"היו ראויים למחיר אותו אנחנו משלמים": המכתב המרגש שכתב רס"ן איתמר לוין פרידמן שנפל בעזה לתלמידיו

מכתב שכתב איתמר לוין פרידמן ז"ל, לתלמידי בית הספר באילת, שם לימד, מקבל כעת משמעות מצמררת ומרגשת במיוחד • איתמר מתאר את תחושת השליחות כמילואימניק ומתאר את חוויותיו בשבת השחורה • "ברגע אחד אתה קם, עוזב את המשפחה, את העבודה, את החיים - ויוצא להילחם", כתב לתלמידים • "היה לי ברור שאעשה הכול כדי להציל את חיי התושבים בעוטף, גם במחיר חיי שלי"

רס"ן (במיל') איתמר לוין פרידמן. צילום: דובר צה"ל

רס"ן איתמר לוין פרידמן, מפקד צוות ביחידת לוט"ר אילת, נפל בקרב בצפון רצועת עזה אתמול. היום (שלישי) מתפרסם מכתב שכתב איתמר לתלמידי בית הספר באילת, שם לימד, שמקבל כעת משמעות מצמררת ומרגשת במיוחד: "שמי איתמר, ואני מורה פה בבית הספר. חלקכם וודאי מזהים אותי מהשיעורים, מהמסדרונות ואולי מחדר המורים. אבל לא על זה באתי לספר לכם היום. היום באתי לספר לכם על צד אחר שלי, על המילואימניק שבי. בי, ועוד ברבים אחרים", פתח את מכתבו האישי.

רס"ן (במיל') איתמר לוין פרידמן ביום חתונתו, צילום: באדיבות המשפחה

"בשבעה באוקטובר, התעוררתי לאותן חדשות נוראיות שהתעוררנו כולנו. כששמעתי אותן, היה לי ברור. צריכים אותי, עכשיו. אין זמן, יש חיים להציל, וצריכים לפעול מייד. תוך שעות מספר כבר הייתי בשדה הקרב של ה-07/10, ביישובי העוטף. אני ואחיי לנשק קפצנו מאירוע לאירוע, נלחמנו, ואפילו הצלחנו להציל כמה וכמה נפשות בישראל. רבים שואלים אותי: פחדת? נלחצת? על מה חשבת? ואני תמיד מחזיר את אותה התשובה:  באותו הרגע לא חשבתי, כי אילו הם חייו של המילואימניק", שיתף איתמר את התלמידים בחוויה שלו כחייל באותה השבת השחורה.

תושבי אילת ותלמידי בית הספר בו לימד איתמר לוין פרידמן ז"ל מצדיעים לו, היום, צילום: יהודה בן יתח

הוא ממשיך וכותב: "ברגע אחד אתה שוכח הכול - אתה כבר לא מורה, לא נגר, לא מנכ"ל ולא נהג מונית. אתה לוחם בצבא ההגנה לישראל. ברגע שקראו לי משהו בראשי השתנה - חשבתי רק איך אני מגיע מוכן, כמה שיותר מהר, כדי לבצע את המשימה שהוטלה עלינו, כדי לעצור את האויב שחדר את גבולות ישראל. המחשבות על השגרה נדמו - הגיע זמן מלחמה. אלו הם חייו של מילואימניק. ברגע אחד אתה קם, עוזב את המשפחה, את העבודה, את החיים ויוצא להילחם".

תושבי אילת מצדיעים לרס"ן איתמר לוין פרידמן שנפל בעזה בדרכו האחרונה, צילום: יהודה בן יתח

"השארתי את ילדיי בבית, ויצאתי. היה לי ברור שאעשה הכול כדי להציל את חיי התושבים בעוטף, גם במחיר חיי שלי. והמחיר הזה כואב. המחשבה על הילדים כואבת. אבל מניחים אותה בצד וממשיכים להסתער. זה המחיר שאנחנו המילואימניקים משלמים בכל פעם מחדש. ואולי אפילו בכל יום. יש לנו משפחה, יש לנו חברים, אבל ברגע האמת אנחנו נעזוב הכול ונתגייס למאמץ המלחמתי".

תושבי אילת ותלמידי בית הספר בו לימד איתמר לוין פרידמן ז"ל מצדיעים לו, היום, צילום: יהודה בן יתח

באופן מצמרר אביתר כותב סוג של צוואה לבקשה חשובה להוקיר את החיילים שנפלו על הגנת המולדת: "אל תשכחו אותו, את המחיר הזה. שלנו, חיילי המילואים, של החיילים הסדירים, של כוחות הביטחון, ובייחוד של אילו שנפלו. היו ראויים למחיר אותו אנחנו משלמים. דאגו שתהייה לנו חברה חזקה, מאוחדת, בה מכבדים אחד את השני, בה לכל אחד יש מקום, בה כדאי ואפשר לחיות חיים מאושרים. כי על זה אנחנו נלחמים".

"היו ראויים למחיר ששילמו חללי מערכות ישראל, כי הם עשו זאת למענכם ולמען מדינת ישראל", חתם את מכתבו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר