הזעם בציבור הדתי-לאומי עולה מדרגה: "בזמן שחיילנו מתים בשדה הקרב - מגזר שלם עומד מנגד"

הזעם במגזר הדתי לאומי נגד אי גיוסם של צעירים חרדים הולך ומתעצם, לאור הנופלים הרבים, לא מעטים מתוכם דתיים, בימים האחרונים. מחר (שני) צפויות מאות לערוך בשעה 19:00 מחאה בגשר קוקה קולה, ומדובר רק ביריית הפתיחה, יוזמה פרטית, לשורה של עצרות משמעותיות בהרבה שיתקיימו בתקופה הקרובה.

"'האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?'", נכתב בהזמנה להצטרף למחאה. "בזמן שחיילנו האהובים מחרפים את גופם ונפשם בהגנת העם והארץ, והמחירים קשים מנשוא, כשמגזר שלם נצרך עומד מנגד, החלטנו מספר חברים מהמרכז ובהם בני הציונות הדתית להגיע ולעמוד בגשר קוקה קולה למחאה מכובדת. מוזמנים להפיץ לחברים וכמובן להביא שלטים מכבדים".

דורשות מהציבור לא לעצום את עיניו

בימים האחרונים, נראה, עולה הזעם הציבורי במגזר הדתי לאומי מדרגה. מדי יום נהרגים לוחמים שמשתייכים למגזר, שכבר שנה מקריב את מיטב בניו, כשבאותו הזמן מתקדמים בכנסת לחקיקת חוק גיוס שנתפס כמתן גושפנקה להשתמטות משירות של הציבור החרדי.

אלפים הצטרפו בשבועיים האחרונים לפורום "שותפות לשירות", דתיות למען גיוס חרדים. חברות הקבוצה מגדירות עצמן כ"כאמהות ובנות זוג לגברים לומדי תורה, שאנחנו דורשות השתתפות במאמץ הלאומי - או בהשתתפות בצה"ל או בעצירת הטבות. אנו נשים דתיות, דורשות מהציבור לא לעצום את עיניו אל מול מלחמת המצווה בבחינת 'לשמור ולעשות'".

פנינה פוגודה מספרת כי היוזמה הפרטית שבמסגרתה יעמדו מחר במחאה בצומת קוקה קולה היא רק סימן פתיחה מאולתר, לאור הרוחות הסוערות, למספר פעולות ועצרות משמעותיות שמתוכננות. המטרה, היא אומרת, היא ללחוץ על חברי הכנסת שלא יצביעו בעד חוק הגיוס המוצע.

"כל העם צועק"

"כל העם צועק אבל קל לנפנף אותם כשונאי התורה", היא מסבירה. "אנחנו לא כאלו ולכן אנחנו מתעקשות לשמור על הייחודיות שלנו כקבוצת דתיות לאומיות, משפחות מגוייסים. ביקשו ממנו להתחבר לכל מני קבוצות אבל סירבנו, מכיוון שאנחנו א-פוליטיים. המטרה היא ללחוץ על חברי הכנסת שבחרנו, ושבתחושתינו בוגדים בנו. רובנו בחרנו בממשלה הזו, וכעת היא עוצמת עין בפני הבוחרים שלה, בעוד הבנים והגברים שלנו מתים בשדה הקרב".

אחת מחברות הקבוצה הבולטות היא רחלי גולדברג, רעייתו של הרב אבי גולדברג שנפל היום (ראשון) בדרום הלבנון. פוגודה מספרת כי במהלך חג הסוכות נערך שיח עם חיילים חרדיים ועם משפחותיהם, וגולדברג הייתה אחת הנשים הבולטות שדיברה על הקשיים. "כמה ימים אחר כך הגבר שלה נהרג, אב לילדים, גבר מבוגר, במקום לוחמים צעירים, בגילאי 18 ו-19 שאותם אנחנו צריכים".

פוגודה מציינת כי היא חשה את הזעם הולך ומצטבר. "אנשים זועמים. אם בהתחלה היה היסוס, ואנשים דתיים עוד סברו שאפשר לאפשר להם רק לשבת וללמוד תורה, כעת זה לא המצב. כולם מבינים שהלימוד צריך לבוא לצד המעשה, מכיוון שבתורה כתוב בפירוש שצריך לצאת למלחמת מצווה".

הדרישה - לא לגייס חרדים בכוח

אחד האתגרים של הקבוצה החדשה הינה שהנשים מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בביתן. "רבות מהנשים לא יכולות לצאת להפגין כי הן מחזיקות בית לבד. הרבה מהנשים היו מאוד רוצות לצאת למחות אבל הן בקושי שורדות. אנחנו צריכות לצאת למחות במקומן".

הדרישה, אומרת פוגודה, היא לא לגייס חרדים בכוח, אך להפסיק להעביר להם תקציבים אם אינם עושים זאת. "אף אחד לא רוצה לגייס חרדים בכוח ואף אחת לא מאמינה שכל 90 אלף הצעירים החרדים שיכולים ללכת לצבא יעשו זאת. מצד שאני אנחנו מאמינות שהכסף שאין למדינה לא צריך ללכת לאנשים שאינם מתגייסים. הכסף צריך ללכת לשיקום פצועים, למשפחות שכולות, לשיקום הצפון ולדרום ולציוד לחיילים".

חוק הגיוס המוצע, אומרת פוגודה, אינו יעיל וזאת בלשון המעטה. "מכסות זו לא הדרך. לא משנה איזו מכסה תהיה, גם אם מדובר יהיה ב-10 אלף אנשים, שום דבר לא יקרה. ברגע שתהיה מכסה, כולם יילחמו כדי לא להיות במכסה, ומי שיגיעו יהיו הפחות טובים. אין שום בעיה לעשות עילוי מצטיין, כמו ספורטאי מצטיין, אבל יהיו אלו בודדים. כל היתר – שיתגייסו".