משפחות חטופים, חללים ונרצחים בפאנל בכיכר: "בניר עוז אנחנו לא צריכים טקסים, זה עבור העם"

בכיכר החטופים מקיימות בשעה זו משפחות החטופים שיח פתוח, בהובלת בן שני, על החיים במציאות האכזרית של המאבק לסגירת המעגל והשבת יקיריהם למנוחת עולמים באדמת ישראל • בין חברי הפאנל - יעל אדר, אמו של תמיר, חבר כיתת הכוננות בניר עוז, שלא שרד בשבי את הפציעה הקשה מאותה השבת השחורה, ומישל אילוז, אביו של גיא אילוז שנחטף מפסטיבל הנובה - ונרצח בשבי

מפגינים בעצרת מטה משפחות החטופים והנעדרים (ארכיון). צילום: אדר איל

בציון יום האבל הלאומי לטבח 7 באוקטובר, בני משפחות החטופים החללים והנרצחים מקיימות בשעה זו (ראשון) שיח פתוח, בהובלת בן שני, על החיים במציאות האכזרית של המאבק לסגירת המעגל והשבת יקיריהם למנוחת עולמים באדמת ישראל. במהלך הערב ישירו ריקי גל וגיא זוארץ.

יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל, חבר כיתת הכוננות שנפל: "בניר עוז אנחנו לא צריכים טקסים, זה עבור העם". יום האבל צומצם כדי לא לפגוע בעסקים אז זה לצאת ידי חובה ותודה אנחנו לא צריכים את זה. בניר עוז הוצאנו מכתב לכל חברי הכנסת - כולם מוזמנים לראות מה קרה בניר עוז והיו מעל ל-25 סיורים שגם אני הובלתי אחד".

"להגיע לבית שגדלת בו ולחפש בהריסות את הגופה של אבא"

בר גודארד סיפרה על אביה מני שנרצח בשבת השחורה ונחטף לעזה. "הייתי בבית בבארי, בהריון בחודש שביעי, עם ילדה קטנה, נכנסת לממ"ד כמו כולם. מבחינתי אני חיה במקום הכי בטוח בעולם ואפילו לא סוגרת את דלת הבית בלילות. בסביבות 8:00 אמא שלי התקשרה בצרחות שאבא מת, רצחו אותו והיא מתחבאת בשיחים - רק מאוחר יותר גילינו שגם היא נרצחה".

"אני לא יכולה לתאר מה זה להגיע לבית שגדלת בו ולחפש בהריסות את הגופה של אבא שלך - שום תסריט לא יכול לתאר דבר כזה. זה כמו גל צונאמי שהרס הכל ולא נותר שום דבר להיאחז בו, אפילו לא את המקום לבכות בו, את מקום הקבר, לקבור את אבא ליד אמא, הזכות הכל כך בסיסית ולסגור את הסיפור הזה".

מישל אילוז סיפר על גיא בנו שהיה סאונדמן שעבד עם אמנים מובילים בישראל. "אני שומע את כולם וכולנו בשותפות גורל בעצב שאין לו סוף. גיא היה ילד מדהים, קשה לי בכלל להתחיל לתאר אותו במילים. רוחו חירפה מטר מעל פני הקרקע - היה ילד מדהים. אני לא זוכר שצעקתי עליו אפילו פעם אחת בחיי ולא שמעתי אותו צועק, היה כל כך מוזיקלי. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר".

מישל סיפר על חיפוש בנו בין הגופות, "כולם היו יפי בלורית. ילדים יפים עם הבעה על הפנים, ילדי חופש, יחפים. אני לא יכול לתאר את זה. הגיעו 4 גופות אחת על השנייה ואני זוכר שהכנסתי ראש לחפש את בני בכורי אהובי. לתהום הזו שלנו אין תחתית ויש גם סיפורים קשים משלי ואני שואל איך אני מעז להגיד שחרב עולמי כשיש משפחות שלמות שנכחדו".

בפאנל הושמעה הקלטת השיחה האחרונה בין גיא לאביו מישל. גיא התקשר לומר לאביו שהוא אוהב אותו ואת אמו, במה שהפכה להיות השיחה האחרונה ביניהם.

עוד סיפר מישל על הרגע בו הבין שבנו נחטף חי ומת בעזה. לדבריו, המידעה הגיע ממיה רגב, החטופה שחזרה לישראל מהשבי באחת העסקאות עם אחיה איתי. מיה, כך סיפר מישל, "סיפרה לי באמפטיות על גיא ששכב לידה בבית החולים בעזה". לדבריו, היא תיארה בפניו כיצד ראתה את ראשו שמוט ללא רוח חיים כששפתיו סגולות ולאחר מכן ראתה כיצד מכניסים את גופתו לשקית.    

בפאנל משתתפים: יעל אדר - אמו של תמיר אדר, חבר כיתת הכוננות בניר עוז. המשפחה התבשרה ב-04.01 כי תמיר לא שרד בשבי את הפציעה הקשה משבעה באוקטובר. מישל אילוז - אביו של גיא אילוז שנחטף מפסטיבל הנובה. המשפחה התבשרה ב-01.12 כי גיא נרצח בשבי. בר גודארד - בתם של מני ואיילת גודארד ז״ל מקיבוץ בארי. המשפחה התבשרה ב-08.02 כי מני נרצח בשבת השחורה ונחטף לעזה. רועי ברוך - אחיו של אוריאל ברוך, שנחטף מפסטיבל הנובה. המשפחה התבשרה ב-26.03 כי אוריאל נרצח בשבת השחורה ונחטף לעזה.

מוקדם יותר היום, ציינו את יום האבל בסיורים בקיבוץ ניר עוז, שהובילו שורדות שבי, משפחות חטופים ונרצחים ומשפחות ששרדו את הטבח. בנוסף, התקיים שיעור ריקוד פתוח במחווה לחטופה רומי גונן בכיכר החטופים בתל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר