קראתי פוסט מפלצתי ברשעותו, שכתבה איזו גברת על החתונה של אבנר נתניהו. לא אצטט ממנו, כי הוא כל כך רעיל ומכוער עד שהרעל עלול לדבוק בכם ולזהם את דרכי הנשימה שלכם.
אבל זה בכלל לא העניין - העניין הוא שמאות רבות של אנשים קראו את הטקסט המחריד הזה, שמנסה להפוך חתונה של אישה צעירה ואלמונית לדמות הכי־הכי רחוקה מכל קונפליקט במשפחת נתניהו (אבנר), למעשה שטני, מרושע, אכזרי, מופקר, גס ואטום.
משמחה לשנאה
מאות אנשים קראו את הטקסט הזה, שיתפו אותו והעיפו לייקים ומחמאות לכל עבר, כאילו תיעול התיעוב כלפי נתניהו לגיטימי לעבר כל אדם מסביבתו, גם אם הוא אישה צעירה שהעזה, רחמנא ליצלן, לרצות להתחתן, כמו עוד אלפי נשים צעירות בישראל השנה, עם גבר צעיר שהתאהבה בו.
שתדעו, בתור מי שדעתו על ביבי כבר ברורה לכל, שהשנאה נעדרת הגבולות הזאת, היעדר הקווים האדומים והשצף־קצף האלים מרוב שטנה חולה כלפיו, הם אחת הסיבות לכך שמנגד ניצב קהל אדיר של אנשים שאוהבים את האיש בכל מאודם ומבקשים להגן עליו ועל שמו, וזו מהסיבה שהשנאה העזה הזאת כלפיו מכניסה אותם למצב של הזדהות והגנה עם מי שהשנאה אליו כה חסרת גבולות. הם מרגישים שהשנאה המטורפת כלפיו מופנית באותה עוצמה גם כלפיהם, תומכיו. והם בהחלט לא טועים.
נתניהו ילך לבסוף. זה קרוב מאי־פעם, אגב. אבל השנאה הרעילה והמטורפת הזאת, והתהומות שאנשים - מימין ומשמאל - מרשים לעצמם לצלול לתוכן בשם הקרב הפוליטי, הרעל הנוזלי הזה שכולנו מתפלשים בו ומסריחים ממנו כבר - הם לא ייעלמו מארצנו ומביתנו ביום שביבי יסתלק.
הרעל הזה כאן כדי להישאר. והתיקון של המדינה הזאת והטיהור שהיא תצטרך לעבור יהיו קודם של הרעילות הסיטונאית הזאת, והאלימות המזוויעה הזאת, והטינופת הרגשית הכוחנית והאכזרית הזאת, ורק אחריה ביבי.
ואל תגידו לי "זו מורשת ביבי - הוא הפך אותנו לאנשים שמתנהגים כך". לא, בשום פנים ואופן לא. אנחנו בחרנו להתנהג כך. אנחנו. על דעתנו עמדנו והחלטנו להפוך להיות האנשים שאנחנו היום, אשר מתנהגים וכותבים ומרשים לעצמנו לומר מילים איומות שכאלה בקלות שכזאת. ויהיה עלינו לתקן את עצמנו פנימה. וזה עם או בלי ביבי בתוך התמונה של חיינו. כי זה שלנו ועלינו, לא שלו ולא בגללו. אנחנו הבעיה של עצמנו, לא הוא.
עם או בלי ביבי
השנאה הזאת מכלה אותנו, והיא מסוכנת לא פחות מאויבינו בחוץ. זה גובל בקלישאה, אבל זה כנראה נכון: השנאה הפנימית הזאת שבוערת כאן בינינו מסוכנת לנו מאוד־מאוד. והיא אותתה לנו את הפוטנציאל המפחיד שלה ב־7 באוקטובר, שנת 23', ועושה רושם שהרבה יותר מדי אנשים כאן אשכרה לא חיברו בין שנאת האחים המטורפת כאן לבין 7 באוקטובר.
זה ממש לפלא בעיניי איך זה שיש אנשים בינינו שלא עשו את הקשר בין מצבנו הפנימי לאסון שתקף אותנו מבחוץ פנימה, אל קרבינו המדממים.איך זה שהם לא קולטים? אני לא מצליח להבין. איזה עוד מסר יצטרכו השמיים למסור לנו כדי שנבין שהשנאה הזאת הורגת אותנו, תרתי משמע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו