המלחמה הקשה המתחוללת בישראל מזה למעלה משנה, במהלכה מתמודדת המדינה עם כמה חזיתות במקביל – הביאה לכך שלא מעט תחומים משמעותיים אחרים אינם זוכים לתשומת-לב מספקת. ביניהם, בולטת סוגיה אזרחית אחת המסבה כאב רב ללא מעט משפחות בישראל – תופעת הנעדרים והנעדרות, ובהם ילדים, נערים ומבוגרים, שעקבותיהם אבדו ומקום הימצאותם לא נודע.
הנה ששה סיפורים של ישראלים שנעלמו יום אחד ושיקיריהם עדיין מקווים לשוב ולפגוש אותם.
העולה מאוקראינה שלא שבה מבית הספר
אלכסנדרה ברנדט מרמת גן עלתה ארצה בשנת 1992 ונעלמה בחודש נובמבר 1994, בגיל תשע, אחרי שלא שבה מבית הספר לבית אימה.
אלכסנדרה נראתה בשעת צהריים בגן ציבורי ליד בית הספר ברמת גן שבו היא למדה. לפי עדויות שונות היא נראתה לצד אדם מבוגר, רגע לפני שנעלמו עקבותיה. החיפושים הנרחבים שנערכו אחריה במשך שנים ארוכות לא העלו דבר.
ב-2013 הבחינו לפתע אימה ואחותה של אלכסנדרה, שהיו באירוע ברמת גן, באישה שלטענתן הייתה דומה באופן יוצא דופן לאלכסנדרה. השתיים עקבו אחריה ואיתרו את מקום מגוריה באשדוד. האם והאחות הזעיקו את המשטרה לבית, והשוטרים תישאלו את האישה, אולם זאת טענה כי מדובר בטעות בזיהוי.
למרות זאת, כדי לרצות את השתיים, הסכימה האישה לערוך בדיקת דנ"א - שקבעה כי לא אלכסנדרה הנעדרת.
האחות התאומה שעקבותיה אבדו
עדי יעקבי הייתה אמורה להיות בת 43 כיום. מזה כ-27 שנה שאיש לא יודע מה עלה בגורלה של אותה נערה צעירה וצנומה מתל אביב, שנעלמה יום בהיר אחד ב-1996 מרחוב קינג ג'ורג' בעיר, בעת שניסתה לתפוס טרמפ לבית חברתה בנתניה.
בדף הנעדרים הרשמי של משטרת ישראל נכתב כי גובהה 1.65 מטרים, מבנה גופה רזה, שיערה הקצר חום-חלק. עדי הותירה אחריה תעלומה מורכבת וסבוכה המלווה בסימני שאלה כבדים, משפחת כואבת – ובעיקר מעט מאוד מידע.
כשנתיים לפני היעלמותה של עדי, הוריה התגרשו. האב עזב את הבית שבמרכז תל אביב, אבל הקפיד לארח את עדי ואת אחותה התאומה, שרית, לארוחה בכל שישי בצהריים. באחת הפעמים אחרי הארוחה, הלכו הבנות להסתובב בשינקין. לקראת ערב נפרדו, עדי אמרה לשרית שהיא מתכוונת לנסוע לחברתה בנתניה, שאותה הכירה בתיכון בתל אביב. ומאז – עדי לא נראתה עוד.
האחרון שראה אותה בחיים, על פי עדויות, היה אביה של אחת מחברותיה, שסיפר כי ראה שניסתה לתפוס טרמפ. במשך זמן מה הנחת העבודה הייתה שעדי עלתה על "טרמפ רע". למרות שנלקחה בחשבון האפשרות שהיא נעלמה מרצונה, ככל שנקפו הימים הנחה זו ירד מעל הפרק.
הילדה קטנה ממרכז הקליטה
הקשר עם היימנוט קסאו בת ה-10 מצפת אבד בפברואר 2024. בתיעוד האחרון שנקלט במצלמות אבטחה, נראתה היימנוט בשעה 19:30 ב-25 בפברואר בכניסה למרכז הקליטה בצפת, כשהיא מחלקת עלוני בחירות לרשויות המקומיות. בסרטון היא נראית כשהיא נכנסת לבניין, אך אין תיעוד שלה יוצאת ממנו.
באותו היום, בשעה 14:00, היימנוט חזרה מבית הספר. ב-19:00 תועדה כשהיא מגיעה עם חבריה למרכז הקליטה. באותה שעה אנשים העידו כי ראו אותה מחלקת עלוני בחירות במרכז הקליטה. בשעה 19:30 היימנוט שוב תועדה כשהיא נכנסת עם חבריה למרכז הקליטה, ובשעה 22:00 בני משפחתה דיווחו למשטרה על היעדרה.
בעקבות היעלמותה של היימנוט, עשרות חוקרים גבו עדויות מתושבים שמתגוררים במרכז הקליטה בצפון, שבו התגוררה, אך עד היום היא לא נמצאה.
נכנס ליער – ומאז הקשר נותק
ביום שישי, 25 במרץ 2022, מוישי קליינרמן בן ה-16 ממודיעין עילית עדכן את הוריו שיצא להר מירון. למחרת היום הוא נראה בפעם האחרונה במצלמות האבטחה באזור. על אף שמאות יצאו לחפש אותו בהרי מירון לאחר היעלמותו, ומנהלים ביחידת יכ"ל פתחו בחיפושים באמצעות כלבים, כבר כשנתיים וחצי חלפו מאז שמוישי נעלם.
"מוישי הוא נפש סוערת, הוא כל הזמן מחפש יותר ויותר להידבק בקודש. להכיר עוד איזה רב, להתחבר – הוא רצה ללמוד ולהתקרב אל הקודש כל הזמן", סיפר ביוני 2022 שמואל אביו.
במירון, מוישי התארח במתחם ההארחה עם כמה חברים. לדברי האב, רק לאחר חודש של מאבקים בביורוקרטיה, הוא זכה לראות את הסרטים ממצלמות האבטחה בקבר הרשב"י, שם ראו את מוישי עובר בשעה ארבע. "זו ההוכחה הוודאית האחרונה שיש לנו היכן הוא היה. חבר מהשכונה שהיה במירון במקרה, ראה אותו במוצאי השבת עולה מבית ההארחה לעבר הקבר עם עוד אדם. הוא אמר לו שלום, ומוישי כנראה לא שמע אותו. הוא והחבר פנו באמצע הדרך ליד בית הכנסת אור הרשב"י שמאלה אל תוך היער, וזהו, ומאז מוישי נעלם".
לוחם לשעבר שנעלם בתל אביב
דניאל מיניביצקי נעדר מאז 11 באוקטובר 2014 (אז היה בן 35) ומשפחתו סיפרה בעבר כי הוא לוחם מגלן לשעבר שסובל מטראומה נפשית. הוא יצא מביתו בצפון תל אביב עם מעיל קל וסנדלים, ומאז נעלמו עקבותיו.
אמו סיפרה כי אמר שהוא יורד לעשן, ומאז לא נראה. משפחתו חוששת לגורלו וחמ"ל הופעל על מנת להשיג מידע על אודותיו. בעבר אף הציעה משפחתו פרס כספי בסך 100 אלף שקלים למי שיביא מידע על מקום הימצאותו.
האונס, השתייה – והטלפון שאותר ברחוב
בנובמבר 2018 נגה יצחק (אז בת 35) נראתה בפעם האחרונה. שלוש שנים קודם לכן היא נאנסה ותוקפיה הורשעו ונשלחו לכלא. מאז היא השתקמה, עבדה ולמדה, אבל לפי עדויות החלה לשתות אלכוהול. ב-21 בנובמבר באותה השנה, נגה יצאה מביתו בגבעתיים של בן זוגה לשעבר, צעדה ברגל לרמת גן ושהתה שם עד לפנות בוקר – כשהיא מותירה מאחוריה רסיסי חיים ואינספור סימני שאלה. הטלפון של נגה נמצא ברחוב.
מאז היעלמותה, אביה רון הפעיל חמ"ל מתנדבים, בהם גם ד' – בכיר לשעבר ביחידת הנעדרים והשבויים בצה"ל, וחוקר פרטי. בהתכתבות האחרונה בינה לבין אביה, יום לפני שנגה נעלמה, היא כתבה לו: "בוקר טוב אבא שלי גיבור. שיהיה לך יום נפלאות, אהבה, הצלחה ויופי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו