נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע היום (רביעי) על מקבלי ״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״, אותו ייסד על רקע סיפורי הגבורה הרבים והבלתי נתפסים של אירועי שבעה באוקטובר.
״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״, אות הגבורה הגבוה ביותר, יוענק על ידי נשיא המדינה לאחר שמחת תורה, ב-30 באוקטובר 2024, בטקס רשמי בבית הנשיא למקבץ ראשון של מעוטרים. בטקס יוענקו האותות לאזרחיות ולאזרחים שפעלו בגבורה יוצאת דופן תוך ערבות הדדית וחירוף נפש.
מקבלי ״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״, שיוענק לראשונה בטקס מרגש לאחר שמחת תורה הם: משה ואליעד אוחיון ז״ל מאופקים; יוסף אזיאדנה; ליאון בר ז"ל ובנו עומר בר; עוז דוידאן; טלי חדד מאופקים; עמית מן ז"ל, נירית הונוולד-קורנפלד וד"ר דניאל לוי ז"ל מבארי; האחים נועם וישי סלוטקי ז״ל, מוטי עזרא; דהיש, אסמעיל, רפי וחמאד קרינאווי; בן בנימין שמעוני ז"ל, ובקטגוריה מיוחדת לגבורת הילדים: ילדי משפחת עידן מכפר עזה, ילדי משפחת תעסה מנתיב העשרה, ובנות משפחת סויסה משדרות.
המלצות על מקבלי האותות התקבלו על ידי הציבור כולו, והזוכים נבחרו בהמלצתה של ועדה מייעצת שמונתה על ידי נשיא המדינה ומורכבת מאנשי ציבור וחברה. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס, הפרופסור אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.
צוות תחקירנים שבחן כל המלצה וכל מקרה, ולאור עומס ההמלצות נשיא המדינה סיכם עם הוועדה המייעצת כי מפעל האות יימשך וכי קבוצה נוספת של מקבלי אותות גבורה אזרחיים, תוכרז בחודשים הקרובים. בשלב זה על מנת לאפשר לגופי מערכת הביטחון לקיים דיונים בנושא, נמנעה ועדת האות לדון במקרים בהם הפגינו גבורה יוצאת דופן חיילים, אנשי כוחות ביטחון או חברי כיתת כוננות.
נשיא המדינה התקשר למקבלות ומקבלי האותות שנבחרו וביקש לבשר להם על קבלת האות. תחילה בישר נשיא המדינה לטלי חדד, תושבת אופקים שפינתה בידיה פצועים, ביניהם בנה, על האות שיוענק לה ואמר: "זהו כבוד עצום עבורי לדבר איתך. הועדה להענקת אות הגבורה שכוננתי, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בחרה בך פה אחד והמליצה לי להעניק לך את אות הגבורה על שעשית בשבעה באוקטובר - הלכת לחלץ פצועים וביניהם גילית גם את בנך איתמר, ניהלת קרב קשה, נלחמת באופקים, ואת אמא מופלאה. ולכן, חשוב לי מאוד להוקיר אותך בשם כל עם ישראל״.
טלי השיבה בהתרגשות רבה וסיפרה לנשיא על ששת בניה ובנותיה המשרתים בצה"ל, בניהם ארבעה לוחמי חוד. הנשיא השיב ואמר: "אשרי העם שיש לו טלי חדד. אני רוצה לומר לך תודה, האות הזה הוא מעט מזור עבור מה שאת עשית ועוד ישראלים רבים מדהימים עשו בשבעה באוקטובר״.
בהמשך שוחח הנשיא עם יוסף אזיאדנה, בן העדה הבדואית, שהסיע צעירים לחגוג בפסטיבל ה״נובה״. עם פרוץ מתקפת הטרור חזר יוסף והציל את חייהם של כ-30 משתתפים במסיבה, בעוד הוא חילץ אותם תחת אש למרות שנשקפה סכנה לחייו. הנשיא בישר לו על בחירתו לקבלת האות: "אני גאה מאוד להתקשר אליך כנשיא מדינת ישראל ולבשר לך שנבחרת לקבל את אות הגבורה האזרחי של מדינת ישראל. אתה אדם מדהים, אמרתי לך את זה כשנפגשנו ברהט ואני אומר לך את זה גם עכשיו".
יוסף השיב בהתרגשות: "אני מודה לך ואני מאוד גאה לחיות במדינה הזו - זו המדינה שלי. בעזרת השם יהיה שלום, וכל החטופים, אלו שבחיים ואלו שאינם יישובו ארצה. אנחנו מדינה של שלום, לא מדינה של מלחמה״.
עוד שוחח הנשיא עם חביבה, אחותה של עמית מן ז"ל, הפרמדיקית מבארי שנאבקה להציל חיים תחת אש עד שנרצחה במרפאה שבקיבוץ, ובישר לה על בחירתה בעמית, לצד ד"ר דניאל לוי ז"ל והאחות נירית הונוולד-קורנפלד שפעלו איתה בתופת האש. בנוסף שוחח הנשיא עם עוז דוידיאן, תושב מושב מסלול שיצא בבוקר ה-7 באוקטובר לעבר יישובי העוטף, לאחר שנודע לו כי באזור מסתתרים פצועים וניצולים מהטבח.
הנשיא התקשר גם למוטי עזרא, שהיה בין הראשונים שהגיעו לעוטף עזה בשבת השחורה. מוטי יצא יחד עם בנו עמית להציל את בתו אשר בילתה במסיבת "הנובה", והציל בדרכו 30 צעירים מהתופת.
הרשימה המלאה של מקבלי ומקבלות ״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״:
1. משה ואליעד אוחיון ז״ל - משה אוחיון ז"ל ובנו אליעד ז״ל, תושבי אופקים, נרצחו בשבעה באוקטובר בזמן שסייעו לאזרחים בעיר, לאחר שיצאו מהממ״ד בביתם ופעלו לפרוץ את המקלט השכונתי לתושבים חסרי מיגון. בגבורתם סייעו לרבים מהתושבים להיכנס למקלט ולהינצל מירי המחבלים באזור בו שהו תוך שהם מנהלים קרב יריות מול מחבלים רבים וכל זאת עם אקדח אחד בלבד שנמצא ברשותו של משה.
במהלך אחד הקרבות שניהל משה מול מחבלים, הוא נפצע קשות, ובנו אליעד חש לסייע לו שתוך זמן קצר מצא את מותו לצד אביו. בפועלם של משה ואליעד מנעו פגיעה בתושבים רבים מאופקים. הנשיא התקשר לאלמנתו של משה ואמו של אליעד ובישר לה על ההחלטה.
2. יוסף אזיאדנה - בן לעדה הבדואית, תושב רהט, נהג מיניבוס במקצועו, הסיע צעירים לחגוג בפסטיבל הנובה. עם פרוץ מתקפת הטרור בבוקר ה- 7 באוקטובר, קיבל יוסף שיחת טלפון מאחד הצעירים שהסיע קודם לכן ובלי להסס יצא לחלץ את הצעירים מהמסיבה. יוסף הציל את חייהם של 30 משתתפים במסיבת ה"נובה" ברעים, בעוד הוא מחלץ אותם תחת אש ומביא אותם לביתם ולמרות שנשקפה סכנה לחייו.
3. ליאון ז״ל ועומר בר - ליאון, תושב גדרה, ועומר בנו, תושב תל אביב, הצילו יחד עשרות אזרחים מהקרבות בשדרות ומהטבח בפסטיבל ה״נובה״ ב-7 באוקטובר 2023. ליאון ז״ל, אלוף משנה במילואים, יצא מביתו שבגדרה במטרה לחלץ פצועים ולהציל חיים בעוד שהוא נוסע אל עבר התופת ומחלץ צעירים שנמלטו מפסטיבל ה"נובה" כך, במספר סבבי הצלה שונים, הוא מחלץ כ-60 נשים וגברים, למקום מבטחים.
למחרת, ב-8 באוקטובר ליאון יצא שוב, הפעם יחד עם בנו עומר, במטרה לאתר ניצולים ולסייע לזק״א באיתור גופות. בדרכם חזרה הביתה הבחינו ליאון ועומר ברכב משטרתי ירוי, ועצרו על מנת לבדוק אם יש צורך בחילוץ וסיוע, אך בפועל הם נתקלו במחבל חמוש שהסתתר ברכב – המחבל ירה בליאון ועומר. השניים נפצעו אך ליאון לא שורד את הפציעה הקשה ונהרג.
4. עוז דוידיאן - תושב מושב ׳מסלול׳, יצא בבוקר ה-7 באוקטובר לעבר יישובי העוטף, לשטח פסטיבל ה״נובה״, לאחר שנודע לו כי באזור מסתתרים פצועים וניצולים רבים מהטבח. דוידיאן, שהכיר את השטח היטב, יצא עם הטנדר הפרטי שלו בכ-15 גיחות תחת אש לאזור, כשבכל גיחה כזו אסף מהשטח כמה אנשים שהתחבאו והעביר אותם למושבים ׳פטיש׳ ו׳מסלול׳. במהלך חלק מהגיחות אף נתקל במחבלים, ניהל איתם קרב יריות מנשקו האישי, ונטרל אותם. בגבורתו, עוז הציל עשרות בני אדם מן התופת.
5. טלי חדד-טלי, תושבת אופקים אמא לשישה ילדים, אשר כולם משרתים בעת הזו בצה"ל, בסדיר ובמילואים, שהתה ביום שבת ה-7 באוקטובר, בביתה עם בנה איתמר - לוחם בצה"ל. למשמע היריות מיהר בנה איתמר לצאת ולהציל כמה שיותר אנשים והיא בירכה אותו לדרכו.
טלי לא נשארה אדישה לקולות התופת, הניעה את הרכב ונסעה יחד עם בתה מיטב בעקבות בנה להציל חיים. עם הגעתה לשטח, פגשה בפצוע הראשון –בנה איתמר. טלי העבירה את בנה לטיפולם של אנשי מד"א, ולאחר מכאן, פינתה במו ידיה, 12 פצועים נוספים למקום בטוח, כשהיא נוסעת הלוך ושוב באומץ ובתושייה רבה, במוקדי האש ותחת אש.
6. גיבורי המרפאה בבארי - עמית מן ז״ל נירית הונוולד-קורנפלד וד"ר דניאל לוי:
1. עמית מן ז״ל, תושבת קיבוץ בארי, הייתה כוננית ביום שבת ה-7 באוקטובר במרפאת הקיבוץ, ברגע שהבינה שיש בחוץ אירוע גדול עם פצועים, היא לבשה מדי מד"א, לקחה תיק ויצאה במטרה להציל חיים. הפצועים הראשונים של כיתת הכוננות כונסו למרפאת השיניים עוד לפני שמונה בבוקר.
עמית, הרופא התורן דניאל והאחות נירית הוזעקו למקום והתחילו לטפל בחמשת הפצועים. בהקלטות של מד"א היא נשמעת מטפלת בפצועים במסירות. בשיחה האחרונה, בשעה 14:13 סיפרה בבכי שהמחבלים ירו בה ברגליים, ורצחו את כל הפצועים. החיילים שהגיעו למקום, סיפרו שעמית עשתה לעצמה חוסם עורקים והתנהלה בגבורה.
7. נועם וישי סלוטקי ז״ל - נעם וישי ז״ל, אחים, תושבי באר שבע, יצאו בזה אחר זה ביום שבת ה-7 באוקטובר להילחם ולהציל חיים. בגבורה רבה הגיעו האחים לקיבוץ עלומים, שם הם מנהלים קרב למול מחבלי חמאס כשהם מצוידים בנשקיהם האישיים בלבד. כתף אל כתף ניהלו האחים קרב עיקש מול עשרות מחבלים על גדרותיו של הקיבוץ. איכון הטלפונים שלהם העיד על קרב מתיש, כמו גם סרטונים ממצלמות הרחוב שמתארים את העוז והגבורה של צמד האחים שיצאו מביתם מתוך תחושת שליחות אישית וערבות הדדית. גופותיהם נמצאו זו לצד זו, ומוקפות במחבלים, רק לאחר חמישה ימים. הנשיא שוחח עם שפרה סלוטקי, אחותם של נועם וישי ז"ל, ובישר לה על ההחלטה להעניק לנועם וישי ז"ל את אות הגבורה האזרחית.
8. מוטי עזרא – מוטי, תושב בת חפר, נסע בבוקר יום שבת ה-7 באוקטובר, יחד עם בנו עמית לחלץ את בתו ניצן שחגגה בפסטיבל ה״נובה״. מוטי היה בין האזרחים הראשונים שהגיעו לעוטף וגילה את הזוועות ובדרך לבתו נתקל בצעירים רבים שהתחננו לעזרה. למול הדילמה הקשה, בחר מוטי להציל בגבורה ובאומץ רב 30 אזרחים נוספים למקום מבטחים, ורק לאחר מכן שב לחלץ את בתו "ממיגונית המוות" בה התחבאה.
9. דהיש, איסמעיל, רפי וחמאד קרינאווי – בני העדה הבדואית, תושבי רהט, יצאו מביתם ביום שבת ה-7 באוקטובר, לאחר שנודע להם כי בן משפחה נוסף נעדר בקיבוץ בארי. בדרכם להציל את בן משפחתם, פגשו בצעירים שברחו מפסטיבל ה״נובה״ וכך, ב-4 סבבי הצלה, נסעו בני משפחת קרינאווי לחלץ ולהציל צעירים רבים, ביניהם גם בני קיבוצים שנמלטו מהתופת. רק לאחר מכן חילצו גם את בן משפחתם הישאם ובת קיבוץ בארי שהתחבאה איתו.
10. בן בנימין שמעוני ז״ל – בן ז״ל, תושב אשקלון, נסע בשבת לפנות בוקר, 7 באוקטובר, לפסטיבל ה״נובה״ שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. עם פרוץ מתקפת הטרור של מחבלי החמאס, בן פעל בקור רוח, ומתוקף היותו נהג מנוסה שהכיר את השטח היטב, ביצע נסיעות חוזרות כשהוא אוסף אל רכבו נוסעות ונוסעים שאינו מכיר במטרה להצילם מהתופת.
על אף הבקשות החוזרות מקרוביו שלא יחזור לאזור השורץ מחבלים, בן חזר, ובאומץ רב חילץ נשים וגברים בשלושה סבבי הצלה. בסבב הרביעי בצומת עלומים נתקל במחבלים שחטפו מרכבו שניים מהנוסעים ורצחו אותו ונוסע נוסף. הנשיא שוחח עם בת זוגו ג'סיקה אלטר, ובישר לה על ההחלטה להעניק לבן ז"ל את אות הגבורה.
קטגוריה מיוחדת לציון גבורת הילדים
1. רומי שירה סויסה – רומי, בת שמונה, תושבת שדרות, ביתם הבכורה של אודיה ודולב סויסה ז״ל אשר נרצחו באכזריות על ידי מחבלי החמאס במהלך ניסיונם להימלט מהתופת ולהציל את משפחתם. רומי הסתתרה ברכב בו נרצחו הוריה, בעוד שהיא מגוננת על אחותה הקטנה ליה, רק בת שלוש.
לאחר זמן מה שוטרי שדרות מגלים את רומי ואחותה ומצילים אותן – בין רומי לאיש השב״ס יאיר מאיר אבינועם מתנהל דיאלוג ובו שואלת רומי שאלה מטלטלת ״אתם של ישראל?״ המתארת את בגרותה וגבורתה הבלתי נתפסת של רומי בת ה-6 המגוננת על אחותה הצעירה לאחר ששני הוריה נרצחו מול עיניה. הנשיא הודיע לאורטל, דודתן של רומי וליה ואחותו של דולב סוויסה ז"ל, על ההחלטה להעניק להם את אות הגבורה האזרחית.
2. ילדי משפחת תעסה – קורן ושי, תושבי קיבוץ נתיב העשרה, היו בבית אביהם גיל תעסה ז״ל, כשהחל מטח הרקטות ב-7 באוקטובר, הבן הגדול אור ז"ל היה בחוף הים בזיקים, שם נרצח, וזוהר אחיהם הנוסף הסתגר עם אימו סבין בביתה בממ"ד. קורן בן ה-12 ושי בן ה-8 רצו יחד עם אביהם גיל למיגונית שמחוץ לבית.
מחבלי החמאס שחדרו ליישוב זרקו רימון לעבר המיגונית, ובמעשה גבורה בלתי נתפס - זינק עליו גיל והקריב את עצמו למען הצלת שני בניו. לאחר מכן ברחו הילדים לביתם, אך שם המחבלים חברו אליהם והעבירו עמם שעות של אימה. קורן בן ה-12, גילה תושייה גדולה כשניסה לתקשר עם המחבל במטרה להציל את חייו ואת חיי אחיו הקטן שי. לאחר שהצליחו לברוח בעודם פצועים, הם מצליחים להגיע באומץ רב לבית אימם, ויחד הם מסתתרים עד להגעת כוח החילוץ. בכל הזמן קורן דאג לאחיו שי שנפצע בעינו, הרגיע אותו וטיפל בו. הנשיא הודיע לסבין תעסה, אמם של קורן ושי, ואור ז"ל, על ההחלטה להעניק להם את אות הגבורה האזרחית.
3. ילדי משפחת עידן –מיכאל ועמליה, תושבי כפר עזה, ילדיהם של סמדר ורועי ז״ל אשר נרצחו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, הסתתרו במשך 14 שעות בארון בבית, לאחר חטיפת אחותם הצעירה אביגיל לעזה, וחולצו לבסוף על ידי יחידת יהל״ם. מיכאל ועמליה העבירו שעות ארוכות בארון בעוד אמם ז"ל הייתה מוטלת בחדר ללא רוח חיים. השניים דיברו לאורך כל הזמן עם עובדת סוציאלית שסייעה להם לעבור את השעות מבלי להישבר. בהקלטה מרגע החילוץ ניתן לשמוע את הרגע שבו פתחו הילדים את דלת ביתם ללוחמים באומץ רב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו