אני זוכרת היטב את היום הזה, לפני שנה. ב־28 באוקטובר 2023 ישראל נכנסה קרקעית לעזה. "רק לחץ צבאי", אמרו לנו שוב ושוב, יביא להחזרת החטופים ולמיטוט חמאס. כבר שנה שלמה ישראל מפעילה לחץ צבאי אדיר. אויבינו מחוסלים בזה אחר זה - אבל גם 27 חטופים נהרגו או נרצחו בשבי בשנה הזאת, כאלה שנחטפו חיים ושהיו אמורים להשתחרר בעסקה שטורפדה. הופקרו למותם.
שנה אחרי הכניסה הקרקעית ההיא, היום בדיוק 120 חברי כנסת גם שבים מחופשתם. ל־101 בני ערובה אין חופשה, חופש תנועה או סתם אוורור, כבר 387 ימים. איפה האחריות שלכם עליהם, נבחרי ציבור? איפה האחריות שלך, רה"מ נתניהו?
במקצוע שלי, עבודה סוציאלית, יש חובת דיווח. חובה על כל אדם לדווח כשהוא רואה ויודע על עבירה שנעשית בקטין או בחסר ישע. מי שאינו מדווח - צפוי לעונש, גם הדין הפלילי מגדיר מי שידעו על פשע ולא מנעו אותו כנושאים באחריות פלילית ואף שותפים לדבר עבירה.
אז אני מדווחת, קבל עם, עיתון ועדה: כל בני הערובה הם חסרי ישע בעזה, כולם מופקרים בידי הרוצחים מחמאס, לכולם לא ניתנות זכויות אדם בסיסיות ובכולם מתבצעים פשעים. הפקרת החטופים היא מעשה אקטיבי ביודעין, לא רק מחדל אדיר.
יידע כל חבר ממשלה וכל חבר כנסת, שבכל יום שאינו יוצא ומוחה נגד הפקרת החטופים - הוא שותף לפשע הפקרתם. ככל שתימשך הפקרת החטופים וההישגים הצבאיים לא יתורגמו להסדר מדיני - מדינת ישראל לא תוכל להשתקם והחברה הישראלית תשלם מחיר כבד בפירוק התשתית הערכית והמוסרית שלנו. היא כבר חטפה פגיעה קשה, אך עוד לא מאוחר מדי. לא כל עוד יש לנו 101 אהובים שסומכים עלינו, שנשמע את קולם ונשמיע אותו.
השנה הזו הוכיחה מעבר לכל ספק - כשראש הממשלה רוצה להשיג משהו, הוא חותר אליו בכל הכוח, ומשיג אותו. רצה לתעדף לחץ צבאי - ותיעדף. הוא יזם לחימה במקביל בעוד ועוד זירות ובזכות ההתגייסות האדירה של הצבא שלנו ומפקדיו גם השגנו הישגים. את הנחישות שבאה לידי ביטוי באיראן, וקודם לכן בפגיעה עמוקה בחיזבאללה בלבנון ובחמאס בעזה, אני מייחלת לראות גם ביחס להשבת 101 החטופים מעזה.
שנה למחדל 7 באוקטובר, מחדל שהוא הווה מתמשך. שימו לו סוף, בבקשה. ראש המוסד וצוות המו"מ, אשר ביטחון ישראל עומד בראש מעייניהם, שובו אלינו מקטאר עם מתווה לשחרור כל החטופים. חמאס הביע נכונות לשחרור כל החטופים תמורת נסיגה מלאה מרצועת עזה. אסור לקבל עוד טרפודים פוליטיים. אנחנו מחויבים לכל החטופים כולם, אסור להפקיר ולהקריב עוד אף אחת ואחד מאחור. ראש הממשלה, חדל מניסיונות שכתוב ההיסטוריה. "מלחמת תקומה" היא סיסמה ריקה כאשר כל בית בישראל כואב ואבל. במקום להתעסק בטקסים מיותרים, קבל החלטה של חיים - בחר בסיום המלחמה מתוך עמדה שבה הושגו המטרות הצבאיות ותמורת מטרה אחת ועליונה בחשיבותה, שטרם הושלמה - החזרת החטופים כולם. בחר לממש את החובה והמשימה הקדושה מכולן.
זו אחריותך לעצור את הפשע המתמשך, להפסיק את ההפקרה ולמנוע עוד הקרבה של חטופים.
כרמית פלטי קציר היא אחותו של אלעד קציר ז"ל, שנרצח בשבי חמאס. אמה, חנה, שוחררה מהשבי אחרי 50 ימים. אביה, רמי קציר ז"ל, נרצח בביתו שבקיבוץ ניר עוז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו