״אי אפשר להתעלם מהסמליות שהפוגרום באמסטרדם קרה בסמוך לציון ׳ליל הבדולח׳ שהתרחש ב-1938״, פותח דני דיין, יו״ר "יד ושם". ״אני לא רוצה להיכנס להשוואות עם פוגרומים בתקופות אפלות אחרות. זה לא האירוע החמור הראשון שקורה באמסטרדם, אבל כל פוגרום הוא פוגרום וכך צריך להתייחס אליו״.
אוהד מכבי תל אביב מותקף ברחובות אמסטרדם | השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
״אם אנחנו מדברים על אמסטרדם ספציפית״, מוסיף, ״הרי שלפני קצת יותר מחצי שנה נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג ביקר שם לצורך חנוכת מוזיאון השואה. לא אחרי משחק כדורגל, אלא תוך כדי הטקס התקיימו ברחבי העיר הפגנות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. אם בחנוכת מוזיאון השואה בעיר, קודש הקודשים, הקבוצות האנטישמיות הללו מחללות וקוראות קריאות אנטישמיות, אז מה נאמר אחרי משחק כדורגל?״
דיין, שנולד בארגנטינה ושימש כקונסול ישראל בניו יורק, מכיר טוב את הקהילות היהודיות בתפוצות ואת צורכיהן. את הריאיון הוא מקיים עם ׳ישראל היום׳ מאוסטרליה, שם נפגש עם ראשי מדינות ובכירים נוספים בממשל האוסטרלי והניו-זילנדי. ״אני מדבר איתך כרגע מאוסטרליה.
"פגשתי פה את ראשי הממשלות של שתי המדינות הכי גדולות ביבשת, ובשני המקרים הגעתי אליהם אחרי שיהודים ביקשו שאשמש להם פה. הם ביקשו ממני לומר לראשי המדינות שהם חוששים להראות סממנים יהודיים בציבור. ניצולי שואה שהשתקעו ביבשת ולא חלמו שיחוו התנכלויות פה, חוששים היום מאנטישמיות. אנחנו קוראים את הנתונים, מצב האנטישמיות בעולם חמור משהיה מאז מלחמת העולם השנייה, ללא ספק״.
במהלך הריאיון, דיין מותח ביקורת חריפה על מדינות אירופה שעדיין לא עיגנו בחוק את ההגדרה לאנטישמיות המודרנית, ולמעשה לא נלחמות בפועל באנטישמיות שרק הולכת וגואה.
״עכשיו ראינו זאת בהולנד, אבל במבחן התוצאה ברור שמדינות העולם לא עושות מספיק. אנחנו צריכים לדרוש מראשי המדינות באירופה ובמקומות אחרים להיות יותר נחושים ויותר אקטיביים במאבק באנטישמיות. הצעד הראשון שצריך להיעשות במסגרת המאבק הזה הוא אימוץ הגדרה ברורה של מהי אנטישמיות, באותן המדינות שטרם עשו זאת״.
״ההיגיון פשוט - אתה לא יכול להילחם בתופעה שלא הגדרת״, מסביר. ״כיום יש הגדרה מקובלת של הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה, שלצערי הרב לא כל המדינות באירופה אימצו אותה. אחרי שכל המדינות יעשו זאת, לפחות באירופה בתור התחלה, הן יצטרכו להגביר את אכיפת החוק ולדאוג לחינוך שלהן״.
מה הכוונה?
״החינוך במדינות הללו צריך להיות חינוך אפקטיבי. אתה יכול לחנך לכל דבר בלי שום הקשר, לכן איני יודע אם בהכרח ניתן להפיק מזה תועלת״.
דיין מסביר כי החינוך יכול להיות כלי יעיל בניסיון להפוך את אירופה ל״נקייה״ מאנטישמיות. הוא מתאר כיצד נפגש עם קנצלר גרמניה במטרה להנחיל את זיכרון השואה בתלמידי המדינה: ״נושא החינוך הוא למעשה אחת הסיבות שנפגשתי לאחרונה עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ. הצעתי לו שנקים מרכז חינוכי של ׳יד ושם׳ בגרמניה. הוא קיבל מיד את ההצעה, ועכשיו אנחנו עובדים על זה. החינוך לבדו לא יפתור את הבעיה, אבל זה יהיה עוד צעד בכיוון הנכון שאני מקווה שגם מדינות אחרות באירופה יאמצו״.
ומה באשר להמשך? יהודים צריכים לפחד לטייל בחו"ל?
״אני עדיין לא המטה לביטחון לאומי, אבל אני לא חושב שפחד הוא דירקטיבה או אסטרטגיה נכונה. קריאה למדינות העולם להתעורר, היא כן״.
