הבן שלי שילב תורה וצבא, ואמר ״הנני״: ללי דרעי פונה לצעירים החרדים

ברקע סוגיית חוק הפטור מגיוס, הגיעה לאולפן "ישראל היום" ללי דרעי, ששכלה את בנה, רס"ל (מיל') סעדיה יעקב דרעי ז"ל שנפל ברצועת עזה בחודש יוני, וקראה לחרדים להצטרף למאמצי המלחמה ולהתגייס לצה"ל. הידיעה היא חלק מהמשדר המיוחד, "כתף אל כתף", אשר משודר היום (חמישי) באתר ובאפליקציית "ישראל היום".

שמי ללי דרעי, אני אימא לשישה ילדים, אחד מהם סיים את תפקידו בעולם הזה לפני ארבעה חודשים, בסוף יוני 2024. קוראים לו סעדיה יעקב והוא היה חייל ותלמיד חכם. אברך, למד תורה, אהב את התורה. יש תמונות רבות שלו בשדה הקרב שבהן סעדיה מנצל כל שנייה כדי ללמוד את התורה.

אבל כמו שסעדיה אהב את התורה, הוא גם אהב את העם שלו ואת הארץ שלו. ולכן כשקראו לו למילואים בשמחת תורה, הוא התייצב. הוא אמר ״הנני״, הוא לא חיכה. וכשקראו לו שוב פעם כדי להילחם בעזה, הוא היה מוכן. הוא שוב אמר ״הנני״. הוא עזב את אשתו ואת שני ילדיו, את הללי בת השלוש ואת ינון הפעוט, תינוק בן כמה חודשים. ונהרג בקרב בגבורה.

אני פה כדי לדבר על ערכים. אני שומעת מסביבי המון המון דיבורים על זה שאני אידיוטית שימושית למשל, שאני רוצה להפיל את הממשלה בזה שאני מקדמת גיוס שווה לכולם.

אז אני לא אידיוטית שימושית. ואת השיקולים הפוליטיים קברתי ב-7.10 בשמחת תורה, וקברתי אותם עוד יותר עמוק כאשר הבן שלי נהרג. אני אישה מאמינה, ויכול להיות שנקבע שהבן שלי ייפטר מהעולם הזה בי"ד בסיוון תשפ"ד.

אבל יכול להיות שאם היו עוד חיילי מילואים, עוד חיילי סדיר שהיו מחליפים אותו, אולי הוא היה יכול לבלות עוד 100 ימים עם הילדים שלו ועם אשתו רחלי? אולי הבן שלו ש"חגג" שנה בשבעה שלו ולא ראה את אבא שלו שבעה חודשים, אולי הילד הזה, היו לו זיכרונות מאבא שלו, זיכרונות אמיתיים?

אני פונה פה לציבור החרדי ובעיקר לצעירים החרדים. כמו שאנחנו הופתענו מהעוצמות של הצעירים שלנו במלחמה הזאת, ראינו את הגיבורים האלה, את החיילים האלה, מלאים במשמעות, במשימתיות, בהבנה של הלמה אנחנו נמצאים בארץ הזאת. והופתענו מהם, כי חשבנו שהם דור הטיקטוק. אני בטוחה שאנחנו נופתע מכם, הצעירים.

אני בטוחה שאתם הצעירים החרדים מבינים את גודל השעה, את גודל הצורך. הבן שלי כאמור היה תלמיד חכם, הוא אהב את התורה מאוד. אבל העם שלו קרא לו, הארץ שלו קראה לו והוא היה מוכן לעזוב הכול בשבילכם גם.

אני חושבת שמגיע לו ומגיע ללוחמים שנפלו, ובעיקר ללוחמים שעכשיו נלחמים ולמשפחות שלהם, לנשים שכורעות תחת הנטל, לאימהות הדואגות שלא ישנות בלילה, אני חושבת שיש לכם תפקיד, יש לכם משימה.

העם היהודי לא נשאר אדיש מול המציאות. הוא תמיד בפעולה. אז לכם יש משימה. אל תפחדו. יפחידו אתכם, יגידו לכם שאי אפשר לשלב תורה וצבא. אני אומרת לכם, זה שקר. הבן שלי ועוד אלפי חיילים מוכיחים זאת כל יום מחדש. אני סומכת עליכם. אנחנו זקוקים לכם.