סמ"ר אגם נעים היא החיילת הראשונה שנפלה בעזה במלחמת חרבות ברזל: "הכי שמחה ומוכשרת"

סמ"ר אגם נעים שנפלה אתמול (שלישי) בפיצוץ מבנה בשכונת תל-סולטאן ברפיח היא החיילת הראשונה שנפלה בלחימה ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל". נעים, בת 20 מקיבוץ משמרות, פרמדיקית בגדוד 52, עוצבת עקבות הברזל (401), נפלה בפיצוץ בניין בעזה יחד עם שלושה לוחמי צה"ל. היא הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.

דורית, אמא של אגם, פרסמה פוסט לאחרונה בו כתבה על החששות שלה משירותה של הבת: "אגם קיבלה זימונים לקורס פרמדיקים, כל כך שמחנו, אולי בהמשך תהיה רופאה, שווה לא?
היא סיימה את הקורס בהצטיינות והודיעו לנו שהיא מסופחת לשריון, יומיים אחרי סיום הקורס היא כבר הייתה בעזה עם חיל הנדסה, הפסקנו לנשום, לישון. החיים השתנו, פתאום גיליתי את התקפי החרדה שהגיעו ללא הכנה, בבית זה היה קל אבל יום אחד זה קרה בגן, אגמי צלצלה והודיעה שהיא נכנסת, לא הייתי מוכנה, היא הייתה אמורה להכנס כמה ימים אחרי.
כאב חד, כמו סכין שנכנסת ומסתובבת בלב, בבטן, בכל הגוף.

אנחנו בוחרים לחיות בתקווה, מי ייתן וכל חיילנו ישובו בשלום, שהחטופים יחזרו בקרוב, אבל ממש בקרוב שהילדה הפרטית שלי כבר תחזור הביתה בריאה בגופה ובנפשה במהרה, שתסתיים המלחמה ונחזור לשגרה אמן. אגמי שלי, גאה בך ילדה, מחכה לך אהובה שלי".

"הבטחת שתשמרי על עצמך"

"אגמי שלי", פתחה בת דוד ירין בהספד. "הילדה הכי יפה בגן, הכי טהורה, הכי חכמה, הכי חייכנית, הכי חברותית, הכי אמיצה, הכי מצטיינת. הכי פשוט מהכל. לפני שנסעתי באת אליי ודיברנו, אמרת שאת מבטיחה שתשמרי על עצמך. אבל כל פעם מחדש הזכרת את העובדה שאם לא את לא יהיה מי שיעשה את התפקיד שלך. לא יהיה מי שיגן על החיילים ויטפל בהם. גיבורה שלי, גיבורה אמיתית.

היית אחות קטנה למשפחה אבל תמיד התנהגת כאילו את אי שם עשור מעל כולם. תמיד צחקנו על זה שהתבלבלו בגילאים ואת בכלל גדולה ממני. היית עטופה בהילה כזו, שלכל מקום שנכנסת כל היושבים בחדר היו מחייכים. החיוך שלך היה מדבק. היית בת 20, בעוד שלושה ימים היית אמורה לחגוג 21. ותמיד תישארי בת 20. תודה שהייתה לי הזכות להיות קרובה אלייך, תודה שלימדת אותי לא לוותר על כלום ולהשיג כל מטרה שלי, תודה שהצחקת אותנו בכל רגע נתון ועם זאת תמיד היית שם בשביל שיחות ייעוץ גם אם לא היינו מדברות חודשים.
אני אוהבת אותך, יש לי חור בלב. מבטיחה לעשות הכל כדי שידעו בכל מקום כמה מדהימה טהורה וטובה היית. כמה רצית לעשות טוב בעולם ועוד לא הספקת לעשות רבע ממה שרצית”.

מריאל, דודתה של אגם נעים סיפרה בכאב: "אגם היתה פרמדיקית, היא סופחה לגדוד שריון כשהיא סיימה את הקורס. היא סיימה בהצטיינות אז שיבצו אותה בחוד החנית. בחצי השנה האחרונה היא היתה בעזה והיתה לפעמים עם הנדסה ולפעמים עם גבעתי. ההורים דאגו כרגיל, איך לא? האבא הוא אח שכול אז הוא דאג כפליים. היו הרבה דאגות. זו בת, זו ילדה, היא לא היתה חייבת אבל היא מאוד רצתה להיכנס לעזה. היא הכי קטנה. הצעירה מבן שלוש.
היא היתה הכי יפה, הכי שמחה, הכי מוכשרת. התנדבה במד"א, התנדבה לשנת שירות ועבדה עם נוער פוסט אשפוזי. את הכי מוצלחת לקחו.

האמת שהיא לא היתה לחזור לעזה. היא התקבלה להדרכה בקורס פרמדיקים והיתה אמורה להתחיל. בסוף השבוע האחרון היא היתה בבית והיתה חולה. המפקד אמר לה שהיא לא חייבת לחזור והיא יכולה להישאר בבית ואז ללכת להדרכה. היא אמרה שהיא לא רוצה לעזוב בלי להגיד שלום לחבר'ה. אז היא נכנסה רק לעוד שלושה ימים. היא נכנסה ביום שני". 

"שאיפה לתרום ככל יכולתה לחברה"

מלי קפלן, מנהלת המוסד החינוכי מבואות עירון בו למדה אגם, ספדה לה: "אגם, בוגרת המוסד החינוכי מבואות עירון הצטיינה בכל תחום שבו נגעה- הייתה תלמידה מצוינת, למדה במגמת ביולוגיה ומדעי המחשב ואף עשתה עבודת גמר במדעי החברה. אגם היתה חניכה ופעילה בפנימייה ובחברת הנעורים של מבואות עירון וכן היתה חניכה ומדריכה בתנועת השומר הצעיר.בסיום לימודיה אגם קיבלה תעודת הצטיינות חברתית על היותה מדריכה בתנועת הנוער השומר הצעיר. לאחר לימודיה, בחרה אגם לעשות שנת שירות ב'פנימיית עדנים' בבית-קמה, ולעבוד עם בני נוער שיצאו מאשפוז. היא שאפה להיות פרמדיקית ושירתה בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' מתוך שאיפה לתרום ככל יכולתה לחברה. אגם הייתה תמיד עטופה בחברים, סבלנית לכל אדם וטובת לב".

עוד הוסיפה קפלן: "אנו כואבים ועצובים. זהו אובדן גדול עבור הצוות וחניכי ובוגרי 'מבואות עירון'. מחבקים ומשתתפים בצער ההורים, דורית ודודי, האחיות והמשפחה כולה".

גם בארגון הפרמדיקים ספדו לה: "ארגון הפרמדיקים כואב את נפילתה בקרב של אגם נעים ז״ל, בת 20 ממשמרות, פרמדיקית לוחמת בגדוד 52 של חיל השריון. אגם, מהחלוצות המשרתות כפרמדיקיות בתפקיד לחימה, ניצבה בחזית הקרבות ברצועת עזה בתפקיד הדורש שילוב ייחודי של אומץ לב, מסירות ומקצועיות אין קץ. אגם הייתה שם כדי להילחם על חיי חבריה ליחידה, כשהיא נושאת באחריות עצומה לטפל ולהציל חיים בתנאי שטח קשים ביותר.
גם היום, כמעט שנה בתוך המלחמה עלינו לזכור שרק בזכות טובות בנותינו וטובי בנינו, לוחמות ולוחמים כמו אגם ז״ל שמסרו נפשם, אזרחי ישראל יושבים בביטחה בארצם.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. יהי זכרה ברוך".

במועצה הוציאו הודעה: "מועצה אזורית מנשה כואבת את נופלה של סמ"ר אגם נעים ז"ל מקיבוץ משמרות, שנפלה אתמול בקרב בדרום רצועת עזה. אגם, בתם של דורית ודודי נעים, אחות לפלג ויובל, בת 20 בנופלה. על מועד הלוויה תצא הודעה בהמשך. אנחנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה היקרה ושל קהילת משמרות".