הנשיא הרצוג בטקס בשדרות: "שנה של כאב, עיר הגבורה"

יישובי העוטף מציינים שנה ל-7 באוקטובר

הטקס בשדרות

לאחר דברי פתיחת הטקס של המנחה מירי בוהנדה, איילה שקורי הדליקה אבוקת זיכרון לזכרם של ביתה ובעלה אותם. מור שקורי שנפלה בקרב על תחנת המשטרה בשדרות, ובעלה, רוני שקורי שנפל בפיגוע 11 חודשים לאחר מותה של מור, ביתו. 

אופק שטרית, בנה של נעמי שטרית אזלואי עלה לקרוא קדיש על אימו, תושבת העיר שנרצחה בבוקר יום הטבח כאשר יצאה לריצת בוקר.

במהלך הטקס, הוקרנו עדויות מצמררות של השוטרים שלחמו בגבורה ביום הטבח ומנעו טבח גדול עוד יותר, החל מהאירוע בו ילדה בת 6 חולצה מרכב יחד עם אחותה הקטנה ועד לרב בתחנת המשטרה בעיר.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג נשא דברים:

״כבר שנה, שנה שלמה של שבר וכאב. כבר שנה, מאז בוקר שמחת תורה שהפך ליום אסוננו. בוקר שבעה באוקטובר. כבר שנה מאז שאויב רצחני נכנס לבתינו, שרף ועינה, אנס ופצע, טבח וחטף. עד יומי האחרון ילוו אותי ריח הגופות השרופות ומראה שלוליות הדם, לצד התמונות המשפחתיות וספרי הילדים – בגן העדן שהפך לגיהנום. וכמו בתפילת "ונתנה תוקף", כבר שנה שאנחנו בוכים.

אחיותיי ואחיי, בנות ובני שדרות – עיר הגבורה. כבר שנה, שנה שלמה, שבכל אחד מאיתנו נצורים רגעים, שאותם לא נשכח לעולם. שלושה רגעים כאלה – אקח עימי כל חיי; וכולם – רגעים משדרות, רגעים של שדרות: עיר של גיבורות וגיבורים. הרגע הראשון הוא סרטון שטלטל אותי, ולמעשה טלטל את הנשמה ואת תחושת הביטחון של מדינה שלמה. הסרטון שמראה את הטנדרים הלבנים באותו בוקר, ובהם – מחבלי חמאס דוהרים בליבה של העיר שדרות. לא נשכח לעולם את התדהמה, ההלם ועוצמת ההפתעה. את גודל האסון".

אני רואה אחווה, תקווה, ורוח ישראלית איתנה – בלתי מנוצחת. ומכאן, משדרות, אני מבטיח למדינת ישראל כולה: אנחנו עוד נוסיף, ונבנה, ונקבע מזוזות. ונקצור ברינה את שזרענו בדמעה. עוד ישבו זקנים וזקנות בשקט ובשלווה ברחובות העיר המעטירה שדרות; ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים בהשקט ובביטחה. עוד נקום יחד, רק יחד, והאהבה שלנו, המקודשת בדם עוד תשוב בינינו לפרוח. יהי זכרם של חללי ונרצחי שבעה באוקטובר, ברוך וחקוק על לב האומה לדור דור.״

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "מדינת ישראל הראתה שיש לה את היכולות הגבוהות ביותר ליזום וגם להצליח ולסכל איומי טרור. צריך להמשיך כך בנחישות גדולה בהשמדת אויבנו בדרום ובצפון ולאפשר לנו לחיות בשקט ובבטחה כמו שמגיע לכל אזרח ישראלי. כולנו הערב זוכרים את מאה ואחד החטופים והחטופות שעדיין בשבי החמאס בעזה ומתפללים ומצפים להשבתם לבתיהם מהר ככל האפשר. משפחות יקרות, איבדתן את היקר מכל. אני יודע שאין נחמה במילים, כי בָּמֶה ננחם את מי שאיבד את רעייתו, את בנו או ביתו או את הוריו רק בגלל שהיה ישראלי, רק בגלל שהיה יהודי. אני רק יכול להבטיח. מות יקיריכם לא היה לשווא. שדרות לא תיפול!"

עידן עמדי סיפר תוך כדי דמעות על חברו אלכסיי לוחם היממ בטקס בשדרות: "לוחמי הימ"מ הגיעו לדרום ובאותו היום חטפו מכה קשה, זכיתי להכיר את אלכסיי, חיוך צנוע וחתירה למציונות, הייתה תחושה שאלכסיי לא יכול להיפגע. אלכסיי לא אהב דיבורים אבל הוא היה גיבור. שנה אחרי עופרת יצוקה, אלכסיי בלט בקורס גופני, באימון חישול , אלכסיי במשך דקות ארוכות הונחתו אגרופים ובעיטות אך לא הרגישו אצלו כאב, ואז המדריך קד לאלכסיי קידה. לפני עשרה ימים חגגנו לך יום הולדת, ביתי בת החמש שאלה אותי איפה היית, עניתי לה שהייתי ביום הולדת של חבר שלי שקופץ מבניינים, יש דבר אחד שאני רוצה שתקיחו מהערב הזה, קחו את רוח הלחימה בכל מקום שהיינו בו, שנלחמנו".

רנ"צ דני לוי, מפכ"ל המשטרה: "67 שוטרים ולוחמים נפלו במלחמת חרבות ברזל, מתוכם 17 שוטרים ולוחמי ימ"מ שנפלו בשדרות. 67 גיבורים שהיו הראשונים לצאת לשדות הקרב להגן על אזרחי ישראל ולהילחם למען המולדת. אותם גיבורים ידעו שהם יוצאים למשימה שממנה אין וודאות לשוב, ולמרות זאת לא היססו לרגע".

"לצד הקושי העצום, המלחמה האכזרית חשפה לעיני כל את עוז הרוח, את הגבורה שאין דומה לה ואת מסירות הנפש. הציטוט אשר מעטר את ההזמנה לטקס מתאר היטב את הדברים: 'בחורבותיה לקומם'. היום אנו נושאים את זכר הנופלים בליבנו, ואנו מתחייבים להקים מחדש את חורבותיה של האומה. לא רק המבנים שנהרסו והושמדו, אלא גם את הרוח, האמונה והיכולת להמשיך להילחם, להיאבק על הארץ הזאת ולבנות אותה מחדש טובה יותר, חזקה יותר".

בטקס, אשר היה פתוח לציבור הרחב אליו הגיעו אלפי אנשים, בהם המשפחות השכולות של הנופלים והנרצחים, הגיעו גם בני גנץ ויאיר לפיד, רב העיר, דרור טויל ומפקד אוגדת עזה, תא"ל ברק חירם.

גם בקיבוץ סופה וקיבוץ ניר עוז ציינו היום (שני) את יום השנה לטבח 7 באוקטובר בטקסי זיכרון מרגשים. חברי הקיבוצים, שעדיין מפונים מבתיהם, התאחדו עם משפחות הנרצחים והחטופים לזכור את יקיריהם ולקרוא לשחרור החטופים.

הטקס בקיבוץ סופה

בקיבוץ סופה, הטקס התמקד בזכרם של שלושה חברי קיבוץ שנרצחו - חבר כיתת הכוננות עדו חוברה, אופיר ארז וברנרד כהן. נועה חוברה, אשתו של עדו, שרה שיר לזכרו. נתנאל כהן, יו"ר הקיבוץ, הביע תקווה לחזור לקיבוץ ונאם בטקס.

"רק בזכות חברי סופה הקיבוץ יחזור לחיים, השבילים שוב יתמלאו בצחוק ילדים והקהילה תשוב לשמוח ולשגשג אפילו יותר מבעבר", אמר כהן.

הטקס בקיבוץ ניר עוז

במקביל, קהילת ניר עוז התכנסה בקיבוץ גת לטקס לזכר 57 חברי הקיבוץ שנרצחו. הטקס כלל קריאה לשחרורם המיידי של 29 החטופים מהקיבוץ שעדיין מוחזקים בעזה. הזמר עידן רייכל הגיע להופיע ולתמוך בקהילה.

במהלך הטקס, הוקרא טקסט "יזכור לקיבוץ" מאת ליאת אצילי, שנחטפה ושוחררה. הטקסט תיאר את החיים בקיבוץ לפני הטבח: "נזכור את קהילת ניר עוז בימי תפארתה, את הבתים, את הדשאים, העצים והשבילים..."

שירה גורן הקריאה מסר מאחותה שני, שנחטפה ושוחררה, המתארת את חווייתה בשבי ואת הקשר המיוחד עם הילדים החטופים.

״הקשר שלי עם ילדי ניר עוז הוא קשר חזק ומשמעותי בחיים שלי שלפני 7 באוקטובר. כבר בשלב הראשון של החטיפה היה לי מפגש  עם ילדים,ששמר עלי, חיזק אותי וחיבר אותי לעצמי. בהמשך הזמן בשבי הקשר הזה ממש הציל אותי. פתחתי את ברוש בחאן יונס. הייתי עם איתן יהלומי וארז קלדרון. העובדה שהיה עלי לטפל בהם, להרגיע אותם לשחק איתם עזרה לי להרגיש שיש לי עבור מי להחזיק את עצמי ועבור מי להילחם. קרה שפעמיים ניסו להפריד ביני ובין איתן, ואני נלחמתי בכל כוחי שיחזירו אותו אלי".

"ביום האחרון לפני שהשתחררתי. שהיתי במנהרה 24 שעות. שם פגשתי את דוד, איתן הורן, ועופר קלדרון.  הם ביקשו ממני שאאבק למענם שאלחם שלא ישכחו אותם. הבקשה שלהם מנחה אותי מאז. אני מרצה ומתראיינת בכל מקום אפשרי. מאז אני לא מפסיקה לחשוב על ארבל, החברה הכי טובה שלי. אני מתגעגעת אליה כל היום וכל הלילה. החטופים הם איברים חסרים בגוף שלנו וכולנו מחכים לכם בכיליון גוף ונפש. עד שיחזרו, אנחנו לא נחזור לחיים מלאים״.

במהלך הטקס נשאו דברים בין היתר גם הסופר חיים באר, דלית רם, ששרדה עם משפחתה את הטבח בניר עוז, חברתה הטובה של שירי ביבס, ושלמה מרגלית - ממקימי הקיבוץ, ששרד את הטבח בביתו יחד עם אשתו חנה.

שני הטקסים הסתיימו בקריאת שמות הנרצחים ובתפילה לשובם של החטופים, כשהמסר המרכזי הוא תקווה לתקומה ולחזרה לחיים, למרות הכאב העצום.