סער על המו"מ לעסקה, לפיד וגנץ בביקורת על הממשלה - והמסר של האלוף: ועידת הביטחון של "ישראל היום"

קבוצת "ישראל היום" התקיימה היום (ראשון) במוזיאון ארצות המקרא בירושלים את ועידת הביטחון השנתית שתעמוד בסימן "תפיסת הביטחון החדשה של ישראל" במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בוועידה התארחו מומחים, קובעי מדיניות ומקבלי החלטות מהשורה הראשונה, ובהם בכירי מערכת הביטחון, אנשי צבא בעבר ובהווה, נציגות מטעם משפחות החטופים, חברי כנסת ושרים, ראשי מועצות ומנהיגי ארגונים אזרחיים.

ד"ר מרים אדלסון, המוציאה לאור והבעלים של העיתון "ישראל היום", דיברה בפתח הוועידה והודתה לצוות על ארגון הכנס. "כמעט 14 חודשים אחרי אותה שבת שחורה נוראה, ישראל השיגה סוף סוף מרווח נשימה. יש הפוגה בצפון וגם בחזיתות האחרות. ציר הרשע לא ממהר לתקוף אותנו.

עוד אמרה ד"ר אדלסון כי "חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן נותנת לנו רוח גבית. אנחנו חייבים לעמוד במשימתנו לשחרר את 101 החטופים מידי החמאס, שיתאחדו בבריאות עם משפחותיהן הממתינות להם. מנהיגינו חייבים למצוא נוסחה הוגנת של נשיאה בנטל, על המדינה לאמץ את לחיקה את השכולים והפצועים במלחמה הזאת כגיבורים ולסייע להם מעל ומעבר ללשון החוק".

"ועוד חשוב להבין, דבר אינו מובטח לנו בממשל האמריקני הבא. האמינו לי - טראמפ הוא הנשיא הטוב ביותר לישראל ולעם היהודי אבל הוא רוצה לעסוק בעם ישראל מאוחד, נמרץ, הגיוני ומצליח. טראמפ עוזר למי שעוזר לעצמו, הוא אוהב ווינרים וזו אחת הסיבות שישראל צודקת כשהיא דורשת ניצחון במלחמה הזאת. שילמנו על כך ביוקר ואנחנו חייבים להיות אלה שמגדירים את הניצחון כי אויבינו לא יודו בתבוסה''.

העורך הראשי של "ישראל היום", עמר לחמנוביץ, דיבר בפתח הפאנל עם מנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן. "הבנו במחיר כואב את חשיבות העומק האסטרטגי, את המחיר של פגיעה בהרתעה, את הצורך של כולם מתחת לאלונקה הלאומית. נוכחנו לראות עד כמה אנחנו פגיעים, ומצד שני שברנו את מחסום הפחד בהתמודדות עם איומים. פירקנו את מיתוס קורי העכביש ובמידה רבה קיבלנו את צבא העם שלנו בחזרה".

"אבל גם נטשנו את היישובים סמוכי-הגבול. פינינו את עוטף ישראל, לכן ברור לנו שאם ישראל רוצה לנצח - היא מוכרחה להשתחרר מהרגלים רבים שהשתרשו. זה אתגר רחב יותר שמחייב גישה חדשה למושגים כמו עצמאות וריבונות ומעל הכל, האתגר הזה מחייב את כולנו להסכמות לאומיות רחבות הם לא יקבלו מענה ביום אחד אבל מוכחים להתחיל".

מנכ"ל "השומר החדש": ''ישראל צריכה להפוך למדינה שלא תלויה באף אחד"

יואל זילברמן ציין את ההחלטה לערוך את הכנס בסמיכות לכ"ט בנובמבר, ואמר כי "כשמדברים על איך צריך לבנות מחדש את תפיסת הביטחון של המדינה, אין נוסחה מוחלטת. זה דורש למידה. חשבנו שדור ה-Z, דור המסכים חושב רק על עצמו, והדור הזה התגלה כדור ענק".

"אני מסתכל על הדור הזה וברור לי שיצאו ממנו אנשים שיובילו את המדינה טוב יותר. ישראל צריכה להיות בנויה על חברה אזרחית, והחברה שלנו היא הכי מטורפת בעולם כולו. היו אצלי 280 אלף מתנדבים, זו דוגמה קטנה לעם שכשנותנים לו משימות הוא מושיט את שתי הידיים''.

לשאלה מאז זיהה ארגון "השומר החדש" לפני 7 באוקטובר השיב זילברמן: "״ראינו איך טרור זוחל מוביל לנטישת דונמים של חקלאות, זה הוביל לתפיסת ההכלה. ראינו איך המדינה מכילה את זה שאפשר להקים חממות (של בדואים) בתוך שטחי אש של צה''ל''.

זילברמן הוסיף: "אנחנו רוצים לראות איך אנחנו דוחקים את המנהיגות להתייצב, זה בתוך המדינה, ועוד לא דיברנו על הגבולות. בישראל החקלאים הם גבולות המדינה ולנו ברור שבלי לשמור עליהם אין לנו קיום במדינה הזאת''.

עוד אמר מנכ''ל ארגון השומר החדש כי ''ישראל צריכה להפוך למדינה שלא תלויה באף אחד, צריך להקים לפחות 150 נקודות התיישבות חדשות על הגדר. אנחנו קוראים לזה קו המלש''בים, אין סיבה היום שישיבה חרדית תשב בבני ברק, צריך להעביר אנשים לגבולות המדינה''.

זילברמן סיים באופטימיות: ''אני חושב שיותר מתמיד מלחמה זו תקופה של חרדה אבל גם הזדמנות היסטורית להקים את הדברים מחדש, לראות את הטעויות ולארגן מחדש. זה תלוי במנהיגות שלנו. עכשיו זה הזמן לסדר את הכוחות והדבר הכי חשוב בקצה, אני זכיתי להקים חטיבה בצבא ואתה רואה צעירים ששואלים אותך מה המשימה הבאה, מה הדבר הגדול הבא.

''יש לנו כל כך הרבה הרוגים והצעירים שואלים אותנו איך אנחנו נהיה ראויים להם. אני חושב שיש תוכניות טובות לייצר משהו גדול בלי להיכשל בדרך. אנחנו צריכים להתייצב, אנחנו צריכים לראות את הצעירים מייצרים את התשתיות על הגבולות וזה יקרה רק בזכות חברה אזרחית חזקה ואיתנה ומבלי לתלות את כל התקווה בצה"ל''.

תא''ל במיל' דדי שמחי: "לנהל נכון את מה שקורה במזה"ת"

ועידת הביטחון של "ישראל היום" עסקה בין היתר באתגרי הביטחון של ישראל בעידן שאחרי מלחמת חרבות ברזל והאסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר 2023. תא''ל במיל' דדי שמחי שבנו גיא, לוחם בסיירת צנחנים, נרצח בטבח בקיבוץ רעים, אמר כי ''מצבנו כמדינה הרבה יותר טוב, אנחנו רואים מה קורה בלבנון ובעזה. העניין הוא לא לקלקל את מה שעשינו עד עכשיו אלא לנהל נכון את מה שקורה במזרח התיכון".

"גם אחרי שמגיעים לפיק של מצב טוב יש אתגר איך לתחזק את אותו מצב לשנים קדימה. אני חושב שמתפתח פה דור מנהיגות אחר לחלוטין. המדינה שינתה כיוון, אני מאמין בלב שלם שמהאסון הגדול הזה תהיה בשורה ותקומה הרבה יותר טובה לשנים קדימה''.

על הלקחים שהפיקה ישראל אחרי אסון 7 באוקטובר אמר שמחי ''אני חושב שהאסון הזה, איך שהרגו אותנו, הסביר לכולם שאנחנו בשכונה קשה מאוד. אם לא נדאג לעצמנו אף אחד לא ידאג לנו".

הפרשן הבכיר של ''ישראל היום'', אמנון לורד, אמר בפאנל כי הוא לא סומך על המערכת הצבאי ועל הדרג המדיני.

"אני לא רואה דיון פתוח וישר בסוגיות שאנחנו דנים בהן. ברובד של החיילים, ברובד של הארגונים האזרחיים יש תנופה לאחר השבעה באוקטובר שבפנימיות שלנו חל שינוי עצום. באופן אובייקטיבי יש בעיה להגיד שמצבנו היום טוב יותר. אני מאמין שצה''ל של היום הוא חצה את כל מחסומי הפחד. הוא יודע לנצח דברים, לתכנן, להגיע לפעולות מדהימות, צה''ל ביצע שרשרת של מבצעים שעולה על כל מה שנעשה אי פעם בעבר, הוא התמודד בשטח הבנוי, בשדה הקרב המסובך והקשה ביותר והצליח, אז כל הדברים האלה נכונים וטובים. מצד שני התברר שאחרי הרבה מאוד שנים עם כל קירות הברזל שבנינו ברגע המדינה הזאת הופכת לעלה נידף''.

תא''ל במיל' דני ון בירן, מייסד תנועת ''נקראים לדגל'', אמר כי "7 באוקטובר היתה קריאת השקמה לכולנו, אירוע שהמחיר ששילמנו עליו לא שילמנו מעולם. אני חושב שזה מחייב אותנו לחשב מחדש את התפיסות הביטחוניות והמדיניות שלנו. אם יש איום אחד שהוא גדול מכל בעיניי זה השסע הפנימי בחברה הישראלית. אנחנו נוטים להתפלג למחנות סוציולוגים ופחות אידיאולוגים ואני חושב שהמילואים זה המקום בו כולם מתחברים ושומרים על אתוס של צבא העם".

"המילואים הוכיחו שאנשי המילואים הם סוג של שמורת טבע, אתה מגיע, אתה מרגיש טוב, כל הגועל בשיח הציבורי לא קיים שם גם כשאנשים יוצאים הביתה הם מתנהגים אחרת זה מזכיר לנו שאת האתוס הזה צריך לשמר".

לדברי ון בירן, צה''ל ומדינת ישראל הזניחו את מערך המילואים ואת הצבא בכלל. ''הצבא הוקטן ולא עונה על הצרכים. הצבא צריך להיות בגודל שעונה על צרכי הביטחון והוא צריך להיות מתוגמל באופן אחר לגמרי, לא צריך להסתכל על זה רק מהזווית החרדית. מדינת ישראל צריכה לבנות רמת תגמול שבראשה האנשים מהמילואים שמסכנים את חייהם, מתחתם אנשי מילואים שלא מסכנים את חייהם ומתחתם אנשים שלא משרתים במילואים ולא צריכים לקבל אף תגמול ממדינת ישראל''.

שמחי תומך בהסדרה שישראל הגיעה אליה עם מדינת לבנון, "לא הייתה אלטרנטיבה טובה יותר. ההסדרה תיבחן בצורה שבה ישראל תאכוף את ההסכם, וזה צריך להמשיך ככה לשנים קדימה. מי שייתן את הטון בהסכם הזה הם מפקדי וחיילי צה''ל שידחפו את הממשלה לאכיפה. אנחנו צריכים להגיד לעצמנו שמדינת ישראל תמיד תושיט יד לשלום אבל בניגוד לכל המדינות האחרות בעולם גם כשנעשה שלום ניקח שולי ביטחון גדולים יותר''.

"אני חולק על ידידיי משמאל, אני חושב שאם לא נדאג לעתידנו אף אחד לא ידאג לנו. הספורט של להרוג יהודים הוא ספורט עתיק. נכון לפעול ולשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית אבל בסוף זה רק אנחנו'', הוסיף שמחי.

חיים ביבס: ״יש מוסר כפול, ביו"ש עובדים רק פלשתינים״

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום" המתקיימת היום (א') במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בראיון לשירית אביטן-כהן, כתבת "ישראל היום", קרא ביבס לתת עדיפות לאומית לאזורים שספגו מכה קשה במלחמת 7 באוקטובר: "חיזבאללה חטף מכה קשה, כל ההנהגה שלו חוסלה, למעלה מ-50 כפרים טופלו נקודתית.

"המטרה הייתה להיכנס עד הליטאני ולכן יש הישגים, צריך לשמור אותם אבל גם לא לאפשר הפרות, המקרה הביזרי של האוהל שישב כל כך הרבה זמן ולא עשו איתו כלום אסור לו לחזור.

"צריך לסיים את הטיפול בדרום כולל עסקת חטופים ובצפון זה השיקום, כן צריך לעמוד על שיקום הצפון, עוטף ישראל צריך לקבל מענה במרכיבי ביטחון, כלכלה, שיקום, פיתוח התיירות, המעגלים האלה דורשים השקעה עד הסוף. זה החוסן האמיתי של מדינת ישראל. אנחנו צריכים לחזק אותם בכל הרמות כולל משאבים ותעדוף משמעותי כי זה החוסן האמיתי שלנו''.

אחרי הפסקת האש בצפון ביבס קורא להתמקד בעזה ולקדם את שחרור החטופים: "חמאס, המצרים כולם מבינים שצריך להגיע לעסקה כמה שיותר מהר. 20 בינואר זה התאריך שבו טראמפ נכנס לממשל. גם אם נגיע להסכם סביב ציר נצרים תמורת החטופים צריך להבין שאנחנו נוכל להיכנס פנימה בכל רגע נתון. אנחנו צריכים לתת זמן שיקום לחיילי הסדיר שלנו''.

תחום הבנייה כמעט השתתק בעקבות המלחמה. ביבס סיפר כי ''בימים הראשונים אחרי השבעה אוקטובר באו אלינו שרים בכירים שהסבירו לנו איך הם מביאים עובדים. אנחנו נמצאים בהפחתה של 50 אחוז מההכנסות האלה, מהרגע הראשון אמרנו להכניס את העובדים, בסוף הביאו כמה אלפים וככה זה נראה, אתה נכנס לחלק מאתרי הבנייה ואתה רואה 10 אזרבייג'נים ועוד 10 סינים. צריך לעשות סדר. יש פה מוסר כפול של כל מי שעוסק בלא להכניס פה עובדים.

"יש עשרות אלפי עובדים פלשתינים שעובדים במדינת ישראל כולל שב"חים, הגיע הזמן לבנות תוכנית מסודרת, להחזיר את העבודה כי אין ברירה, להחזיר תשתיות אבל בעיקר מחזירים את הכלכלה. אי אפשר לנהל כלכלה, לנהל את הוצאות הביטחון בלי אותן הכנסות ואם אנחנו רוצים לבנות לדור הניצחון הזה דירות לזוגות צעירים זה הזמן שלנו לקחת את התוכנית ולהכניס אותה.

"כולם מבינים רק לאף אחד אין את האומץ לעשות את הצעד הנוסף. אני מבין את הפופוליזם. בסוף הם נכנסים בלי שאנחנו יודעים, צריך לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומוסדרת, ולהחזיר את בינוי התשתיות שזה אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלנו במדינה''.

השר גדעון סער: "אנחנו לא רוצים לקחת צד בדבר הזה, אין שם צד טוב"

שר החוץ גדעון סער, יו"ר מפלגת הימין הממלכתי, השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום". בראיון לכתב "ישראל היום" אריאל כהנא תקף סער את השר לשעבר משה יעלון שטען כי ישראל מבצעת טיהור אתני ברצועת עזה.

"דברים מופקרים וחסרי אחריות שגרמו נזק'', אמר סער. ''בעיקר רואים זאת באופן שעשו גופי תקשורת ורשתות החברתיות בעולם הערבי שבעצם זה הטיעון שלהם, הם מהדהדים אדם שהיה בעבר בתפקיד בכיר ואין לזה כל שחר.

"כל מה שישראל עושה היא עושה בהתאם למשפט הבינלאומי וחבל מאוד שהשר לשעבר יעלון לא מתעשת להבין את הטעות ואת הנזק החמורים שעשה וחוזר בו מהדברים האלה. אני מקווה שהוא יעשה את זה''.

סער תקף את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט, "מנסים לקשור לנו את הידיים ואת הרגליים. אתה רואה מדינות כמו צרפת והולנד, באות ואומרות שיש חסינות למנהיגים זרים שרלוונטית במקרה הזה, זה כמובן לא המענה היחד אבל הדבר המשמעותי ביותר זה הקולות ששומעים מוושינגטון, סנאטורים בכירים שקוראים להטיל סנקציות נגד מי שישתף פעולה עם ICC".

"אני משוכנע שהממשל הבא בוושינגטון ינקוט בצעדים חריפים. אני מזכיר לידידים שלנו באירופה שלא ימהרו לחבק את הדבר הזה ויסתכלו גם לכיוון הזה''.

סער סיפר: ''יש אינדיקציות להתקדמות לעסקת חטופים אבל עדיין אני לא יכול לתת יותר. יש אינדיקציות שיכול להיות שתראה מידה רבה יותר של גמישות כתוצאה מהנסיבות שנוצרו, למשל ההסדר בלבנון. נדע בימים הקרובים. מנקודת המבט של ממשלת ישראל יש רצון ללכת לדבר כזה ואני מקווה שזה יצליח להתקדם".

"מבחינת הקביעה העקרונית שחמאס לא יכול לשלוט בעזה אנחנו חייבים להמשיך לעמוד על זה. צריכים לנסות להתקדם להסדר בנושא החטופים. אנחנו מחויבים לעשות את המאמץ הזה".

על המצב בסוריה: "אנחנו לא רוצים לקחת צד בדבר הזה, אין שם צד טוב. צריך להסתכל על האינטרסים של המיעוט הכורדי בצפון סוריה, לראות מה הרצונות שלו ואיך אנחנו יכולים לנצל את המצב כדי להגביר את שיתוף הפעולה".

יאיר גולן: אין סיכוי שהישראלים יסכימו לחיות תחת משטר דיקטטורי״

האלוף (במיל') יאיר גולן, יו"ר מפלגת הדמוקרטים, השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום". בראיון לפרשן "ישראל היום" יואב לימור טען כי גולן כי ממשלת נתניהו לא מעוניינת בהסכם להחזרת החטופים: ''מי שחושב שאפשר להחזיר חטופים הביתה בלי הסכם עם חמאס לא רוצה להחזיר את החטופים. אין דרך אחרת. אני חושב שממשלת ישראל לא רוצה הסכם כזה וזה מקומם אותי.

"אני חושב שנושא החטופים הוא הרבה יותר רחב מחייהם של 101 החטופים, בעיני זה הנושא אולי האחרון שסביבו אפשר היה לייצר סולידריות ישראלית אמיתית, לא ימין ולא שמאל, זה נושא אנושי, זה נושא כואב בצורה בלתי רגילה. אני חושב שהיינו צריכים לצאת מגדרינו על מנת להחזיר אותם הביתה".

"כל יום שחולף גורם לכך שבכאוס שנוצר ברגעים אלה ברצועת עזה אנחנו רק מסבכים את המצב. יש לנו מחוייבות מוסרית ולאומית עמוקה להחזיר את כולם הביתה כמה שיותר מהר''.

גולן תיאר את הנעשה ברצועת עזה בימים אלה, "פירקנו את הכוח הצבאי של עזה, מה שנשאר בשטח זה חוליות שמסוות לנו נזקים והשאלה לאן זה מוביל, אני כל חיי הבוגרים נלחמתי בחמאס ועדיין יש חמאס ביו"ש, לא נעלם, ועדיין מוציא פיגועים כואבים".

"בעזה צריך לשמר את חופש הפעולה המקצועי אבל אין סיבה לא לייצר חלופה אותנטית לחמאס, נמשיך להילחם בחמאס עוד כמה שנים אבל מי יחליף את חמאס? מי לוקח את האחריות על היום יום? של האזרח העזתי? מה האפשרויות שעומדות לפניו? מי שחושב שישראל לנצח תוכל לשלוט שם בונה לעצמו חלומות, אין לזה שום קשר למציאות".

"אנחנו נטבע בתוך בור עזתי'', טען גולן, ''מה הטעם בזה? הדבר המזעזע מכל הוא שיש לנו מודל אותו אנחנו מיישמים ביו"ש, בוא ניקח אותו גם לעזה''.

גולן תקף: ''ראש הממשלה מובל על ידי חבורה קיצונית שמכריזה על הקמת היישוב היהודי בתוך רצועת עזה, לספח את רצועת עזה, אני לא מבין איך סיפוח של שני מיליון עזתיים לתוכנו זה עושה טוב. אני יכול לשמור אותם מחוץ לי עם חופש פעולה מקצועי ולפנות לעולם ולאזור ולהתחיל לבנות שם משהו שיאפשר לנו עתיד חיובי מבחינתה של ישראל".

יו"ר מפלגת הדמוקרטים קרא לראשי האופוזיציה לפעול בתיאום: ''יש אופוזיציה בישראל, אני חושב שבביטוי הפרלמנטרי שלה היא לא מספיק מתואמת, היא לא עובדת יחד, אין לה אסטרטגיה מגובשת. קראתי לגיבוש של כל האופוזיציה כבר לפני חודשים".

"יש לנו היום ממשלה הרסנית ומסוכנת למדינת ישראל שפועלת ללא אסטרטגיה מוגדרת וללא הגדרה מדינית. אני חושב שזה אסון ולכן האופוזיציה חייבת למצוא את הדרך לפעול באופן מתואם יותר והחלטי יותר ולתת תקווה לאזרחי ישראל''.

מנהלת בילינסון: ״בזמן הצפירה ביום הזיכרון נלחמנו על חיי פצועים״

ד״ר לנה קורן פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון, השתתפה בוועידת הביטחון של "ישראל היום", וסיפרה על הפעילות הרפואית בבית החולים המתקיימת בשנה האחרונה בצילה של המלחמה בעזה ובלבנון. בראיון למוריה קור סיפרה קורן פלדמן, סא''ל במיל', כי ''שנים רבות הייתי בשטח, טיפלתי בפצועים, הייתי בתפקידים פיקודיים. המלחמה הזאת תפסה אותנו במקומות שונים ממלחמות קודמות''.

"פצועי צה''ל מגיעים אלינו לבילינסון 50 דקות מרגע הפציעה בעזה. יש לנו חיילים שתוך 60 דקות מרגע הפציעה היו בחדר ניתוח. הגיעו אלינו יותר מ-1200 פצועים מתחילת המלחמה, כל מסוק שמגיע בית החולים עוצר מלכת וכולם מגוייסים רק לדבר הזה''.

קורן פלדמן תיארה את יום הזיכרון הראשון לחללי צה''ל אחרי 7 באוקטובר 2023: "הרגשות כמובן קשים וחמש דקות לפני הצפירה אנחנו מקבלים הודעה שמסוק מגיע, חמישה פצועים מעזה, ליד כל מיטה הצוות שלו ואז מתחילה הצפירה ושניות לאחר מכן נפתחת הדלת של חדר טראומה ו-669 מכניסים את הפצועים וצוות אחד מטפל בו וכל היתר עומדים דום. עד סוף הצפירה נכנסו חמישה פצועים, זה הרגע הכי ישראלי שיש, לעמוד דום לזכר החללים ולהילחם על הפצועים, זה רגע מכונן''.

"כשאני אומרת שבילינסון התגייס למלחמה הוא ממש התגייס'', תיארה המנהלת. ''תוך ניהול השגרה של בית החולים וטיפול בפצועים הבנו שיש צרכים נוספים למדינת ישראל ותוך שבועיים מ-7 באוקטובר כבר פתחנו סניף של בילינסון באילת, הבאנו צוותים, 60 אלף מפונים הגיעו לאילת והם הגיעו בלי כלום עליהם. נשים, גברים, מבוגרים בלי תרופות, תוך שבועיים פתחנו את הסניף הזה והגיעו מיטב המומחים, מנהלי מחלקות לטובת המפונים ואוכלוסיית מדינת ישראל''.

קורן פלדמן תיארה בהתרגשות על מקרה אחד נוגע ללב: ''הבאנו לסניף באילת כלבנות רפואית, יש לנו את טדי הכלב הוא עובד בילינסון והבאנו אותו לאילת. הייתה שם ילדה שבאותו יום שכבה במשך שעות ליד גופות הוריה ובמשך חודש וחצי היא לא הייתה מוכנה להוריד את הפיג'מה. טדי הכלב והאחות הגיעו אליה ובמשך יום שלם היו איתה, ובסוף היום הילדה הלכה עם טדי בטיילת של אילת וקנתה בגדים. זו היתה הפעם הראשונה שהיא הסכימה להוריד את הפיג'מה. אני רק חושבת על זה וזה מציף את כל הרגשות של האירוע הזה''.

על החלטתה לעבוד כרופאה סיפרה קורן פלדמן: ''אמא שלי טוענת שכבר בגיל שנתיים המשפט הראשון שאמרתי זה שאני רוצה להיות רופאה, לא האמנתי לה, רק כשהבן שלי אמר לי את זה בגיל שנתיים האמנתי לה. כל חיי ידעתי שזה היעוד שלי, שזה מה שאני רוצה לעשות''.

"אנחנו טיפלנו בחטופים שהגיעו בעסקה הקודמת'', סיפרה מנהלת בילינסון. ''היום אנחנו ערוכים לקבל את החטופים ואנחנו מחכים ומצפים. אנחנו בהיערכות מלאה, עשינו תרגילים וסימולציות, המחלקה מוכנה עם בגדים מוכנים על המיטה ומוצרי קוסמטיקה, זו תחושה שאין לתאר אותה. כולנו מחכים לזה''.

כאב של לוחמים: "מחויבות מוסרית להסתכל קדימה"

פאנל מרגש במיוחד על כאבם של הלוחמים במלחמה התקיים בוועידת הביטחון של ''ישראל היום''. סמ''ר במיל' ארי שפיץ, שנפצע באורח אנוש בקרבות בעזה ואיבד שתי רגליים ויד, סיפר: "הכאב שלי הוא לא פיזי, אני בסדר עם הפציעה שלי, הכאב שלי הוא על אובדן חברים מאוד טובים שאיבדתי ועוד המון חברים שנפצעו וגם כאב לאומי שאנחנו חווים בשנה האחרונה, שיש בו גם הרבה עתיד והרבה תקווה אבל אי אפשר לא להסתכל על הכאב והאובדן בשנה האחרונה'.

שפיץ תיאר את נסיבות פציעתו הקשה מאוד: "נכנסנו ב-27 בפברואר לשכונת זייתון לבית ממולכד, היה פיר בתוך הבית והוא התפוצץ. המ"מ והמ"פ שלי נהרגו באותו אירוע והיינו עשרה פצועים. פינו אותי לסורוקה, הייתי מורדם ומונשם למשך עשרה שבועות ואחר כך עברתי לשיקום, זה עוד שלב בדרך. אני זוכר שהרופאה הסתכלה עלי ואמרה לי מה הפציעות, ובגלל שהייתי כל כך מבולבל ניסיתי להבין אם אני פצוע גם בראש, אמרתי שאם הראש שלי בסדר אני אהיה בסדר".

סג''מ עדן רם, שספגה 12 כדורים כשהסתתרה בחמ"ל של בסיס אורים במהלך מתקפת הפתע של חמאס, סיפרה: "בשבעה באוקטובר סגרתי שבת, הייתי קצינה תורנית, קיבלתי כדור ראשון תוך כדי ריצה, מחבלים הצליחו להיכנס לחמ"ל והתנהל שם קרב מאוד קשה. הם חשבו שכולם מתים כולל אני.

"קיבלתי סך הכל 12 כדורים בגוף, למזלי לא במקום חשוב'', שיחזרה הקצינה. ''אני ניצלתי בנס אבל הכאב הגדול שלי הוא שהחברים שלי לא כאן איתנו היום. עדי גרומן היא לוחמת שנלחמה בבסיס באותו היום, אופיר נהרגה במהלך הריצה לחמ''ל וליאור יחד איתה, דנית, אלינה, אהרון, ושיר נהרגו ממש לידי בחמ''ל ואיתמר נהרג במיגונית אחרת.

''הייתי פצועה מאוד קשה, הלוחמים שחילצו אותי סיפרו לי שהיו בטוחים שאני לא בחיים, ברוך השם אני כאן היום. המטרה שלי היום היא כל עוד אני פה וקיבלתי את החיים שלי היא להפיץ ולספר את הסיפור שלי ולספר על החברים שלי שכבר לא כאן. לתת פרופורציות, להעביר את המסר שאנחנו צריכים להיות כאן אחד עם השני. אני עוסקת הרבה בהסברה'', תיארה. ''חזרתי ביום חמישי מניו יורק, הייתי באוסטרליה, במיאמי ואני מקווה להגיע לכל מקום בעולם כדי שישמעו על מה שקרה לי באותו יום מעדות ראשונה.

"אני מרגישה שיש לי שליחות כל החברים שלי שלא כאן איתנו ולצערי כל יום נופל לנו עוד חייל ועוד חייל ואנחנו צריכים עבורם להיות אנשים טובים יותר, לזכור את האנשים שבזכותם אנחנו יושבים כאן היום. שבכל מקום בעולם ידעו מה הם עשו, לא רק החברים שלי יש כל כך הרבה ואנחנו צריכים להמשיך ולספר עליהם ולא לשכוח אותם לעולם ולהיות ראויים להם''.

ליאת שור טהר, אלמנתו של יוסי טהר ז"ל, קצין שב"כ בכיר שנפל אחרי שחיסל חוליות מחבלים בקיבוץ מפלסים, אמרה בפאנל: ''אני לא אוהבת שמציגים אותי כאלמנתו של כי אני הרבה מעבר, זו נקודה נוגעת וכואבת. אני מרגישה שמאז שבעה באוקטובר מסתכלים עליי אחרת, במבטים וגם במילים.

"יוסי תרם לביטחון המדינה מעל 20 שנים, הוא המשיך כלוחם וקצין בשייטת. אחר כך עבר לשב"כ, התגייס ליחידה באגף המבצעים. אני אוהבת להגדיר אותם לוחמים שלא רק הפנים שלהם מטושטשות - גם ההישגים שלהם מטושטשים. אני באמת חושבת שצריך שינוי באופן מיידי בהכרה ובתמיכה של המדינה במשפחות האלה ובצרכים שלהן, גם מבחינה כלכלית ונפשית. הקרבה מאוד גדולה, אני מכירה בנות זוג שלא הצליחו להשתלב במעגל העבודה בגלל התפקיד התובעני של הבעל.

"תמיכה בעודם בחיים זה כל כך חשוב'', הדגישה. ''כי אם האמא לא תתפקד, כמו שבמטוס את צריכה קודם לשים את החמצן עלייך ואחר כך על הילדים. אם האמא לא תקבל את התמיכה שהיא צריכה היא לא תוכל לטפל בילדים''.

לדבריה, משפחות שכולות רבות לא מודעות לזכויות המגיעות להן. ''התקופה כמשפחה שכולה היא חדשה לי והיא מאתגרת מאוד ואני עדיין לא מכירה את כל מה שמגיע לנו ממשרד הביטחון וגם פה הבנתי שיש צורך בשינוי. חייבות להיות גמישות והתאמה בין משפחה למשפחה. יש שוני ויש הבדלים ולא כל משפחה מה שעוזר לאחת יסייע לאחרת, חייבת להיות התאמה. אני יכולה לתת דוגמה שליווי של אמא שכולה מתאים שעובדת סוציאלית תגיע אליה, תקשיב לה. העובדת הסוציאלית מנסה כבר מעל שנה לקבוע איתי לקפה וזה לא קורה, במקרה שלי עדיף לי לקבל עזרה בגידול הילדים".

"מגיעים לנו החזרים על חוגים של הילדים ולא לכולם יש את הזמן להתעסק בקבלות ואישורים, ועד שאני טיפלתי בזה העובדת הסוציאלית בישרה לי שנגמר הכסף. מה עושה משפחה במצוקה כלכלית? נקודה נוספת שחשובה לי ונוגעת לפן הרגשי, אני חושבת שצריך שיתוף בין משרד החינוך למשרד הביטחון במתן הכוונה בטיפול בילדים שכולים. אל תקשו עלינו, תקלו".

רס''ן במיל' יצחקי גליק, ששירת 300 ימים במילואים, ממקימי תנועת ״אל הדגל״, אמר: "אנחנו סוגרים כל כך הרבה ימי מילואים והחטופים עדיין לא איתנו, ותושבי הצפון מתחילים לחזור לצפון אבל הם עדיין לא מרגישים בטוחים וכואב לנו שאם כבר משתמשים בנו לא ממצים את זה עד הסוף. אסור לנו להיות אויבים פוליטים. אנחנו רוצים לשנות את זה, לא להתייחס לחלוקות הישנות של העולם הפוליטי''.

ח''כ ליברמן: "אני תמיד בעד הפרטה, במקרה של התאגיד מדובר בנקמה"

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח''כ אביגדור ליברמן, השתתף בוועידת הביטחון של ''ישראל היום''. ליברמן תקף את הדרג המדיני שמורכב לטענתו ממנהיגים שתמכו בתוכנית ההתנתקות: ''מה שבאמת מדהים זה שהיום שלושת הקודקודים כולם הצביעו בעד גירוש יהודים, נתניהו, כ"ץ וצחי הנגבי, כולם הצביעו בעד ההתנתקות.

''גולדקנופף הוא בעד התיישבות'', אמר ליברמן. ''אני מקווה שהוא רוצה להעביר את כל חסידויות גור לתוך רצועת עזה. לפני שאנחנו מדברים על התיישבות וריבונות בתוך רצועת עזה בוא נחזיר את הריבונות לצפון ולעוטף עזה. לא יודע לכמה אנשים יצא לבקר פה במטולה, אתה בוכה. צריך קודם כל לשקם, ביחס לעזה צריך לנתק את כל היחסים שלנו איתם, לנתק את האספקות והחשמל ולהתנתק לחלוטין. לא צריך לחפש תירוצים אמריקנים''.

על סוגיית הגיוס אמר ליברמן: ''מבחינתי החוק הראשון שהקואליציה הבאה תחוקק זה 'עם אחד גיוס אחד', אין פטורים, אין מכסות, אין תורתם אומנותם, זה פשוט לא קיים. "אני מגיע מניחום אבלים אצל הרב צבי קוגן ששירת שירות צבאי מלא בגבעתי, אנחנו רואים ציונות דתית שנלחמים כאריות ומשלמים מחיר כבד ביותר ומשלבים עבודה, שירות צבאי ולימוד תורה".

ליברמן סיפר על תפיסתו הביטחונית כשר הביטחון לשעבר: "אם היו מקשיבים לי היינו נמצאים במקום אחר לגמרי. ב-2016 הצעתי לתת מכה מקדימה לחמאס ולחיזבאללה ולא לחכות שיתנפלו עלינו. כשאתה דוחה את הבעיה במקום להכריע בסוף היא מתפוצצת לך בפנים".

"אותו הדבר לגבי מיגון הצפון והקמת חיל טילים. אם היו ממשיכים עם אותה תפיסה היינו נמצאים במקום אחר לגמרי. לגבי ההמשך, ממשיכים באותה קונספציה והדבר הכי בולט זה איראן, הם מודיעים בקול אנחנו רוצים להשמיד את מדינת ישראל, למה אנחנו מחכים?"

"אני חושב שזו ההזדמנות האחרונה, חלון ההזדמנויות לפני כניסת טראמפ שרוצה שקט ושלום, יש כאן מספיק כוחות אמריקנים וממשל שלא חייב כלום כי הוא מסיים. הייתי יוצא עכשיו לתקוף את איראן. גם כשאנחנו מדברים על הצפון והדרום ברור שלא איראן חיזבאללה נראה אחרת לגמרי, ככה גם החותים''.

"בזמנו חשבו שנכון להפיל את סדאם חוסיין אבל אף אחד לא הסתכל כמה מהלכים קדימה, אתה שואל אותי היום הרי אותם ג'יהאדיסטים שיש להם מניעים שונים, לעשות תקיפה כמו שהם עשו זה רק בסיוע מדינתי, כנראה הטורקים עומדים מאחורי זה. צריך להבין לאן זה מוביל, אני לא רוצה ג'יהאדיסטים על הגבולות שלנו. אנחנו צריכים לעקוב מקרוב ולהבין שסוריה זו מדינה ענקית, כרגע הם נמצאים יותר באזור טורקיה אבל אם הם ממשיכים להתקדם צריך פה באמת לחשב את כל התהליכים ויכול להיות שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך להיכנס לקוניטרה או למשולש הגבולות. אבל זה מקום לדאגה, אותם הג'יהאדיסטים לא שונים מחיזבאללה ואחרים''.

ליברמן תקף את שר התקשורת שלמה קרעי שמבקש לפגוע בתקציבי התאגיד: ''אני תמיד בעד הפרטה, במקרה הזה מדובר בנקמה לכן אני מתנגד בתוקף לסגירת התאגיד, גם פה צריך לחשוב כמה צעדים קדימה, מה קורה עם כל הגופים מסביב ל'כאן', פה באמת השיקול היחיד הוא שיקול פוליטי. אני לא רואה פה תוכנית שמישהו אחר ישדר מוזיקה קלאסית, מישהו חושב שמורשת יכולה להיות מסחרית? או שידורים באמהרית או ברוסית?''

אלוף תמיר ידעי על עסקת חטופים: ״נמצאים במקום של פוטנציאל גדול"

מפקד זרוע היבשה, האלוף תמיר ידעי, השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום". בראיון לפרשן הצבאי יואב לימור, סקר ידעי את הישגי צה"ל בזירות השונות והתייחס לכישלונות ולאתגרים העומדים בפני הצבא.

בנוגע לחזית הצפונית אמר ידעי כי "מה שראיתי זה צבא נחוש, סדיר ומילואים, שעושים את משימתם בחרדת קודש כדי להשיב את תושבי הצפון הביתה. אני חושב שלצד הדברים הרוחניים והערכיים יש גם הרבה היבטים מקצועיים שמבוצעים בהצטיינות". לדבריו, בהגדרת המטרות בצפון, "היה נכון לנתק בין הזירות ולהחזיר את התושבים. אני חושב שבשתי המטרות האלה צה"ל עמד בהצלחה". באשר להסכם שהושג, ציין ידעי כי "ההסכם טוב, אבל הוא ייבחן לא במה שרשום בו אלא במה שייעשה. אנחנו נחושים שההסכם הזה ימומש''.

"אני חושב שהחזרה של תושבי הצפון תלויה בעיקר בהם. כשהם ירגישו שבטוח לחזור - הם יחזרו", אמר ידעי. "המשימה שלנו היא להבטיח שבטוח שם ושאפשר להחזיר את החיים למסלולם. אנחנו נערכים עם סד"כ צבאי רב ביחס למה שהיה בעבר, ונעשה מה שצריך כדי שהמציאות שהייתה לא תשוב''.

האלוף במיל' ידעי התייחס גם לחזית המזרחית של ישראל: "הסיטואציה של חוסר יציבות במזרח התיכון לא עושה לנו טוב. אם זה הולך לניצחון של המורדים, נמצא את כולם בהמשך על גבולותינו. אם צבא אסד יתעשת, זה כנראה יהיה בסיוע איראני. אנחנו צריכים להיות ערוכים להתפתחות איומים מהזירה המזרחית".

"כשלנו כישלון חרוץ בשבעה באוקטובר", הודה מפקד זרוע היבשה. "יש לנו דרך ארוכה כדי להשיב את אמון הציבור בנו ואת האמון בתוך הצבא". הוא פירט את הכשלים: "כאנשים שגדלנו במדינה דמוקרטית נטינו לחשוב שכל סכסוך ניתן ליישב אם נשב משני צדי השולחן ונדבר. יש אויב שכל תכלית קיומו להשמיד אותנו''.

לדבריו, "אנחנו 20 שנה נוהגים במבצעי הרתעה. המבצעים הם נגיף מוחלש של היכולת הצבאית הצה"לית. הם התחסנו מפני היכולות, מה שהוביל לתהליכי התעצמות עד לכך שהבינו וניסו ליישם את רעיון השמדת ישראל''.

באשר למטרות בעזה, מנה ידעי שלושה יעדים: "השמדת ופירוק היכולות הצבאיות של חמאס, להסיר את שלטון חמאס, ויצירת התנאים להשבת החטופים". האלוף הדגיש את ההישגים: "שרשרת הפיקוד כמעט ואינה קיימת, לא קיים ארגון עם היררכיה. הושמדו תשתיות. כל המביט בעיניים פקוחות רואה איך עזה נראית היום - אלפי מחבלים הרוגים ויכולת שהתמוססה ולא קיימת. ''אנחנו יודעים לצאת ולהיכנס לכל מקום שנבחר. אין כוח בעזה שיודע לעצור את הצבא. פגשנו במלחמה הזו את צבא היבשה במיטבו בסדיר ובמילואים שנלחם במסירות רוח וביכולות יוצאות דופן''.

בנושא החטופים ציין ידעי כי "אנחנו נמצאים בנקודה ובמקום טוב בו גם סינוואר, שהיה ראש המתנגדים והמכשול המרכזי, כבר לא בין החיים. גם המציאות הבינלאומית היא מציאות אחרת סביב הבחירות בארה"ב. יש פוטנציאל גדול וצריך לממש אותו''.

בהתייחסו למצבת כוח האדם, חשף ידעי כי "זרוע היבשה בשנה הזאת של המלחמה, ביחס לשנים קודמות, חסרים 7900 מתגייסים בהשוואה לשנה שעברה''. בנוגע לסוגיית החרדים אמר ידעי ''הצורך אמיתי, יש לא מעט נפגעים והרוגים והצורך הוא אמיתי והוא לא עכשיו משחקים פוליטיים".

על שילוב נשים בצבא אמר האלוף: "אני מאמין גדול בשילוב נשים. נשים משרתות היום בכל רחבי צה"ל. 97 אחוזים מהתפקידים בצה"ל פתוחים בפניהן. יש בנות ביחידת יהל"ם, בשריון, הייתה אישה ב-669, יש כאלה שעומדות בפני גיבוש לסיירת מטכ"ל, אנחנו פותחים פיילוט לחי"ר''. באשר לשילוב חרדים, סיפר ידעי על הקמת חטיבה חרדית: "הכנו עצמנו היטב לקליטה של החרדים מתוך רצון לשלבם באופן אמיתי בלי לשנות את האמונות שלהם. מפה אני קורא להם לבוא להתגייס''.

לסיום התייחס ידעי לביצוע התחקירים בצה"ל: "אנחנו מודעים היטב לצורך הציבור לדעת מה היה ולשעון שמתקתק בהקשר התחקירים. יש תהליך ארוך ונוקב שהוא לא מסתיים במה שקרה בבארי ומסתיים בכשל האסטרטגי''. האלוף הוסיף כי "מתקיים תהליך רציני ועמוק, אבל הוא נעשה בשעה שצה"ל נלחם בשבע זירות. אנחנו נגיע ליום הזה ואנחנו עושים מאמץ כדי לעשות את זה מהר ככל האפשר. חשוב לי שהציבור ידע, זה תהליך אמיתי ונוקב והוא חשוב לנו''.

בהמשך לשאלה על התפטרות קצינים ידעי ענה ''כל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. חשוב וצריך לזכור שאותם מפקדים שאחראים על הכישלון גם אחראים על ההישגים של צה''ל עד כה במלחמה ואני מציע לנהוג בהם בכבוד''.

יאיר לפיד: ״היפרדות מהפלשתינים יחד עם קואליציה אזורית תתרום לביטחון"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום". בראיון לכתב ''ישראל היום'' אמיר אטינגר אמר לפיד כי אסון 7 באוקטובר הוא תוצר של מדיניות 'ניהול הסכסוך' - "אנשים שחשבו שאפשר לנצח בלי לעשות תהליכים מדיניים. לא לעשות כלום בבעיה הכי מדממת ונפיצה של חיינו זה חוסר אחריות''.

לדבריו ישראל חייבת לאמץ לעצמה חזון מדיני, ''אנחנו לא רוצים לשלוט לנצח בחמישה מיליון פלסטינים. יצאנו מעזה בלי הסדר מדיני - אני מדבר על הסכם מדיני. מרכז הטעות הייתה שההתנתקות נעשתה בצורה חד צדדית. 7 באוקטובר הוא תוצר של מדיניות ניהול הסכסוך. אני לא חושב שצריך לאזן ביניהם, אני חושב שצריך למצוא דרך להיפרד מהר''.

''יש מניע, יכולות והזדמנות. המניע - אין דבר שאני יותר מסכים איתו - הם רוצים להשמיד את מדינת ישראל, ואנחנו תמיד נצטרך להגן על עצמנו ולמקסם את היכולות שלנו להגן על עצמנו. בשבעה באוקטובר המניע היה כמו שהוא היה - השמדת המדינה. יכולות? דווקא בשבעה באוקטובר לא היו יכולות יוצאות דופן. מה שהיה זה הזדמנות, והיא נוצרה בגלל שהייתה מדינה שעסקה בנושאים אחרים ולא בהגנה על מדינת ישראל''.

אנחנו צריכים לייצר כלים שממקסמים את ביטחונה של מדינת ישראל. אני חושב שהיפרדות מהפלסטינים שבאה עם קואליציה אזורית תורמת לביטחון ישראל. יש משהו טרגי בזה שהחברה הישראלית לא אומרת יותר את המילה שלום. היום אפילו השמאל לא מדבר על שלום כי זה נראה כהונאה''.

לפיד דחה את הטענות על חולשת האופוזיציה בישראל: ''אם לא הייתה אופוזיציה כבר הייתה הפיכה משטרית - בית המשפט העליון היה מאוכלס כולו באנשיו של יריב לוין, כבר לא הייתה תקשורת חופשית ומזמן היה עובר חוק השתמטות על מלא. יש איזו הטיה בגלל הדרך שבה הממשלה שלנו נפלה, שכל מה שאנחנו צריכים זה לפתות ארבעה אנשים. אני מאמין שהממשלה תיפול על נושאים ערכיים אמיתיים כי הממשלה הזאת לא יודעת מה לעשות איתם".

''הממשלה לא רוצה שידברו על החטופים, לא רוצה שידברו על חוקי ההשתמטות ועל המאבק על חופש הביטוי, ואנחנו מייצרים את השיח הזה. אני קצת התעייפתי מהשיח 'איפה האופוזיציה' - היא נמצאת, ועובדה שאני יושב פה עכשיו''.

בשבוע שעבר נאם לפיד במליאת הכנסת וקרא לרמטכ''ל להכריז בקולו כי ניתן לבצע עסקה לשחרור החטופים: ''אני לא רוצה לדבר בשם הרמטכ"ל, לכן קראתי לו לדבר בשם עצמו. אפשר היה לעשות עסקת חטופים באפריל ויולי והיא לא קרתה בגלל הצד שלנו. ממשלת ישראל יכולה הייתה לעשות עסקת חטופים ולא עשתה אותה מסיבות פוליטיות - זה מפרק מבפנים את ערכי המדינה. העובדה שהשיקולים הפוליטיים מנעו עסקת חטופים היא נוראה מלהכיל''.

לפיד הדף את טענותיו של השר לשעבר משה יעלון: ''זה לא נכון שצה"ל עושה טיהור אתני בעזה. נכון שעדיף ששרי הממשלה לא ידברו על דילול של חצי מאוכלוסיית עזה, אבל לא צריך לדבר על טיהור אתני. יש צבא שמתמודד עם ארגון טרור בתנאים לא אפשריים. התבטאויות כאלה הן מיותרות לגמרי, והן פוגעות בנו בתקופה בה יש צווי מעצר נגד ראש ממשלה ושר הביטחון לשעבר''.

עוד אמר לפיד כי ''אני חושב שנתניהו, הרמטכ"ל וראש השב"כ צריכים להתפטר באותו יום. כל עוד נתניהו בתפקידו ואי אפשר לסמוך עליו, עדיף שהם יישארו בתפקידם כל עוד הוא שם. אחרת הוא סתם ימנה אנשים מטעמו שיחבלו בוועדת החקירה הפוליטית הזאת שהם מנסים להקים".

422 ימים בשבי: "רוני שלנו חוזרת מהגן ומדברת עם הפוסטר של אבא"

פאנל מרגש ורווי דמעות התקיים בוועידת הביטחון של "ישראל היום" במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בהנחיית הפרשן הצבאי יואב לימור, שיתפו דבורה עידן, אמו של החטוף צחי עידן, ולישי לביא, אשתו של החטוף עמרי מירן, את סיפוריהן הכואבים ואת המאבק היומיומי של משפחות החטופים, 422 ימים אחרי 7 באוקטובר.

"השבעה באוקטובר תפס את המשפחה שלי בשנת אבל", סיפרה דבורה עידן. "אבא של צחי, בעלי, נפטר עשרה חודשים קודם. צחי היה הבן הבכור שלי ויד ימיני, עזר לי לעבור את השנה הזאת''.

דבורה המשיכה בתיאור הרגעים הקשים בנחל עוז: "צחי החזיק את דלת הממ"ד, והבת שלו החמודה בת 18 קפצה לעזור לו להחזיק את הדלת. שתי יריות של המחבלים, אחת מהן פגעה במעיין שנרצחה, ואז נפתחה הדלת והוציאו את כל המשפחה. מעיין נרצחה מול האחים שלה, יש לה אחות בת 12 ואח בן 9 שהיו עדים לרצח שלה. ב-13:30 בצהריים צחי נחטף גם מול הילדים כשהילדים מנסים להבין 'מה עשינו רע למה אתם יורים' והבת צועקת למחבלים 'אל תהרגו אותו' והמחבלים מבטיחים לה שהם לא יהרגו אותו''.

"יש לי ארבעה ילדים, 14 נכדים'', הוסיפה דבורה, "ומעיין הבכורה, שחגגה 4 ימים קודם יום הולדת 18, נרצחה לנו. בחודש שעבר האחיין שלי שנלחם בלבנון לצערי הרב גם הוא נהרג. זה הארץ ישראל הקטנה שלנו''.

לישי לביא שיתפה: "שני סיפורים שהתחילו בשני בתים והתאחדו לבית אחד באיזה שהוא שלב. עומרי וצחי נחטפו מול הילדים. הבנות שלי, שלנו, בגילאים יותר צעירים - שנתיים וחצי ושנה. הספיק יפה לגילאים כאלה לעבור בחיים''.

"רוני שלנו עדיין ממשיכה להגיד לאבא שלה לילה טוב כל לילה", סיפרה לישי, "היא חוזרת מהגן ומדברת עם הפוסטר ומספרת לו איך היה בגן. ועלמה לא מבינה כל כך מה זה אבא אבל עדיין אומרת לילה טוב לאבא''.

דבורה התייחסה לתיעוד האחרון שהתפרסם: "זה מאוד משמח אותי שיש תיעוד מהחטופים, זה אות חיים. אני מחכה לזה כבר הרבה זמן. אנחנו חיים כל יום באי וודאות מוחלט. ישר אנחנו עושים השוואות על מה שקורה לצחי, הוא למעלה הוא למטה? זה מפחיד".

לישי חתמה בדברים נוקבים: "עד שאני לא אראה את עמרי בעיניים ועד שאתם לא תזכו לסקר את רוני ועלמה רצות וצועקות 'אבא', אף אחד לא עשה מספיק ולא עושה מספיק. לא יהיה כאן ביטחון ללא החזרתם. אני תושבת בעוטף מיום היוולדי, חייתי וגדלתי בשדרות, החלטתי להקים בית בנחל עוז... ואני באה ואומרת - לא יהיה פה ביטחון ללא החזרתם של כל 101 בני ובנות הערובה שנמצאים בשבי חמאס''.

גנץ: "30 חטופים איבדו את חייהם בגלל שלא עשינו עסקה"

יו"ר המחנה הממלכתי, השר לשעבר בני גנץ, התייחס בוועידת הביטחון של "ישראל היום" לסוגיית החטופים ולאתגרי הביטחון של ישראל בעידן שאחרי מלחמת 7 באוקטובר. בריאיון עם הפרשן הצבאי יואב לימור אמר כי "החזרת החטופים היא בליבת הערכים של מדינת ישראל, היא הדבר הכי חשוב. אם היה אפשר לעשות הסכם בלבנון, אפשר היה לעשות גם עם האויב הכי מפורק". גנץ טען כי "להערכתי 30 איש איבדו את חייהם בגלל שלא עשינו עסקה משיקולים פוליטיים".

בהתייחסו לחזית הצפונית, אמר גנץ: "אני חושב שההישגים בזירה הצפונית הם חשובים מאוד, גם בלבנון גם בסוריה. צריך להמשיך את הפעולה הזאת. יש הסכם שעל פיו מתנהלים כרגע, מאוד חשוב לאכוף את המרכיבים שלו ולא לחזור למשוואות של לפני השבעה באוקטובר''.

גנץ הדגיש את הצורך בראייה אסטרטגית רחבה: "אנחנו מדינה קטנה ואנחנו צריכים מדיניות גדולה. אם לא נחבר את מדיניות האזור והקהילה הבינלאומית... חייבים לרתום מדינית את ארה"ב, סעודיה ומדינות האזור כי רק כוח צבאי לא מספק''.

באשר לעתיד רצועת עזה, הבהיר גנץ: "אנחנו לא יכולים לתת לאיומים רחבים לשחזר את עצמם. אני חושב שצריך להמשיך לפעול בעזה, להמשיך את הפעילות המבצעית. אנחנו יכולים לחיות לצידו של האיום ולא בתוכו. אין לנו מה לחפש בהתיישבות בעזה. לפני הכל צריך להחזיר את החטופים הביתה''.

גנץ התייחס גם למצב הפוליטי: "כל הנושאים המרכזיים חייבים להתקיים בהסכמות וככה להשאיר את החברה הישראלית מאוחדת. לא נהיה מאוחדים - לא נהיה פה''.

בסוגיית היישובים המפונים קרא גנץ לחברי הכנסת: "חד משמעית הייתי חוזר לגור ביישוב מפונה. אני קורא לכל חברי לכנסת - קחו את עצמכם ותלכו לגור ביישובים האלה שנה. הם מדברים הרבה, עושים מעט".

על התפטרות הקצינים שאחראים למחדל 7 באוקטובר אמר גנץ ''אני חושב שהדרג הפיקודי בצבא כבר אמר מזמן שהוא לוקח אחריות, לכן אני לא מודאג בכלל מלקיחת האחריות של הדרג הצבאי. נכון לעכשיו כשהמציאות לא יציבה אני שמח שהם על ההגה''.

דיכטר: ״העולם הערבי יצטרך לפתור את בעיית הצפיפות בעזה״

שר החקלאות אבי דיכטר השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום" ושוחח עם הפרשן הצבאי יואב לימור על האיומים שעימם מתמודדת המדינה, על סוגיית החטופים ועל המצב הפוליטי.

"מדרום נפתחה הרעה", אמר דיכטר בתחילת דבריו. "בשבעה באוקטובר קרה לנו מה שלא קרה לנו מהקמת המדינה. האיום שהיה בעזה ובאופן שבו הוא התממש - ברור לחלוטין שהסיפור בעזה יסתיים בהכרעה, עזה לא תהווה יותר איום על מדינת ישראל''.

"בעזה אנחנו מקיפים אותה מכל איבריה מאז שהתחלנו את התמרון הקרקעי", הסביר השר. "ההכרעה תהיה בראש ובראשונה השבת כל 101 החטופים, לאחר מכן נמנע כל איום צבאי לעבר ישראל".

דיכטר הבחין בין הזירות: "בגלל שיש לנו חטופים נהיה צריכים להגיע שם להכרעה. הצפון זו סוגייה אחרת - לבנון היא מדינה ריבונית שיש בה חיבור לסוריה, כך שכשאתה מסתכל על לבנון זה שולחן ארוך מאוד שאין לו באמת קצה, לכן בלבנון אתה חייב לסיים בהרתעה''.

דיכטר הבחין בין הזירות: "בגלל שיש לנו חטופים נהיה צריכים להגיע שם להכרעה. הצפון זו סוגייה אחרת - לבנון היא מדינה ריבונית שיש בה חיבור לסוריה, כך שכשאתה מסתכל על לבנון זה שולחן ארוך מאוד שאין לו באמת קצה, לכן בלבנון אתה חייב לסיים בהרתעה''.

לדבריו, "המלחמה שהתנהלה שם בשנה האחרונה הייתה שונה לחלוטין ממה שהיה במלחמת לבנון השנייה. הייתי אז חבר קבינט, אני מכיר את הדברים מקרוב. אבל כדי להשיג הכרעה בלבנון זה מחייב את ישראל למתוח את זרועותיה הצבאיות''.

"החזרת החטופים הוא חלק מיעדי המלחמה, ולכן החזרת כל החטופים הוא בדיוק כמו שני היעדים האחרים. מדינת ישראל תדע לשלם מה שתידרש כדי להחזיר את החטופים", הדגיש דיכטר. "המנוף שישראל מפעילה בעזה חלקו צבאי חלקו אחר''.

"אין ספק שהמהלך שאתה מתאר הוא מהלך שבסופו של דבר אני מקווה שיביא לעסקה'', אמר השר. "יש בה צד אפל שנקרא חמאס שאנחנו לא יודעים לגמרי מה מידת השליטה שלו בכל מספר החטופים החיים ואלה שלא בחיים, אבל בסופו של דבר את המהלך הזה נשלים''.

דיכטר התייחס לאתגר הדמוגרפי ברצועת עזה: "עזה זה 330 ק"מ מרובע שב-67 היו בו 33 אלף תושבים. היום זה אותו מרחב ויש שם 2.3 מיליון תושבים. ברור לחלוטין שאם סוגיית הצפיפות בעזה לא תמצא מענה על ידי העולם, ישראל לא תקלוט אף עזתי לתוך מדינת ישראל''.

"ראש השב"כ ממונה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה. אני מכיר אותו היטב מזה עשרות שנים, ראש שב"כ זה תפקיד מאוד משמעותי לראש הממשלה, לממשלה ולביטחון המדינה. אף אחד לא חושב שה-7 באוקטובר זה תאריך שחולפים לידו - זו מכה קשה ביותר ששב"כ חטף''.

דיכטר התייחס גם למצב הפוליטי ולניסיונות של שר התקשורת קרעי לפגוע בתאגיד השידור הציבורי: "תקשורת חופשית בישראל היא עמוד שדרה, מעולם לא ויתרנו על זה ומעולם לא נוותר על זה, יש לזה חשיבות רבה בשבילנו כאזרחים.

''הקואליציה הזו התעבתה מאוד בשנה האחרונה וממצב של קואליציה של 64 מצאנו את עצמנו לשמחתי עם קואליציה של 68 למול 52 שהם 42. הקואליציה הזו תרצה את ימיה", טען השר דיכטר.

השר אבי דיכטר במענה לשאלה האם הוא תומך בעידוד הגירה מעזה: "העולם הערבי יצטרך לפתור את הצפיפות של עזה. כל מה שאפשר לעשות כדי לאפשר למי שבעזה לחיות חיים נורמאליים, זה מחייב גם שינוי דמוגרפי בעזה". עם זאת הדגיש כי ישראל לא תכפה הגירה בכוח על העזתים

השר אלי כהן: "לא אמורה להיות הסתרה של מידע מראש הממשלה ומהקבינט"

שר האנרגיה וחבר הקבינט אלי כהן השתתף גם כן בוועידת הביטחון של "ישראל היום" במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בראיון לכתבת ''ישראל היום'' שירית אביטן-כהן חשף השר לקחים מרכזיים מהמלחמה והתייחס לאתגרי המערכה בכל הזירות. "אחד הלקחים מהמלחמה הוא הקמת חיל טילים, שיתן מענה מדויק ועוצמתי לזירות מרוחקות שעימן אנו מתמודדים כמו איראן, עיראק, תימן ומדינות נוספות'', סיפר השר.

על חוסן משק האנרגיה במלחמה אמר כהן "משק האנרגיה תפקד ללא דופי. היו פגיעות במתקני תשתית ובאנו לתת מענה". השר ציין בכאב כי "ארבעה עובדים של חברת החשמל נהרגו כשהם תיקנו תקלות תשתית".

"בנינו את משק האנרגיה באופן בו אנחנו מייצרים אנרגיה וחשמל ממקורות שונים. אנחנו פרוסים על פני מספר אתרים גדול מאוד", הסביר השר, וחשף תוכנית חדשה: "בימים אלה אנחנו הולכים להקים אלפי מתקנים סולאריים בכל רחבי הארץ. אנרגיה ירוקה, השקעה כלכלית, זה נותן פיזור אנרגטי מצוין''.

על האזהרות מתרחיש עלטה שלא התממשו אמר השר כהן כי "היו הערכות מודיעיניות שלא היו מדויקות. עמדתי מול הציבור ואמרתי 'אל תיכנסו לפאניקה'. נתתי את עצמי באופן אישי כדוגמה כמי שלא רכש גנרטור".

השר התייחס בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים: "לא אמורה להיות הסתרה של מידע מראש הממשלה ומהקבינט. אחד הדברים שצריך לחקור - אם המידע כל כך חשוב ומהותי, מדוע לא הגיע בדרך המלך? אני חושב שאם רוצים דמוקרטיה, אנחנו לא רוצים שמישהו יחשוש בה ושיש אפשרות להעברת החומרים".

בנוגע למגעים לביצוע עסקת החטופים אמר כהן: "השאלה מה המחיר המתבקש לעסקה. גם במתווה הנוכחי מדינת ישראל משחררת מחבלים. כן, אנחנו מחויבים וזו אחריותנו להחזיר את החטופים, אבל לא במחיר בו נהיה בנקודה שבה השבעה באוקטובר יחזור על עצמו. שהחמאס יחשוב שעסקה היא ערובה שתבטיח את הישרדות המנהיגים שלו או את החזרה שלו לשלטון".

"אנחנו רואים בימים האחרונים חריץ להתקדם לעסקה", הוסיף. "הדבר המרכזי ואחד ההישגים למול ההישגים בלבנון הוא שבירת הציר - אותו נסראללה אמר 'אל תגיעו אליי עד שתצאו מעזה'. אין הפסקת אש בעזה וחיילים נמצאים בצפון, וראינו שיש הפסקת אש בלבנון ולכן זה הישג שהוא מאוד משמעותי".

"יש עכשיו חריץ כי בחמאס מבינים שאין מי שיושיע אותם", הדגיש השר. "ראינו את הציר האיראני - כולנו ביחד מתואמים כנגד מדינת ישראל, הצלחנו לשבור את הציר הזה. הם מבינים שאין מה שיושיע אותם".

עוד אמר השר כהן כי "בלבנון אין לנו חטופים. רצינו להבטיח שהחמאס לא יהיה בעזה. זה מבחינתנו חשוב שהוא לא יהיה הריבון''.

השר שיקלי: "הרבה יותר דחוף להתיישב בגליל מאשר להתיישב בעזה"

שר התפוצות, עמיחי שיקלי, התראיין לפרשן "ישראל היום" אריאל כהנא במסגרת ועידת הביטחון של ''ישראל היום'' במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בראיון מקיף התייחס השר לאתגרי ההתיישבות, המאבק באנטישמיות ושיקום הדרום והצפון אחרי למעלה משנה של מלחמה.

על המאבק באנטישמיות באירופה אמר שיקלי "צריך להבין שהציבור האירופאי הממוצע - מדינת ישראל לא מעניינת אותו. רוב המקרים בנויים על תשתית ארגונית שקשורה או לשמאל הרדיקלי הפרו-פלסטיני, או לאחים המוסלמים ולחמאס".

השר חשף כי משרדו השיק לאחרונה מרכז שליטה לניטור השיח האנטישמי ברשתות, אותו משל''ט זיהה מראש את ההתארגנות לפגיעה בישראלים אחרי המשחק של מכבי באמסטרדם, בחודש שעבר. "לאחרונה ראינו מידע לפני המשחק באמסטרדם. היה משל"ט שיודע להצביע על קיום התארגנות שאומרת שתהיה אלימות חמורה, ראינו קשר לגורמים שקשורים לחמאס''.

לדבריו, ארגון PGNL שעמד מאחורי הפוגרום בישראלים באמטרדם "מתיימר להיות ארגון שעוסק בזכויות פלשתינים. אתה מגלה שבראשו עומד אדם שנקרא אימאן אבו רושד עם קשרים מסועפים לקטאר ולחמאס, יש לנו תמונות שלו עם איסמעיל הנייה, הוא ישב על גיוס כספים לחמאס. זו תשתית חמאסית, זה פיגוע ולא התארגנות של אוהדים''.

"אנחנו צריכים להיערך מחדש באזורי הספר כאשר הדחוף ביותר זה עוטף לבנון'', הדגיש שיקלי. "לפני המלחמה היישובים שבעבר היו חזקים כמו מנרה, סבלו מבעיות משמעותיות, ולא דיברנו על שתולה ואביבים. אזור הספר היה אזור משבר עוד טרום המלחמה''.

לדבריו, "יש יוזמה של גרעיני התיישבות של מילואימניקים שמעוניינים לבוא להתיישב במקומות האלה. הצעד השני שאני מברך עליו הוא בבקעת הירדן, שם יש פוטנציאל עם נקודות של בסיסים שננטשו. להערכתי נראה בחצי שנה הקרובה גרעינים ראשונים שנכנסים בגבול לבנון וגם בבקעה", הוסיף השר. "הרבה יותר דחוף להתיישב בגליל מאשר להתיישב בעזה''.

שיקלי בירך על ניצחון טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב וציין כי זהו "אירוע חשוב מאין כמותו לביטחון ישראל וכל האזור". לדבריו, "המשימה היא לייצר את התנאים להפלת משטר האייתוללות באיראן. כל זמן שהמשטר קיים ומתפקד לא יהיה שקט במזרח התיכון. הגרעין הוא כלי, אבל המשטר עצמו - תחשוב מה קורה אם יהיה משטר אוהד כלפי המערב''.

"מעל הכל צריך למחוק את אונר"א'', המשיך השר שיקלי. על המגעים והתיאום עם הרשות הפלסטינית אמר שיקלי ''תפסיקו את ההסתה בבתי הספר ואז נשקול לקיים איתכם שיח".

שיקלי מתח ביקורת חריפה על התבטאויותיו של שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון שטען כי ישראל מבצעת טיהור אתני בעזה: "האנשים האלה, כדי לקבל את הדקה בטלוויזיה, משחררים אמירות מופקרות. הוא אמר 'אני רוצה צונאמי'. אני חושב שהוא צריך לעשות לביתו, ללכת לחוג, עוד זמן עם הנכדים, פחות טלוויזיה. מעורר רחמים, פתטי''.

סמוטריץ': "אם יש צד שני לחתום איתו הסכם - אז הפסדנו״

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השתתף בוועידת הביטחון של ''ישראל היום'' שהתקיימה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בריאיון לכתב "ישראל היום" אמיר אטינגר התייחס סמוטריץ' למגוון סוגיות הקשורות למלחמה בעזה ובצפון.

"אנחנו משנים בשנה האחרונה את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל", פתח סמוטריץ'. "צריך לומר את האמת - אחרי עשרות שנות קונספציה של הכלה והתמכרות לשקר מלאכותי, לא הסכמנו לשלם מחירים שקשורים למלחמה, הפסקנו באמצע ואז מסבב לסבב. פעם ראשונה בשנה הזאת אנחנו מוכנים לשלם את המחירים הכבדים, אנחנו משמידים את האויבים שלנו ולא נותנים להם להתפתח''.

"לבנון היא מדינה ריבונית ולכן מהרגע הראשון היה ברור שהמלחמה הזאת תיגמר באיזשהו הסדר", אמר שר האוצר. "גלנט אמר 'נלך להסדר בלי מלחמה בכלל', ואני אמרתי שיש הבדל עצום בין הסדר בו חיזבאללה נשאר במימדים המפלצתיים שבו הוא מאיים על מדינת ישראל, לבין הסדר שבאמת כיסחנו לו את הצורה, השמדנו את כל שדרת הפיקוד שלו - גם באש, גם בתשתיות, גם באמל"ח''.

"בעזה אין מדינה ריבונית", הדגיש סמוטריץ'. "אנחנו הגדרנו במטרות המלחמה להשמיד את חמאס. מי שעולל לנו מה שעוללו לנו הנאצים של חמאס בשבעה באוקטובר - נמחק מן העולם. אם המלחמה הזאת חלילה מסתיימת בכניעה שלנו בהסכם בו בקצה יש עם מי לחתום בצד השני - אז הפסדנו''.

על סוגיית החטופים אמר: "בדרום יש לנו חטופים ואנחנו מחויבים להחזיר אותם וזה חלק בלתי נפרד ממטרות המלחמה. הצלחנו להחזיר את חלקם, לא את כולם, ואני משוכנע שנוכל להחזיר את רובם הביתה - לא בשום פנים ואופן בכניעה''.

"אנחנו מתקדמים במלחמה, חמאס נמצא במצוקה הרבה יותר גדולה וזה ישבור אותו תודעתית", הסביר סמוטריץ'. "איראן זורקת אותו לכלבים, חיזבאללה זרקה אותו לכלבים והוא יודע שאוטוטו טראמפ נכנס לבית הלבן ויהיה לנו יותר גיבוי. זה השלב שהוא צריך להיכנע''.

"אנחנו צריכים סוף סוף לתת דגש על המענה ההומניטרי. זה מתחיל לקרות מעט מדי ומאוחר מדי, זה אגב המחדל הגדול ביותר בניהול המלחמה", אמר השר. "כרגע צריך מרכיבים בסיסיים מאוד של סיוע הומניטרי - אוכל, שתייה, טיפול בריאות וסניטריה. סוף סוף ראש הממשלה נתן הנחייה חד משמעית לקדם את הדבר הזה''.

"בעזה שלושת רבעי מהאוכלוסייה הם פליטי 48", אמר סמוטריץ'. "מצרים, ירדן והעולם המערבי מחזיק למעלה משנה את עזה כבית כלא ענק. מה אכפת לכם לפתוח את רצועת עזה שמי שרוצה שיצא ויחיה את חייו במקומות אחרים? עזה זו פצצת זמן שהעולם הערבי מחזיק נגד מדינת ישראל וקיבלנו כאן אפשרות לנטרל אותה".

סמוטריץ' סיכם: "אני רוצה פתרון צודק והומני שגם יעשה טוב להם וגם לנו ולא יאפשר לפצצה הזאת להמשיך להתקיים''.

מנכ"ל התעשייה האווירית: "אף פעם לא חשבנו שיתקפו אותנו בכמות כזו של טילים"

שנה וחודשיים לאחר אסון 7 באוקטובר, בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, התייחס בוועידת הביטחון של "ישראל היום" ליכולות מערכות יירוט הטילים, בדגש על מערכת "חץ", שהוכיחו יכולת מרשימה במתקפות האיראניות. "כשתכננו את המערכת, ידענו שיתקפו אותנו יום בהיר אחד בטילים בליסטיים", סיפר. "והנה המערכות שבנינו וייסדנו במשך השנים, שנתנו לחיל האוויר להפעיל אותן, ידעו להתמודד עם האירוע הזה", אמר והדגיש את היתרון של המערכת הרב-שכבתית.

בנוגע לנושא האמברגו על ישראל אמר לוי: "כמובן שיש השפעה. אבל בראייה הכוללת, התעשייה האווירית היא חברה לאומית, חברה ממשלתית, היא חברת הביטחון הגדולה בישראל. בדרך כלל רוב העסקאות שלנו הן עסקאות לממשלות ולבעלות ברית. לכן אנחנו מושפעים אולי פחות מאחרים בנושא האמברגו". על החרם הצרפתי הוסיף: "אני, כבן לניצולת שואה, מרגיש מאוד מאוד לא נוח עם זה שבתערוכות בצרפת כתוב 'אין כניסה לישראלים'. אותי זה מחזיר לתקופות חשוכות".

בהתייחסו לאתגר הכטב"מים שחודרים לשטח הארץ, אמר לוי כי הבעיה המרכזית היא הגילוי והמעקב אחר המטרה. "זה נכון שהתחלנו לעבוד בשלב מאוחר יחסית במלחמה, כשהאיום הזה התגבר. זה נכון גם שהיינו יכולים להתחיל ולעשות את זה בשלבים מוקדמים יותר, אבל זה המצב ועם זה מתמודדים. אני מאמין שבתוך חודשים ספורים אנחנו נוכל להעמיד פתרון גם לנושא הזה".

המציאות הביטחונית לאחר אירועי 7 באוקטובר חשפה פערים ניכרים בתפיסת הביטחון המסורתית של ישראל, והאתגרים העומדים בפנינו כיום מחייבים חשיבה מעמיקה על מרכיבי תפיסה זו. המציאות המורכבת מצריכה התייחסות הן לאיומים החיצוניים והן לאתגרים פנימיים שהתחדדו בחודשים האחרונים. הצורך בסינרגיה בין היכולות הצבאיות והטכנולוגיות המתקדמות של המדינה לבין חיזוק תחושת הביטחון האישי של אזרחיה הפך קריטי מתמיד.