את המצב הביטחוני הרעוע שמדינת ישראל מצויה בו כבר יותר משנה ואת חוסר המשילות היטיב לתאר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "דם יהודי אינו הפקר", צייץ בעבר, "עוד פיגוע ועוד פיגוע, והלב כבר לא יכול להכיל את הצער והחורבן". אלא שאז נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה, ובן גביר הח"כ לא פספס שום פיגוע ושום הזדמנות כדי להטיל על ממשלתו ועל השר לביטחון הפנים דאז, עמר בר־לב, את האחריות לפגיעה בביטחון המדינה.
תיעוד מהפיגוע ירי במחלף יבנה // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
צודק בן גביר. הלב באמת כבר לא יכול להכיל. כבר שנה שלמה שאזרחי ישראל נושמים, אבל כמעט שלא חיים. כבר שנה שאזרחים הפכו לברווזים במטווח מדרום ועד צפון. אף מקום אינו חסין, לא מטיל ולא מסכין. פיגוע רודף פיגוע. את העיתוי, היום והשעה קובעים המחבלים. עם עובדה אחת לא ניתן להתווכח: בתקופת בן גביר כשר לביטחון לאומי מדינת ישראל חווה תקופה של חוסר ביטחון אישי, צער וחורבן שלא היה כמותם מאז הקמתה.
הפיגוע אתמול במחלף יבנה חשף פעם נוספת את העובדה שלבן גביר יש טקטיקה - ברגע שמתרחש פיגוע הוא הופך את המעשה המתועב הזה ליתרון מבחינתו. הוא מגיע לזירות פיגוע רק כדי להתראיין ולספר על רפורמת הנשק שיישם במשרדו. הוא נמנע מלהתמודד עם השאלות הקשות כפי שדרש מקודמיו, ומשגר הצהרות כדי לשכנע את ה"בייס" שלו שהכל סבבה.
כך היה גם בשבוע שעבר בפיגוע בחדרה. במקום להתייצב במקום הפיגוע ולהשיב לשאלות, הזדרז השר לביטחון לאומי ונסע לתחנת המשטרה המקומית כדי לשבח את עצמו על רפורמת הנשקים ועל כיתות הכוננות. מי שהקשיב אתמול למסיבת העיתונאים המאולתרת במקום הפיגוע יכול היה להתרשם שאזרחים מתודרכים בטרם הם מתייצבים עימו אל מול המצלמה.
בן גביר אכן אחראי לכך שאזרחים רבים נושאים כיום נשק. הוא גם זה שדחף להקמתן של כיתות כוננות ביישובים הפועלות כתף אל כתף עם השוטרים. מה ששלו - שלו, גם אם לא מסכימים איתו. אבל כשזה מתובל במופעי יח"צנות סרי טעם בתקופה שממילא אין במה להתהדר בה - עדיף לשתוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו