נאום האח השכול בטקס המשפחות יונתן שימריז שאחיו נחטף לעזה ונהרג בשוגג: "אין חזון, אין מנהיגות - לא נרפה עד שנתקן, מהתופת יקום דור חדש"

משפחות טבח 7 באוקטובר קיימו הערב (שני) בפארק הירקון את טקס הזיכרון הלאומי לציון 12 חודשים לשבת השחורה. הטקס הוקרן ביותר מ-300 מוקדים ברחבי הארץ והעולם.

בין הדוברים המרגשים בטקס היה יונתן שמריז, אשר אחיו, אלון ז"ל נחטף מביתו בקיבוץ כפר עזה בשבעה באוקטובר ונורה בשוגג על ידי כוחות צה"ל לצד סאמר אל-טלאלקה ז"ל ויותם חיים ז"ל, כשהשלושה ניסו לברוח משבי חמאס ברצועת עזה.

"לפני שנה בדיוק המקום הכי יפה, הכי מלא שמחת חיים ותקווה – הפך לגיהינום. ברגע אחד הבנו את המשמעות של לבד: מחזיקים את יַדית הממ"ד ביד אַחת וסכין מטבח בּיד שנייה, בלי אוכל, בלי מים, מנסים להרגיע את הילדים, להבטיח להם שיהיה בסדר…בינתיים העדכונים בטלפון מספרים על עוד יישוב שנכבש, עוד בית שנשרף, עוד שכן שנרצח…שישים וארבעה מחברי כפר עזה נרצחו ביום הארור הזה, בהם חבריי הטובים ביותר", אמר יונתן שמריז.

בנאומו בטקס המשיך לתאר את מה שעבר עליו ועל משפחתו בשבת השחורה ואלה הם דבריו: "תשעה עשר חברי קיבוץ נחטפו, בהם אלון, אחי הקטן והאהוב. זה היה יום בלי צבא, בלי מדינה, יום שבו כל מה שהיה לנו, הוא עצמנו – האזרחים. קוראים לַזה הפקרה. במקום שנעמוד פה רבבות מעם ישראל יחד, אנחנו עומדים פה ומחכים לאזעקה, במקום שתוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל, אנחנו שואלים את השאלות בעצמנו בלי לקבל תשובות. אין דוגמה אישית, אין חזון, אין מנהיגות אין קבלת אחריות.הסיפור של אלון הוא סיפור הפוך! זה הסיפור של הדור שלי, שלנו!"

"הדור שלנו: ישראלים בעלי תושייה, אומץ וקור רוח. 65 ימים היו הוא וחבריו - יותם חיים וסמאר טלאלקה בשבי, בתנאים לא אנושיים: בלי אוכל, בלי מים, תחת עינויים ואיומים, בסוף הם כתבו מילה אחת על סדין לבן - הצילו. זה לא עזר להם. צבמשך חמישה ימים הם חיפשו את האור, אבל לצערי, הוא נמנע מהם ברגע האחרון. אלון אחי פעל בניגוד לכֿל אינסטינקט בסיסי,
הוא יזם והוביל, לא פחד לטעות, לא פחד להאמין. הוא ניווט במשך חמישה ימים בלב שכונה מופגזת בעזה בלי שאף אחד חשב שזה יכול להיות
גם בתנאים הקשים ביותר, גם כשאין סיכוי, אלון, כמו אלון, האמין ופעל לסוף טוב.במותו אלון ציווה לנו את הדרך, את האור, את התקווה".

"אני מאמין שמתוך ההריסות והחורבן, מתוך התופת, קם כאן דור חדש.
דור שמאמין בנו, בחברה ישראלית מתוקנת ומאוחדת, דור שמאמין ברוח הישראלית. דור שישקם את ההריסות ויבנה כאן מדינה טובה יותר, ערכית יותר, מדינה שבה רודפים את האמת, מקדשים אותה ולא מרפים ממנה.
מדינה שנשענת על ערבות הדדית, שעושים בה הכול בשביל החברים שלנו,
עושים הכול בשביל להחזיר 101 חטופים וחטופות, שנמצאים במנהרות חמאס. מדינה שנהיה גאים לגדל בה את הילדים שלנו, מדינה משגשגת לעם היהודי ולכל מי שקשר את גורלו אלינו".

"אלון אח שלי גיבור,
תודה שהראית לנו את הדרך,
תודה שהִצבת את הסטנדרטים.
אנחנו לא נרפה עד שנתקן,
אנחנו לא ננוח עד שנבנה.
אנחנו הדור שייצא מההריסות,
מהשואה, מהתופת ויגשים את החזון הציוני החדש.
כשזה יקרה אדע שדרכו של אלון הופכת למציאות.

קומו! עם ישראל חי".