מייה שם בטקס הזיכרון: "הלב שלי חטוף עם הצעירות שפגשתי בשבי - ועדיין מעונות ומנוצלות בעזה"

"אחרי 50 ימים, חלשה ופצועה, אני מובלת למנהרות", כך פתחה שורדת השבי מייה שם את דבריה באירוע זיכרון ל-7 באוקטובר בקונסוליה הישראלית בניו יורק הלילה (בין שני לשלישי, שעון ישראל) ובנוכחות כ-600 משתתפים. 

"שעתיים של הליכה: מחבל חמוש מקדימה, מחבל חמוש מאחורה. בעומד 60 מטר מתחת לאדמה. אני מוכנסת לכלוב, אין אור, אין אוויר. בכלוב בגובה מטר וחצי אני פוגשת חמש בנות צעירות, כל אחת וסיפור החטיפה האכזרי שלה", סיפרה מייה, ששוחררה מהשבי במסגרת עסקה בחודש נובמבר. 

"עברה שנה, אני כאן בגופי, אבל התמימות שלי נשארה בשדות הדם והלב שלי נשאר חטוף בעזה עם חמש נשים צעירות שעדיין מוחזקות שם מעונות ומנוצלות, בלי אוויר, במרתפי הגיהנום. אני עומדת היום מולכם, אני כבר לא ילדה, אני אישה חזקה שלא תנוח עד שכולם יחזרו ממרתפי הגיהנום", אמרה. 

איילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו החטוף בעזה סיפרה: "עובד סוציאלי מאונר”א חטף את בני.
הוא, שהיה עובד בארגון שמטרתו לעשות טוב, להקל על תנאים אנושיים, חטף את בני!
עובד האו”ם הזה חטף את בני, לאחר שנורה על ידי מחבלים. אנחנו מציינים שנה ליום הקשה והמקולל ביותר מאז קום המדינה היהודית. רק עכשיו חגגנו את ראש השנה היהודי, רק עכשיו עברנו את יום כיפור - יום הכפרה, הסליחה, התפילה למחילה וגעגועים לגאולה".

אבי הרוש, אביו של החייל ריף הרוש ז"ל שנפל בחאן יונס בתחילת אפריל, בהיתקלות עם מחבלים סיפר: "ריף נהרג מכדור בודד שחדר קרוב מאוד ללבו. נאמר לנו שהוא לא סבל.

שעתיים לאחר שהצבא הודיע לנו שהוא נהרג, התחלתי לקרוא את הפתקים של ריף. באחד מהם ריף כתב: 'למה אני מסכן את חיי? אנשים עשו זאת לפני, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. זה בשביל אותה אישה זקנה שמודה לי ובוכה תוך כדי שהיא אומרת ‘תודה’, אני מוכן להקריב את חיי, וזה עבור המשפחה שלי כדי שהם ירגישו בטוחים ומוגנים, וכדי שידעו שיש צבא חזק מאחוריהם שמגן עליהם כל עוד אנחנו עומדים'".

הקונסול הכללי בניו יורק אופיר אקוניס אמר לסיום: "מה שחמאס התכוון לעשות באותו יום היה להרוס את ישראל. הם רצו לבצע רצח עם. כמו שהם כתבו באמנת היסוד שלהם בשנת 1987 – להרוס את מדינת ישראל ולבנות מדינה אסלאמית במקומה. זה לא היה הטבח הראשון בהיסטוריה של מדינתנו. אנחנו מכירים רבים, מאז 1920. אבל זה בהחלט היה האכזרי ביותר. אם מישהו חושב שהעם היהודי ישכח או יסלח על כך אי פעם, הוא טועה. אם מישהו חושב שנתנצל על כך שאנו מגינים על עצמנו, הוא טועה", אמר וקרא לשחרור החטופים ולתמיכת הקהילה הבינלאומית במאמצים.