לרגל סוכות: מילון המושגים הישראליים שנאספו השנה, שלא ישובו עוד לחיינו בשנה הבאה

"אֱסֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת"

זאת היתה השנה שבה גרפנו את כל הביטויים, ההבטחות, המוסכמות, עמדות המוצא והנחות הסיום, וכמו פאזל שנופל אל הרצפה, כל החלקים התפזרו - והתברר שהם אפילו לא היו מורכבים נכון. מתחילים מחדש.

"אֱסֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת"

זאת היתה השנה שבה טובי פרחינו נקטפו. השנה עם הכי הרבה צוואות של אנשים שנערכו למותם ברגע. מי בממ"ד, מי במיגונית, מי בשדה הקרב ומי עוד לפני שיצא מהבית. כבר לא צריך עורך דין - כותבים צוואה בווטסאפ ומתים על קידוש השם.

"אֱסֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים"

פניהם היפות עד כאב, עלם הנעורים, ויותר מכך השלמות הנפשית שבה יצאו להגן על ביתם ועל עמם, שצובטת את הלב וגם מרחיבה אותו בתקווה. קראנו להם דור הטיקטוק. לא הבנו שטיקטוק היא פלטפורמה. כמו שלדור הקודם לא קראנו דור הפקסימיליה. או דור הנוצה והדיו. בלכתם ציוו לנו חשבון נפש נוסף, על איך פספסנו אותם.

"וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי"

מה שהיה מותר - אסור, מה שהיה אסור - מותר. הפרות הקדושות עלו לעולה. חג האסיף הזה הוא זמן להיפרד מכל כך הרבה הנחות יסוד שליוו אותנו בדור האחרון. ראש הממשלה רוצה לקרוא למלחמה "מלחמת התקומה"? רגע לפני שקמים, הגיע הזמן לדבר איפה נפלנו.

המילים שהיו ואינן

הנה מילון מקוצר של הנחות היסוד שנאספו ושלא ישובו עוד לחיינו בשנה הבאה:

חַמַאס מֻרְתָּע - חמאס לא מורתע. חמאס לפעמים מתאפק מלרצוח קצת יהודים, כדי לרצוח המון יהודים.

הַכֹּל דִּבּוּרִים, הֵם לֹא מִתְכַּוְּנִים - הם מתכוונים. הם מכינים תוכניות מפורטות, ממומנות, סדיסטיות ואכזריות, וגם יש להם סבלנות. באמנת חמאס כתוב "יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחורי בוא והרגהו'". בנובה ובקיבוצים הם הגשימו את האמנה הלכה למעשה. נורא פשוט, פשוט נורא.

הֵם גַּם בְּנֵי אָדָם - הזכות של הולך על שתיים להיקרא בן אדם לא עוברת ברצח תינוקות, כריתת ראשים, אונס, חטיפת נערות. סדיזם, קניבליזם ונקרופיליה, המחוברים לאידיאולוגיה ולטריטוריה. אין מדינה בעולם שהיתה מאפשרת לזה להתקיים ולו לרגע אחד, ובזה אין לנו סיבה להיות עם סגולה.

הֵם רַק רוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס - לגמרי, רק ההפך. הם מוכנים למות ברעב כדי שיוכלו להרוג אותנו. למדנו השנה שכל ניסיון להלביש ערכים מערביים על אידיאולוגיה נאצית רצחנית - וכן, אני מתכוון למזוודות הדולרים - הוא תמים במקרה הטוב, ורשלני ומסכן חיי אדם במקרה הרע. המקרה הרע הגיע.

מָבָּ"מ - חשבנו שזאת המערכה בין המלחמות. רק התבלבלנו בראשי התיבות: זאת מלחמה בין המערכות.

נֵדַע לְהִתְמוֹדֵד - אחיו הקטלני והמעודכן של "יהיה בסדר". שם קוד לפרטץ' ביטחוני לפניך: נעשה התנתקות ונתמודד אם יירו "אפילו טיל אחד", נצא מלבנון ו"נדע איך להגיב", וכמובן "העולם יהיה לצידנו כי יש הסכם!". במציאות: אנחנו פופולריים כשאנחנו נטבחים, ועומדים לדין על רצח עם כשאנחנו מגיבים. נדע להתמודד? אז תתמודדו עכשיו.

הַסִּדְרָה/נַחְתֹּם עַל הֶסְכֵּם - כנסו לכל בית שימוש, יש יותר תועלת לניירות שתמצאו בו מאשר להסכמים שעליהם חתמנו. הסכם אוסלו, מסמך בוש על ההתנתקות, החלטה 1701, החלטה 1559, אפילו בחסות הסכם השלום עם מצרים הוברח הנשק שטבח בנו דרך השטח ה"מפורז". רוזוולט אמר: "דבר ברכות ותחזיק מקל גדול", ואנחנו למדנו: תחתום הסכם עם פיילוט, אבל תחזיק ביד השנייה רובה ענק.

מְדִינָה פָּלַשְּתִּינִית - המחקרים מראים כי הציבור הישראלי נסוג לחלוטין מהרעיון של מדינה 15 דקות מעזריאלי. עניין של העדפה שהראש יישאר מחובר לצוואר. ההתנגדות לא נמצאת במפלגות הימין או המרכז - היא עוברת בכל השדרה עד למצביעיו של יאיר גולן. לא לחינם לא תשמעו אותו מדבר על הקמת פלשתין.

רֶפוֹרְמָה מִשְׁפָּטִית - לא היתה, לא תהיה. סליחה מראש מכל התעשייה שעובדת בזה משני הצדדים, אל תפריעו לעצמכם לריב.

מִכְשׁוֹל בִּלְתִּי עָבִיר - טרקטור, רחפן, כטב"ם, זקן על קביים, קונספציה.

גִּיּוּס בְּהַדְרָגָה, יְעָדִים, מְכַסּוֹת - בספרי ההיסטוריה זו תיזכר כשנת חילול השם הגדולה בהיסטוריה. הילדים נהרגים, התירוצים מתחלפים, אבל אף מנהיג חרדי לא קם וזעק: "דם אחינו נשפך, סגרו את הספרים וצאו למלחמת מצווה". במקום זה אפשר לשבת בבית המדרש וללמוד על כיבוש הארץ על ידי יהושע, אולי נמצא שם איזה פסוק שבו הוא זעק: "נמות ולא נתגייס". ועדיין, הרצון להשתלב קיים באגפים שונים בחברה החרדית, הם עוד יקומו, טיפין־טיפין, על הנהגתם מוגת הלב, ויחברו לאחיהם בחזית. חוק ההשתמטות צפוי לעבור, אבל אפשר כבר להעריך כי בממשלה הבאה שתקום איש לא יגיד ש"קרה לנו נס" ועוד ידרוש לפדות אותו במזומן מאלה שבבוץ. ובינתיים, עשו טובה ותסתכלו במראה - יהדות זה לא.

הַמְפַלֵּג מַרְוִיחַ - שני טקסים יצאו לדרך לקראת 7 באוקטובר. אחד, מבית היוצר של המחאה נגד הממשלה. השני, מבית היוצר של התעמולה בעד הממשלה. כמו בשאלה המתמטית על הרכבות שיוצאות מחיפה ובאר שבע - שני הטקסים נפגשו, גב לגב, ושניהם היו כמעט ממלכתיים להפליא. אף אחד לא עשה את זה מטוב לב, הליין־אפ פשוט התאים עצמו לדרישת הקהל. ככל שהפוליטיקאים יבינו שהסובלנות מתגמלת, הם ידברו יותר הסכמות ופחות פילוג. זה תלוי בנו.

רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ

עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.

עוד יהיה חג שמח.