פצצות התאורה שנורו אמש (שבת) לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה מיקדו את תשומת הלב בישראל לאמצעי האזרחי-צבאי הזה, שמשמש למגוון פעילויות ברחבי העולם. אנו החלטנו להרחיב את המבט ולהסביר לעומק מהי פצצת תאורה ולמה היא עלולה להוות סכנה ממשית לבני אדם, בנוסף לתפקידיה השונים.

בראשית, יש לציין כי הראשונים להשתמש בפצצות תאורה היו הסינים: במאה ה-13, במהלך קרבות בין שושלת סונג לשושלת יואן שנתמכה על ידי המונגולים, השתמשו הראשונים בפצצות תאורה כדי להעביר הודעות לכוחות צבא מרוחקים. השימוש המתועד הראשון בפצצות אלו הוא משנת 1276, כשהן תוזמנו לבעור בעודן באוויר כדי להיראות למרחוק. איזכור נוסף מופיע בכתבים סיניים בשנת 1293, אז המשטר הורה לאסוף פצצות תאורה ממחסן באחת הערים.

הטכנולוגיה של פצצות התאורה המשיכה להתפתח במזרח הרחוק. סביב שנת 1600 מתואר אקדח שיורה פצצות תאורה בממלכת קוריאה, אשר נחשב לאקדח האיתות הראשון בהיסטוריה שיש לו תיעוד. מאוחר יותר, בשנת 1791, מוזכר לראשונה רובה איתות באנציקלופדיה מערבית, ומאז הטכנולוגיה הפכה למוכרת ושימושית הן בפעילות אזרחית והן בפעילות צבאית.

בתחום האזרחי, משמשות פצצות תאורה להעברת הודעות מצוקה או מידע בתחום הספנות הימית. יש להן גם שימוש במקרים של אובדן ביער או צורך דחוף לאותת לגורמים מרוחקים על מיקום קבוצות מסיבה כלשהי.

בזירה האזרחית-מבצעית, פצצות תאורה משמשות גם בלחימה בשריפות יער. לעיתים, כדי למנוע התרחבות של שריפות, משתמשים הכבאים בפצצות תאורה שיוצרות שריפות יער מקומיות שמונעות את התפשטות האש הלאה. הפצצות נדלקות בחום של 191 מעלות צלזיוס, ועוצמת הבעירה שלהן היא 1,600 מעלות צלזיוס – חום שמכלה במהירות את הצמחייה מסביב.

בעולם הלחימה המודרני, פצצות תאורה משמשות להארת זירות בעייתיות בלילה, לזיהוי צוללות על ידי ספינות מלחמה, וגם כאמצעי לחמוק מטילים מונחי חום או אור אינפרא-אדום. אמצעים אלו בוערים בחום של אלפי מעלות, ועוצמת התאורה שלהם שקולה לזו של 1.5 מיליון נרות.

הפצצות נדלקות בחום של 191 מעלות צלזיוס, ועוצמת הבעירה שלהן היא 1,600 מעלות צלזיוס

בעבר, הורכבו פצצות התאורה ממספר חומרים, כגון סטרונציום חנקתי, אשלגן חנקתי, או אשלגן פרכלוראט, כשאלו עורבבו עם דלקים כמו פחם, גופרית, נסורת, אלומיניום, מגנזיום או שרף פולימרי. עם השנים, נאסר השימוש בחלק מהחומרים הללו עקב רעילותם הרבה. בארצות הברית, למשל, נאסר השימוש באשלגן פרכלוראט, כמו גם תוספת אלומיניום או מגנזיום לפצצות.

כיום, פצצות תאורה מורכבות כראש קרב ברקטות או פגזים, כדי להאיר אזורים רחבים בפעילות אזרחית או צבאית שנעשית בחושך ובתנאי שטח בעייתיים. הפצצות מצוידות במרעום שמופעל בטיימר כמה שניות לאחר שיגור ראש הקרב. בנוסף, ראש הקרב מחובר למצנח שמאט את נפילתו ומאפשר זמן רב יותר להארת האזור.

חשוב לציין כי בכינון ישיר, פצצת תאורה יכולה לשמש ככלי הרג עקב עוצמת הבעירה של חומריה. ישנן עדויות רבות בעולם על מקרי מוות שנגרמו מפצצות תאורה מסוגים שונים.