סיפור הולדתך, סופיה, הוא סיפור כמעט תנ"כי. משפט שלמה מודרני, שיכול להתרחש רק בעידן שלנו.
את מכירה את משפט שלמה? אולי תלמדי עליו עם השנים. כמו בסיפור שלך, סופיה, להבדיל, גם לתינוק שהובא בפני שלמה המלך היו שתי נשים שרצו לגדלו, שרצו שיקרא להן אמא. ושלמה המלך, זה של התנ"ך, נתן אותו לזו שהיתה מוכנה לוותר עליו רק כדי שיחיה חיים שלמים.
את יודעת, סופיה, השופט במשפט הפרטי שלך, זה של בית המשפט המיועד להכריע בענייני משפחה, קבע שהגנטיקה גוברת על גידול מהבטן. וכל המשפחה גועשת. כי בסיפור שלך, המשוגע, אין נכון ולא נכון. או שחור או לבן. אין בו אפילו היצמדות לחוקים קבועים מראש. הרי אפילו המחוקק לא חלם שיזקק יום אחד להכריע על גורלה של ילדה שגדלה ברחם שלא נועד לה.
יש לך אמא ואבא, שכבר שנתיים מסתכלים בעיניים, מחבקים, מלטפים אחרי הניתוחים הקשים. אמא שמכירה כל נשימה קטנה שלך, כל גרגור, כל מצמוץ של העיניים. היא יודעת, היא הרי גידלה אותך ברחמה. היא זו שהרגישה את הבעיטות מבפנים. את הלחצים המתגברים. את הפלא הקטן שהיא ייחלה לו שנים גדל מבפנים, הפלא שהוא את.
חבל הטבור נקרע שוב
פלא ששנתיים אחרי שחתכו ממנו את חבל הטבור, הוא נקרע עכשיו שוב. והאמא, מה איתה? פונדקאית ללא רווח וללא ועדת קבלה? אולי תזכה לבקר, אולי לחבק, אבל לעולם תדע שהיא גידלה אותך ברחמה. בלי גנטיקה, אבל עם הרבה אהבה.
אבל הגנטיקה, לפי החלטת בית המשפט, הגנטיקה ניצחה.
יש לך אמא ואבא. אמא ואבא שמצפים, שהתמכרו לחלום שיום אחד תהיה להם תינוקת. אמא שקיבלה זריקה ועוד זריקה, ועם כל זריקה המתנה מורטת עצבים לתשובה שהעובר או עוברית נקלטו ברחמה. ואכזבה, אלוהים, כמה אכזבה, כשעוד טיפול כשל ועוד טיפול כשל.
ופתאום, יש לה ילדה. סופיה, אמרו לה שזה שמך. ובגלל רשלנות איומה עד עכשיו לא גדלת אצלה. הם מזכירים אותך, האמא ואבא האלה. אותו חיתוך דיבור, אותה בלורית שיער, קווי דמיון ששזורים ביופי שלך, המיוחדת. אותה אהבה, אותה גנטיקה.
ובהתאם להחלטת בית המשפט הגנטיקה ניצחה. ואת , סופיה, כמה סיפורים יהיו לך כשתגיעי לשיעורי ביולוגיה וילמדו על גנטיקה. תספרי על קשרי דם, קשרי אהבה, קשרי היגיון, כשהדבר הכי לא הגיוני בעולם קרה.
כאמא, אני לא מסוגלת לדמיין מה עובר עכשיו על שתי אימהות אחרות. את ההבנה שהתינוק שלך היה אמור לגדול אצל אחרת. את ההבנה שהתינוק שלך גדל אצל אחרת. שאין פה נבל הוליוודי אלא רשלנות איומה, שזעזעה חיים שלמים. רשלנות שהכריחה את מערכת המשפט לקבוע מי יותר אמא - זו שהרתה, אהבה, טיפחה וגידלה, או זו שיש לך איתה קשרי דם נצחיים ואין־סוף הכלה.
יש לך אמא ואבא, סופיה. וארבעתם אוהבים אותך עד אין קץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו