כשד"ר תהילה אליצור כתבה לח"כ אריה דרעי מכתב מדם ליבה על כך שהאיש שלה ובנה מגויסים כבר חודשים רבים - בעוד הוא פועל כדי לפטור את הציבור שלו משירות ומטפל ב"בעיית הצווים" כלשונו, היא לא שיערה שהמילים הנוקבות שלה יתפוצצו בכל מקום, ושלקבוצת הווטסאפ של נשות המשרתים שאותה פתחה בחודש יוני האחרון יצטרפו תוך ימים בודדים אלפי נשים חדשות.
בשבועיים שעברו מאז, תהילה וחברותיה הספיקו להיפגש עם חברי כנסת רבים מהקואליציה, לכתוב מכתבים לרבנים חרדים והשתתפו בהפגנה ראשונה מסוגה של המגזר הציוני־דתי שקראה לחרדים להתגייס.
בשבוע שעבר גם ארגנו בכנסת כנס יוצא דופן לחברי כנסת מהליכוד, מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית, אליו הביאו אנשי צבא שאמרו לנוכחים, על בסיס מחקרי עומק ונתונים, שהצבא זקוק ל־15 אלף מתגייסים נוספים בכל מחזור, והסבירו מה הם יכולים לעשות כמחוקקים כדי להניע את גיוס החרדים.
בשיחה עם "ישראל היום", חלק מהנשים שמאחורי הקבוצה מספרות מדוע הן אופטימיות ומאמינות שיצליחו לחולל מהפכה. השמות הם מלי שטריגלר מעפרה, ניצה פרקש מעלי, עפרה ליפשיץ מראש צורים, ד"ר פנינה פוגודה מאלון שבות, ד"ר שירה אמסילי מראש צורים ונעה מבורך מלוד.
"לא יכול להימשך כך"
"המאמצים שלנו מופנים כלפי נציגי הציבור שלנו", אומרת ד"ר פגודה. "זה לא עניין של אופטימיות, זה עניין של הבנה שזה מה שצריך לקרות עכשיו, שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך ככה יותר. אנחנו לא תומכות בחוק הפטור מגיוס שמונח על שולחן הכנסת, אף שיש מי שטוענים שהוא יביא לגיוס של כמה אלפי חרדים. אנחנו ממש לא קונות את הבלוף של החוק הזה ומבקשות שיהיה חוק אחד, שווה לכולם".
"תמיד היינו ציבור מגויס ואנחנו לא מתלוננים הרבה", מוסיפה מבורך, "אנחנו עושים את מה שמוטל עלינו בשקט. פתאום אנחנו מגלות שנציגי הציבור שבהם בחרנו מקדמים חקיקה שאומרת 'תצטרכו להמשיך לשאת בנטל הזה לבד'. בשבועיים האחרונים, בזכות הפעילות שלנו, נציגי הציבור שלנו מבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה".
"לא משתלם להשתמט"
"אנחנו לא מעוניינים להכניס את החרדים לכלא, ולא מעוניינים חלילה להפיל את הממשלה, אבל נדאג שלא יהיה משתלם להשתמט", אומרת ליפשיץ.
"כשיש אילוץ מוצאים פתרונות. כמו שקרה עם הממ"ח (החינוך הממלכתי־חרדי) וכמו שקרה עם הקיצוץ בקצבאות, שהוביל ליציאה לעבודה".
"יש לי חברות חרדיות מיינסטרים", מוסיפה ניצה. "חלקן מבינות שהן צריכות לעבור את השינוי הזה ולשלוח את הילדים שלהן לצבא. הן מתארות בושה, מצוקה גדולה וחוסר יכולת לדבר בחוץ. הגיוס עלול לפגוע בשם הטוב ובשידוכים".
"הייחודיות שלנו כנשים דתיות היא שגם אנחנו מכירות בערך לימוד התורה", אומרת מלי.
"לא יכול להיות שבן אדם חושב שאפשר לשבת בישיבה וללמוד הלכות בניית סוכה ולא לבנות סוכה. ולא יכול להיות שהוא חושב שהוא יכול ללמוד על מלחמת מצווה ולא להילחם".
שירה אמסילי אומרת: "אף אחד לא מפעיל אותנו, גם אם תפיסת המציאות שלנו שונה משלכם". אמסילי לא מתרגשת מהכינוי "אוכלי מוות". "הציונות הדתית לא הולכת לצבא כדי שמישהו יאהב אותה, היא מתחנכת על תורת חיים שמשלבת תורה ועבודה".
"אנחנו אופטימיות כי אנחנו נשים עקשניות", מסכמת פוגודה. "אין אגו בין אלפי הנשים שבקבוצה. אנחנו מאמינות שהייחודיות שלנו כנשים שמספקות זווית ראייה חדשה על המצב - היא זו שתביא את השינוי המיוחל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו