מעל ל-5,000 ירושלמים, תושבים המתגוררים מחוץ לעיר ותיירים הגיעו למתחם התחנה הראשונה בירושלים בימים רביעי וחמישי האחרונים. הסיבה? פסטיבל ״ירושלים עם הגולן״, במסגרתו מעל ל-30 עסקים קטנים מהצפון בכלל ומהגולן בפרט הגיעו למכור את מרכולתם בעיר.
מסוגי מזון מגוונים דוגמת בשר, גבינות ושוקולדים המזוהים עם הצפון, ועד למוצרי לוונדר, אמנות ויצירה - כל אלה נמכרו ביומיים מרוכזים ביוזמת המועצה האזורית גולן בשיתוף עם הנהלת מתחם התחנה הראשונה בעיר.
"הכל התחיל בתקופת הקורונה, שם עברנו מחשיבה חברתית לחשיבה חברתית-ארצית", מספר איתמר טרגן, מנהל מתחם התחנה הראשונה בירושלים. "באותה שנה התקשר אליי אורי קלנר, אז בחור מהגולן, ושאל אותי האם אפשר להשתמש במרחב המתחם למכירת המוצרים של תושבי האזור. הוא אמר לי ׳שמע, פה שום דבר לא עובד עכשיו׳. נפגשנו, והקמנו פרויקט מכירה מקסים במתחם. לפני חודש הרמתי טלפון לאותו אורי, שבינתיים הספיק להתמנות לראש המועצה האזורית גולן, ושאלתי אותו במה אפשר לעזור עכשיו, במלחמה. מהר מאוד הוא גיבש את כל הצוות שלו לארגן את כל הפרויקט הזה - הבאנו מעל 30 אנשי עסקים מכלל התחומים והורדנו אותם לפה".
להצליח להתפרנס בכבוד
על רקע מלחמת חרבות ברזל שנמשכת מעל לשנה, עם אזעקות בלתי-פוסקות ופינוי יישובים רבים בגבול הצפוני, הוחלט כאמור במועצה האזורית גולן ובמתחם התחנה הראשונה בירושלים לקיים את המיזם - זאת במטרה לאפשר לתושבי הצפון להצליח להתפרנס בכבוד, כי במקומם הדבר כמעט בלתי אפשרי כבר מעל לשנה.
מוריס, מפונה מנווה אטי״ב שגר כרגע בפרדס חנה בסביבת ילדיו ונכדיו, הגיע למכור בבירה את מוצרי הגינה אותם מכין בנגרייה שלו. הוא מספר: ״יש לי צימר ונגרייה בה אני בונה מוצרי גינה מעץ. חוץ מזה, אני עובד בחרמון. בשנה האחרונה החרמון לא היה פתוח, אז לא היה לי מה לחפש בנווה אטי״ב. זו פעם ראשונה שאני מגיע ליריד רציני כמו זה שהיה בירושלים, זה היה פשוט נהדר.
"התחושה הזו שאנחנו יכולים למכור את הסחורות שלנו ולהתפרנס בכבוד פשוט מדהימה. זה מעשה ששווה המון, הרבה מעבר לכסף. ראינו אנשים מכל הצפון, יצאנו מהבאסה, חזרנו מירושלים בהרגשה נהדרת״, אמר.
״האנשים שהגיעו הם יצרנים, והם רוצים להמשיך במה שהם עושים״, מחזק טרגן. ״זו הייתה מטרת המיזם. זה דבר כל כך משמעותי עבור בעלי העסקים, זה עשה להם טוב בלב ונתן להם את היכולת להתמודד עוד קצת עם כל מה שקורה״.
מחזקים את הכלכלה הישראלית
אין זו הפעם הראשונה בה הקהילה הירושלמית נחלצת לעזרתם של תושבי קו העימות. למעשה, רק במתחם עצמו נפתח בכל יום שלישי דוכן בו מוכרים סחורה שמגיעה מעוטף עזה. ״בתחילת המלחמה התקשרו אליי ממושב מבטחים, אמרו לי ׳אנחנו באים למכור את הסחורה אצלך, אין למי למכור פה׳. אמרתי ׳יאללה, תתחילו להעמיס׳. מאז, בכל יום שלישי מגיע חקלאי מהעוטף שאוסף את כלל המוצרים, והוא מוכר את הסחורה של כולם. הוא בן בית אצלנו״, מציין בסיפוק טרגן.
ומה לגבי העלויות? אני בטוח שהמיזמים עולים לא מעט.
״תראה, כולנו הבנו שמדובר בפרויקט ייחודי ומאוד משמעותי. לכן, הבאנו את כל הצוות בעצמנו. התקשרתי לחברים מעיר דוד, מעיריית ירושלים, ממלונות בסביבה. התקשרתי לאנשי דיגיטל, אפילו לשני דיג׳יים שינגנו ברקע. ביקשתי מהחבר׳ה במלונות שיסדרו מחיר מיוחד לאירוח בעלי הדוכנים, כדי שלא יסחבו את כל הציוד שלהם יום אחרי יום. המטרה חשובה, וההשקעה שלנו בהתאם. העיניים שלהם, החיוך שלהם בסוף הערב - שווים הכל״.
זוהי רק ההתחלה
בעקבות הצלחת המיזם והקשר המיוחד שנרקם בין התושבים מהצפון לבין תושבי הבירה, כבר עכשיו מתכננים במתחם אירועים נוספים בסגנון. ״אנחנו מתכננים לקיים אירוע של נר ראשון ונר שני עם תושבי הצפון, ונר שישי לקיים עם תושבי הדרום״, אומר איתמר. ״כשהיינו ילדים קטנים בבית ספר לימדו אותנו שכל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן – זה נכון. אנחנו רוצים להאיר בחוויה של ביחד״. מוריס מוסיף כי ״חלק מהקסם של הפרויקט זו העובדה שהגענו 30 עסקים כעם ישראל, בלי קשר לימין או שמאל. אני מאחל שככה זה ימשיך גם בפרויקטים הבאים, ובכלל״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו