בבית העלמין החדש בבאר שבע ובבית העלמין בחברון מובאים כעת למנוחות רויטל יהוד ודביר שרביט ז"ל, בני הזוג שנהרגו אתמול (רביעי), מרסיסים כתוצאה מנפילת רקטה בקרית שמונה בעת שטיילו עם כלביהם בעיר.
ראש העיר רוביק דנילוביץ' ספד לרויטל. "לא זכיתי להכיר את רויטל. הלילה קיבלתי טלפון ממישהי שביקשה ממני לסייע להביא את גופתה של רויטל לבאר שבע, שכן משפחתה גרה כאן. יש לכולנו שותפות גורל. רק השבוע נפרדנו בעצב וצער מלוחמת מג"ב. זו הלוויה ה-59 כאן בעיר. אני משתדל לכבד את כל אחד מהנופלים והנופלות, סמל לקיום שלנו, העם היהודי. שמעתי שרויטל הייתה מלאך והתמודדה עם חיים לא פשוטים, לוחמת בלב ובנשמה. זה כ"כ עצוב וכואב שכך זה הסתיים. אנחנו לוקחים את הרוח שלה שנלחמה כדי לחיות. אנחנו נוצרים את זכר הנופלים והנרצחים ומביטים קדימה בתקווה כי אין לנו ארץ אחרת".
אחותה הילה ספדה לה: "שום דבר לא הכין אותי לכאב הזה. אחרי כל מה שעברנו, המחלה שלך. ניצחת את הסרטן וחשבתי שזהו. ניצחנו את הנורא מכל והכל יהיה בסדר. ניצחנו את זה יחד. איך זה שאני עומדת ומספידה אותך? כאילו אלוהים נלחם בי? לא חלמתי שאקבל שיחה כזו קשה".
"הנשמה הגדולה של הבית שתמיד דאגה לכולם. מי יסביר לאחיינים שלך את המציאות הקשה הזו? תמיד חלקנו את המשברים יחד ועכשיו אני לבד. בלעדיך. לא הספקתי להיפרד. גם כשדיברנו בראש השנה השיחה נקטעה בגלל האזעקות. לא דאגתי. כי מי יכול עליך? את הלוחמת הכי גדולה שלי. היית צנועה ואוהבת אדם. זו הסיבה היחידה שאני יכולה להסביר למה אלוהים כל כך התעקש עלייך. אני רק רוצה לבקש ממך דבר אחד. בבקשה תשמרי עלינו. על המשפחה, העם שלנו. עברנו שנה קשה ועכשיו זה פוגש אותי. וזה כל כך כואב. אני מקווה שהמשפחה שלנו תהיה האחרונה שמשלמת את מחיר המלחמה הארורה הזו. תשלחי לנו כוחות וסימנים של תקווה".
"אדם צנוע וערכי, איש של מעשים טובים"
בחברון, הובא למנוחות דביר שרביט שגדל בקרית ארבע. ראש מועצת קרית ארבע-חברון, ישראל ברמסון ספד לו. "בכאב גדול אנו נפרדים היום מדביר הי"ד. דביר, שגדל כאן בעיר האבות קרית ארבע חברון , ביקש להיטמן ברגבי אדמתה, כאן בארץ יהודה, קרוב ללב ולשורשי האומה. זו הייתה בקשתו – משאלה המבטאת את אישיותו המיוחדת ואהבתו הגדולה לארץ ישראל ולהוכחה לחינוך שקיבל".
דביר היה אדם צנוע וערכי, איש של מעשים טובים בלי לחפש תשומת לב או הכרה. כל מי שפגש אותו הרגיש את השמחה שבערה בלבו, את הרוך שבו, ואת האכפתיות שקרנה ממנו לכל מי שסביבו – אדם, חבר. וגם את בעלי החיים, שלושת הכלבים שאותם גידל, אהב והיה רגיש לצורכיהם.
לדביר היתה נשמה נדירה, אחת שידעה לשמוח גם בדברים הקטנים ולחפש את הטוב בכל מצב. חיוכו המאיר ורוחו השמחה הם הם הדברים שנשארים חקוקים בלבנו. בשם מועצת קריית ארבע-חברון וכל תושביה, אנו שולחים את תנחומינו הכנים והעמוקים למשפחתו של דביר – לאבא מוריס היקר, שעוסק בחסד כאן בעירנו בארגון "חסדי אבות", תמיד דואג ועסוק בצרכי הזולת. ברור לכולנו מהיכן דביר ינק את הרגישות ואהבת הצדק. לאמא איילה, ולאחים – שחר, תהילה ושרה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו