הדברים המפורשים והחמורים שכתב שופט ביהמ"ש המחוזי לעניינים מנהליים בירושלים, על אופן העלאתו של קצין המשטרה מאיר סוויסה לדרגת סגן ניצב ועל מינויו למפקד תחנת משטרת תל אביב, מעלים חשד לכאורה למרמה ולהפרת אמונים של מי שקיבלו את ההחלטה.
לפי השופט נמרוד פלקס, מינויו של סוויסה וקידומו בדרגה על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ועל ידי ניצב אבשלום פלד, שמילא את מקומו של המפכ"ל והיה מועמדו של בן גביר לכהן כמפכ"ל, נעשה תוך סטייה ברורה מנוהלי המשטרה. זאת, ללא דיון מחודש בפני סגל הפיקוד הבכיר בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו, ובניגוד לעמדת המפכ"ל היוצא, קובי שבתאי, שסבר שיהיה אפשר לקדמו בתנאי שחקירת מח"ש בעניינו תנקה אותו מהחשד נגדו.
השופט פלקס קבע בהחלטתו כי המידע המשמעתי והפלילי נגד הקצין לא נשקל כראוי, וכי לא גובשה חוות דעת מחודשת באגף משאבי אנוש בעקבות הגשת האישום, וגם לא של מחלקת המשמעת.
חמורה מכך, ויכולה ללמד על המעורבות הפוליטית עד צוואר של השר במינויים במשטרה, היא שאלת העיתוי שבו המליץ ניצב פלד לקדם את סוויסה: בשלהי כהונתו כממלא מקום מפכ"ל, ימים ספורים לפני כניסתו של המפכ"ל הנוכחי, דני לוי, לתפקיד; ובמקביל - בסמיכות להגשת כתב האישום, בדחיפות שלא היתה לה סיבה וביודעם שאין לכך תקדים.
בהליך המשפטי הזה נחשפה קומבינה, שחור על גבי לבן. שר וממלא מקום מפכ"ל שהיה מיועד בעצמו לכהן כמפכ"ל מתוארים כמי שביצעו מחטף, כמו גנבים בלילה, כשהם מנטרלים את הדרג המקצועי ומונעים ממנו לבצע פיקוח ובקרה כנדרש.
התגובה של השר לביטחון לאומי להחלטת בית המשפט מחדדת עוד יותר את הבעייתיות שבמינוי, ומעידה כאלף עדים על התרבות במשטרה בימים אלו. השתלחויות במי שלא מיישר קו עם השר, ושר שיורה מהמותן בלי מחשבה, שהפך את הזלזול בשומרי הסף ואת הבוטות לסמל המסחרי שלו.
"החלטת ביהמ"ש המחוזי להקפיא את כניסת הקצין מאיר סוויסה לתפקידו היא החלטה אומללה", נאמר בתגובה המאשימה של השר. "מדובר במינוי שנעשה בהתאם לחוק והפקודות באופן מלא. מי שפעלה בניגוד לחוק היא היועמ"שית, שהתערבה במינוי בחוסר סמכות מובהק".
סוויסה הוא לא המינוי הבלתי הולם היחיד שנבלם בידי המערכת המשפטית. קדם לכך ניסיון של השר למנות בחטף ראש אגף חקירות ומודיעין, אחד התפקידים הרגישים בארגון, ואת פלד למפכ"ל.
החלטת בית המשפט לא קושרת את המפכ"ל הנכנס, דני לוי, להליך המינוי. תגובתו השקולה, שלפיה הוא מכבד את החלטת בית המשפט ויפעל על פיה, עומדת בניגוד גמור לתגובת השר שמינה אותו, והיא הזדמנות טובה עבורו לשרטט מחדש את גבולות הגזרה שבין המשטרה לבין המשרד לביטחון לאומי, ובין תפקידו של השר כמתווה מדיניות לבין מעורבותו עד צוואר במינויים במשטרה ובמשימותיה השונות.
ימים יגידו אם אכן תדע המשטרה להתגבר על התערבות פוליטית ומשמעותית בתפקודה, ולפעול כגוף ממלכתי של כל העם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו