעיניים ועד שאתם לא תזכו לסקר את רוני ועלמה רצות וצועקות 'אבא', אף אחד לא עשה מספיק ולא עושה מספיק. לא יהיה כאן ביטחון ללא החזרתם. אני תושבת בעוטף מיום היוולדי, חייתי וגדלתי בשדרות, החלטתי להקים בית בנחל עוז... ואני באה ואומרת - לא יהיה פה ביטחון ללא החזרתם של כל 101 בני ובנות הערובה שנמצאים בשבי חמאס''.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר