סרן בן ציון פלח שנפל בלבנון הובא למנוחות: "הגנת על החיילים שלך בגופך, גיבור שלי"

סמ"ר עידו ברויר (21), סמ"ר עלמקאן טרפה (21), רס"ל נזר איטקין (21), רס"ל אור מנצור (21), רס"ל נועם ברזילי (22), סרן איתי אריאל גיאת (23), סרן הראל אטינגר (23) וסרן בן ציון פלח (21), יובאו היום (ראשון) למנוחות. השמונה נפלו בהיתקלויות בתמרון הקרקעי בלבנון בשבוע שעבר. הלוויתו של סרן איתן אוסטר ז"ל, בן ה-22, שנפל גם הוא בלבנון באחת ההיתקלויות, התקיימה ביום רביעי, ערב ראש השנה, בחלקה הצבאית בהר הרצל.

לוויותו של סרן בן ציון פלח ז"ל

אלפים הגיעו לבית העלמין במושב ניצני עוז ללוות למנוחות עולמים את בן המושב סרן בן ציון פלח, בן 21 , קצין לוחם בגדוד 202, חטיבת הצנחנים, שנפל בקרב בדרום לבנון. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הגיע גם לחלוק כבוד אחרון. בזמן נפילתו אחיו התאום ואחיו הגדול לחמו גם הם בלבנון. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ובת זוג.

ההורים אייל ואלינור: "בן בן ילד אהוב ויפה שלנו. לא מאמינים שאנחנו מספידים את החיים שלך, מלאך כמוך. איך אפשר להספיד מישהו שהיה מלא חיים? בנצ'וק שלנו הוא גיבור ישראל. יפה הבלורית והתואר. מגיל צעיר ידעת בדיוק מה אתה רוצה. בגיל 15 הלכת לפנימיה הצבאית. שאלתי אותך למה אתה רוצה לעזוב את הבית ואמרת לי: 'כי זה יעשה אותי אדם טוב יותר'. ואכן הפכת לקצין, לוחם ואדם טוב. בראש השנה לחמת בלבנון במקביל לאחיך התאום ואחיך הגדול. רצת ראשון בקרב. דע לך שבני העוולה שנלחמת בהם חוסלו.

"היית לוחם אבל גם ידעת לאהוב. היו לך ולרותם  חלומות לעתיד. בנצוק ילד אהוב שלנו, בחרנו לקבור אותך בבית העלמין של המושב, בו גדלת ורצית לחיות. רצינו שתהיה לידנו. אני רץ פה כל בוקר ואבוא אליך כל יום. קודם אליך. נוח כל משכבך בשלום גיבור התהילה. נזכור אותך לנצח ונישא עמנו את הכאב. ולכן עם ישראל אנחנו מבקשים לומר: 'נתנו הכל למדינה כדי שנוכל לחיות כאן. זו הארץ היחידה שלנו. תהיו ראויים להם'. מצדיעים לך ילד שלנו".

"חלל עצום שלא אצליח למלא לעולם, חיוך כובש לבבות"

האח התאום יונתן: "בן אחי האהוב. אני לא מוצא את המילים לומר לך כמה אתה חסר לי. השארת לי חלל עצום שלא אצליח למלא לעולם. אתה גיבור ואדם מדהים ולכל מקום שאלך אספר עליך. בלילה הראשון כשנודע לי על הנפילה שלך נכנסתי לחדר שלך, נשכבתי על המיטה שלך ופרצתי בבכי. מעולם לא ידעתי כאב כזה. אני לא יודע איך לה שיך הלאה כי היית כל החיים שלי. אני אוהב אותך כל כך".

האח הגדול עמית: "בן בן אחי הקטן. כמה אני אוהב אותך ואת החיוך שלך. עלינו על מדים ביחד והבנו שאנחנו במקום שאנחנו רוצים להיות. אתה כ"כ מוכשר וכ"כ מיוחד. אני כ"כ אוהב אותך וגאה בך. לכל מקום שהלכתי סיפרתי עליך בגאווה. אזכור אותך עם החיוך הכובש לבבות. כמה אני שמח גדלתי עם אח כזה. אני מבטיח לך שאשמור על כל המשפחה. אני, כמו כל עם ישראל, מצדיע לך".

בת הזוג רותם: "בן אהובי. אני לא מאמינה שזה אמיתי. אתה שומע אותי? מי ישמור עלי עכשיו? מי יאהב אותי כמוך? אני רוצה אותך פה, רוצה שנגשים את כל החלומות שלנו. את הצעת הנישואים שתכננו ואת החתונה בעוד שנתיים. שנקים בית בניצני עוז כמו שתכננו. הגנת על החיילים שלך בגופך, גיבור שלי. אף אחד לא אהב אותי כמוך. לימדת אותי מה זו אהבה אמיתית וטהורה. יש בך כ"כ הרבה אהבה ואני זכיתי בה. כל דקה איתך שווה הכל. לא היינו צריכים לדבר, הבנתי אותך דרך העיניים המדהימות שלך. אמרנו שאני ואתה זה לעד, שנגיע יחד לכל פסגה שנרצה. הבטחת לי שתשמור על עצמך ושתחזור אלי. אני מחכה שתחזור. בבקשה תחזור. אני אוהבת אותך כ"כ ולנצח אוהב אותך".

לוויתיו של סרן הראל אטינגר ז"ל

מאות הגיעו ללוות את סרן הראל אטינגר, בן 23 מעלי, בדרכו האחרונה בבית העלמין ביישוב. הראל הוא החלל ה-24 של היישוב עלי מתחילת המלחמה. 

אחותו אפי, ספדה לו: "הראל, אח שלי הקטן שאני כל כך אוהבת. סלח לי שרק על זה אני כותבת. איך אפשר לגמד חיים לדף? נפשי קשורה בנפשך. אני מחכה שתבוא ותגיד 'מה אפי'. איזה דוד שווה היית, איך אהבת לפנק ולהשקיע. אם כבר אז כבר. היית חדור מטרה, מה שרצית הלכת בכל הכוח, חיית את הרגע על מלא. כמה אהבת את הארץ הזו, שרת שירי אהבה לארץ, צחקנו אבל זה היה בלבך. אמרת שהתחתנת עם הצבא. הברית הייתה בלבנון".

"עשית הכל בשקט ורוגע. הלכת על מה שרצית עד הסוף. אולי הדבקות במטרה זה סוד הקסם שלך ושל אבא. בדוק אבא זורח לכבודך ואתם משלימים עכשיו פערים שם למעלה. אהבתי אותך תמיד, אוהבת ואוהב לנצח".

תמר, אמו: "הראל, ילד אהוב שלי, ילד טהור וגיבור. השם שמר עליך מכל רע השנה. הגעת למקום כל כך טוב ונכון לך. שלושה ימים של קודש לפנינו בכ"ט באלול. שלושה מלאכים בירוק בדלת. והנה גם השה לעולה. מלאך השם לא היה שם לעצור את המאכלת והילד איננו. והלב מסרב לקבל והראש מסרב להאמין שהילד שלי, גיבור החיל, מלא העוז והתעצומות, מת. השם בחר בנו כי הוא יודע שיש לנו את היכולת והוא ייתן לנו כוח ושמחה וחיים".

"ילדים יקרים שלי, הסתכלתי עליכם בשלושת הימים האחרונים, ועם כל הקושי הודת על מה שהשם נתן לנו, על כל אחת ואחד מאיתנו. ריבונו של עולם אני מאמינה באמונה שלמה שהכל לטובה. אני מחזירה לך את הנשמה הטהורה שנתת לנו, את הילד שלך שהפקדת בידי. השתדלתי לגדלו בשמחה ואהבה ככל שידעתי. אני מבקשתך ממך ריבונו של עולם גאולה ברחמים, בחסד, שנזכה לראות אותך ורחמיך. בתור אימא של אחד מגיבורי ישראל אני רוצה להורות לממשלת ישראל וללוחמים לעשות כל מה שצריך לעשות להגנת ישראל".

חברו לצוות, עידו ספיר, ספד לו בכאב: "אחי היקר, מהרגע הראשון שנפגשנו הבנתי שפגשתי אדם יוצא דופן. אדם בלי אגו או טיפת פוזה. היית תמיד ראשון, הכי חזק ומהיר. כי הראש והלב הוא זה שעובד. מושגים כמו אגו או שקר לא קיימים אצלך בלקסיקון. במסעות, בקטעים הכי מסריחים בחרת להיות במקום הקשה ביותר. סיימת את הקורס תוך כדי המלחמה. מהרגע הראשון הצוות כולם העריכו אותך, העריצו אותך, כי המשכת לעבוד הכי קשה מכולם. היית לאורך כל הדרך הכי טוב, גרמת לכל מי שמסביבך להיות יותר טוב, להיות כמוך".

"בליל שבת האחרון הייתי בבית הכנסת בשרגא. נכנסת והתיישבת לידי. כשיצאנו המשכנו לדבר. אמרת שאתה מאושר, שאתה עושה משהו משמעותי החיים. כך יצאת לקרב, מאושר ושלם בדרך שלך. אין עוד אנשים כמוך בעולם. אשמור אותך קרוב לכל החיים. כל הצוות כאן איתי. אנחנו לא עוזבים. תמיד נהיה עם המשפחה שלך. אני אוהב אותך יותר ממה שיכולתי לחשוב".

עידו מרום, מפקד הצוות: "אטינגר אחי היקר, מוזר וקשה להיפרד מאריה כמוך. אדם הכי מהיר, חזק, מאמין, מחובר, ענו ומשימתי. ידעתי מהרגע הראשון שאתה מיוחד. הייתה לי הזכות לפקד לצדך בתפקיד. זה לא נתפס. אתה הכי טוב שיש. הפכת את הצוות שלך בצורה ראויה להערצה. עם דוגמה אישית וניצוץ בעיניים שקשה לתאר במילים. נמשיך בדרכך, לנצח אחי, נזכור אותך תמיד".

השר בצלאל סמוטריץ', שהיה בעבר שכן של המשפחה: "כדי להבין איך מגדלים את הראל צריך ללכת אל הבית. זכינו להיות בשכנות להם הרבה מאוד שנים. 12 שבטים העמידו הרב אחיעד היד ותמר. בית שכל כולו מסירות נפש. בראש ובראשונה לתורה, ומיד אחר כך על עם ישראל. הרב אחיעד היה סמל למסירות נפש עד הפיגוע. המסירות של ההורים וההקרבה ששולחים את בניהם. כמה אהבה ויראה יש בבית משפחת אטינגר. כמה עדינות וכמה גבורה. אין דבר שמסמל יותר את העם שלנו מהשילוב הזה. גיבורים שעומדים מעל הקבר כעת ובוכים".

"אנחנו מקבלים את ההחלטות המורכבות במלחמה בידיעה בלב שלם שיש לנו הרבה הראל וחבריו גיבורים ונחושים. דור של ניצחון שיזקוף את קומתנו. יש לנו אמהות שדומות לתמר. שיש לנו אבות בשמים שמתפללים פועלים. תמר, זכיתם בפעם השניה לומר נעשה ונשמע. גידלתם את הילדים במסירות. מסרים את הראל באמירת נעשה ונשמע. שמו אתכם במקום הכי גבוה. נמשיך את המלחמה עד הניצחון המלא. נחזיר את כבוד ישראל, נחזיר את הביטחון, ונמשיך לבנות ולהתפתח כדי שכולנו נהיה ראויים לקורבנות של דור הניצחון".

פחות מיומיים אחרי תחילת הכניסה הקרקעית ללבנון

באירוע הקשה בלבנון, לוחמי יחידת אגוז נתקלו בקבוצת מחבלים, חלקם מוצבים במבנים וחלקם בעמדות שטח. המחבלים פתחו באש על הכוח הישראלי, תוך שימוש במקלעים, נשק נגד טנקים ומרגמות. הלוחמים הגיבו באש מטווח קצר, והתפתח קרב פנים אל פנים. כתוצאה מהעימות, נהרגו מספר לוחמים ישראלים ועשרות נפצעו.

במהלך ניסיונות הפינוי של הנפגעים, המחבלים המשיכו לתקוף את כוחות החילוץ באמצעות מרגמות. המצב הוחמר בשל נוכחות מטענים באזור. צה"ל הגיב בתקיפות אוויריות על צירי הגישה וירי טנקים כדי לבודד את האזור. צוותים רפואיים טיפלו בפצועים בשטח לפני פינויים במסוקים לבתי חולים. בסך הכל דווח כי כ-20 מחבלים חוסלו במהלך האירוע.

יום למחרת, בתמרון בדרום לבנון נפל גם בן ציון פלח, בן 21 מניצני עוז, קצין לוחם בגדוד 202, חטיבת הצנחנים.

רס"ל אור מנצור, בן 21 מבית אריה, הובא למנוחות בחלקה הצבאית בהר הרצל.

סרן הראל אטינגר, בן 23 מעלי, הובא למנוחות בבית הקברות בעלי.

רס"ל נועם ברזילי, בן 22 מכוכב יאיר, הובא למנוחות בבית העלמין בכוכב יאיר.

סמ"ר עלמקאן טרפה, בן 21 מירושלים, הובא למנוחות בחלקה הצבאית בהר הרצל.

רס"ל נזר איטקין, בן 21 מקריחת אתא, הובא למנוחות בבית העלמין בקריית אתא.

סמ"ר עידו ברויר, בן 21 מנס ציונה, הובא למנוחות בבית העלמין בנס ציונה.

סרן איתי אריאל גיאת, בן 23 משוהם, הובא למנוחות בחלקה הצבאית בהר הרצל.