בתוך שנה: צניחה של 65% באמון הציבור במשטרה

ירידה בשיעור האמון במשטרה: פחות ממחצית מהיהודים ורק שליש מהערבים בארץ נותנים אמון במשטרת ישראל - כך עולה מסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, שממצאיו יוצגו היום בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה.

עוד עולה כי על רקע המחאות נגד הממשלה, הולכים וגדלים הפערים בין המחנות הפוליטיים בשאלת האמון: בניתוח לפי מחנות פוליטיים, רק חמישית מהמזוהים עם השמאל תופסים את המשטרה כהוגנת, לעומת כשליש ממצביעי המרכז ויותר מ־50% מבוחרי הימין.

בשנתיים האחרונות המשטרה נתונה לביקורת קשה בנוגע לאכיפה בררנית, ולכך שהיא איבדה מעצמאותה ואחראית לפגיעה בביטחון האישי ולכישלון בטיפול בפשיעה, בעיקר במגזר הערבי. זאת, במקביל לחילוקי הדעות בין היועמ"שית לבין המפכ"ל והשר לביטחון לאומי.

על רקע אלה, באוקטובר נערך סקר אינטרנטי וטלפוני בקרב 600 מרואיינים דוברי עברית ו־150 דוברי ערבית בני 18 ומעלה. על פי עורכי הסקר - המרכז לביטחון ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה - מהסקר עולה כי האמון במשטרה עבר תהפוכות משמעותיות בשנה וחצי האחרונות.

ביוני 2023, סביב ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, האמון במשטרה בקרב היהודים עמד על 35% בלבד - מנקודות השפל של 15 השנים האחרונות. סביב אירועי 7 באוקטובר, כששוטרים הגנו על אזרחים בחירוף נפש, עלה האמון ל־59% - נתון מהגבוהים שהיו ב־20 השנים האחרונות - ולאורך השנה האחרונה צנח לכדי 39% בלבד בקרב הציבור היהודי.

בקרב החברה הערבית, העלייה באמון במשטרה אחרי 7 באוקטובר לא היתה גבוהה באותה המידה: בדצמבר 2023 עמד האמון על 38%, ובסוף אוקטובר 2024 צנח ל־25% - פחות ממחצית מכפי שהיה לפני שני עשורים.

מאמינים בהגינות

הפערים בחלוקה לפי מחנות פוליטיים גדולים מאי־פעם: 50% ממצביעי הימין נותנים אמון במשטרה, בעוד האמון של מצביעי המרכז והשמאל נמצא בשפל חסר תקדים (25% ו־15% בהתאמה). במענה לשאלה אם המשטרה "מתנהגת בצורה הוגנת כלפי כלל הציבור בישראל", רק 25% בשמאל תופסים את המשטרה כהוגנת, לעומת 33% במרכז ו־56.5% בקרב הנסקרים המשייכים עצמם לימין הפוליטי.

בחינת הנתונים בקרב הציבור היהודי מעלה קשר ברור ומשמעותי בין מידת הדתיות של הנשאלים לבין תפיסת המשטרה כהוגנת: 36.5% מהחילונים תופסים את המשטרה כהוגנת, לעומת 52% מהמסורתיים הלא־דתיים, 56.5% מהמסורתיים הדתיים ו־61% מהדתיים.

הסקר בחן גם את התמודדותה של המדינה עם הפגיעה הקשה בביטחון האישי לאחר 7 באוקטובר, ואת השפעת ההשלכות של מדיניות ההקלה בחלוקת נשקים לאזרחים בישראל שמוביל השר לביטחון לאומי: 59% מהיהודים השיבו שיחושו ביטחון במידה די רבה ורבה מאוד אם יהיה בביתם נשק ברישיון, ו־56% השיבו שירגישו כך אם אזרחים רבים יישאו נשק במרחב הציבורי.

פילוח פוליטי מצא כי נשיאת נשק במרחב הציבורי מעוררת ביטחון רק בקרב 21% מבוחרי השמאל, לעומת 41.5% במרכז ו־70% בימין.

באשר להפגנות ולשיטור בהן בשנתיים האחרונות, 56% מהציבור בכללו מסכימים שהפגנות הן כלי חשוב לאזרחים במדינה דמוקרטית, גם אם הן משבשות את הסדר הציבורי ויוצרות אי־נוחות עבור אחרים. בפילוח לפי מחנות פוליטיים בציבור היהודי, 94% מהמשתייכים למחנות השמאל מביעים תמיכה בהפגנות, לעומת 38% מאלה שבימין.

האם הציבור הישראלי סבור שהמשטרה שומרת על האיזון הנכון בין חופש המחאה לבין שיקולי סדר ציבורי (כמו חופש התנועה, למשל)? רק 37% מסכימים מאוד או די מסכימים שהמשטרה שומרת על איזון נכון (ראו בטבלה).