בתקציב של 35 מיליון שקלים: הממשלה מגבירה את המאבק בהשתלטות פלשתינים על שטחי C

זינוק משמעותי בהיקף התקציבים שמעבירה המדינה למחלקות הקרקע ביישובים ובמועצות ביו"ש, במסגרת תוכניתה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, במטרה מוצהרת לעקוב באופן הדוק אחר ניסיונות של פלשתינים להשתלט על השטח. "הפלשתינים מייצרים הישגים בשטח דרך הבנייה", אומרת השרה סטרוק. "הם משנים את הגבול בלי ירייה אחת, בלי הסכם כתוב, בלי משא ומתן, בלי כלום. הם משנים חד־צדדית את הגבול וקובעים הישגים בשטח".

בעזרת האיחוד האירופי ומדינות שונות ברחבי העולם שמזרימות כספים, נוגסים הפלשתינים בשטחי C. בין היתר הם מנסים ליצור חיץ בין אזורים שונים ולהקיף את היישובים היהודיים בטבעת חנק כך שלא יוכלו להתפתח.

בשנים האחרונות הוקמו מחלקות קרקע במועצות השונות, בדחיפה של ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, וראש מועצת גוש עציון לשעבר, שלמה נאמן. בתחילה הוקמו, ביוזמה של השר לשעבר צחי הנגבי, מחלקות מצומצמות בלבד שהשפעתן מוגבלת. ד', מסיירי הקרקעות הוותיקים שעובד באחת מהמועצות האזוריות, מסביר כי השינוי האמיתי הגיע בממשלה הנוכחית, כשעשרות מיליונים זרמו פנימה כדי לגייס כוח אדם וציוד קריטי. "פעם היינו הכלי היחיד שבכלל מאתגר את המערכת, מול לא מעט עוינות. היום אנחנו כלי משלים למנהל האזרחי, שמגובה במאה אחוזים על ידי הממשלה".

הפעילות של מחלקות הקרקע דומה מאוד למה שנעשה על ידי רגבים במשך שנים, אך ההבדל כעת הינו שמדובר בפעילות מטעם המועצות והממשלה. "הרשויות המקומיות הן זרוע של המדינה, והן מצוידות באמצעים שמאפשרים פיקוח משמעותי מאוד", אומרת השרה סטרוק. פרויקטור במשרד ההתיישבות שהחל כעת בעבודתו מרכז את כל העבודה מול הרשויות השונות.

45 עובדים במקום סייר אחד

תוכנית מחלקות הקרקע שהושקה במתכונתה הנוכחית בשקט ומתחת לרדאר לפני כשנתיים, ושמתפרסמת כעת לראשונה באופן מלא, כוללת הקמת מחלקות קרקע בכל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון. מסמכי תקציב שהגיעו לידינו חושפים את היקף ההשקעה - 35 מיליון שקלים בסך הכל, שמחולקת למועצות לפי שטחן וגודלן.

אם לפני שלוש שנים היה סייר קרקעות אחד בלבד, ורק במועצות האזוריות, הרי שכעת כל מועצה, אזורית או מקומית, מחזיקה במחלקה של ממש. בסך הכל יש היום 45 עובדים במחלקות הקרקע, והם סיפקו השנה לא פחות מ־3,800 דיווחים על בנייה בלתי חוקית.

התקציבים משמשים בעיקר להרחבת מערך הסיור ברשויות, כולל רכישת ציוד כמו כלי רכב מסוג פנאי שטח (רייזר או ריינג'ר), רחפנים עם מצלמות, מערכות צילום, אמצעי תיעוד ובקרה, וציוד מחשוב. התקציב גם מכסה הוצאות אחזקה של מערך הסיור, כולל אחזקת כלי רכב, רחפנים ומחשוב, וכן הכשרות לצוותים. נוסף על כך, התקציבים מממנים רכישת שירותים חיצוניים, פעילויות הסברה כמו כנסי הסברה וימי עיון והכנת חומרי הסברה.

ללא יכולת אכיפה

ד' מתאר את ההבדל: "ההצלחה מאוד גדולה. אנחנו רואים את המשילות בשטח. אנחנו מכפילים ומשלשים את הדיווח שלנו", מסביר ד'. "בנינו מערכת שבאמצעותה כל תושב יכול לדווח. זה נקלט אוטומטית אצל המחלקה והסיירים, והם יוצאים להמשך הפעולה".

הסיירים פועלים בתחומי השיפוט של המועצות השונות, ואינם בעלי יכולות אכיפה. הם נמנעים מעימותים כלשהם, עם פלשתינים או כל גורם אחר, ומקפידים לתעד ולהעביר הלאה את המידע. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם המנהל וכלל הגורמים. אנחנו לא רבים עם אף אחד אלא באים לסייע", אומר ד'.