החטופה ששוחררה מהשבי חושפת לראשונה: ״נחקרתי בשב"כ והדגשתי - לחץ צבאי ירצח את החטופים״

בעצרת של קיבוץ ניר עוז בכרמי גת הערב (שבת) חשפה שורדת השבי עדינה משה לראשונה כי לאחר שחרורה נחקרה על ידי גורמי ביטחון, תיארה את מבוכי המנהרות מעזה כפי שזוכרת אותם והדגישה כי לחץ צבאי והתקרבות הצבא תוביל לכך שמחבלי החמאס ירצחו את החטופים.

"בעקבות הדברים שביבי אמר השבוע ושבוע שעבר... שאם חמאס רוצח את החטופים אז זה סימן שהוא לא רוצה עסקה... אוכיח לכם כמה הוא טועה. הוא אמר 'אני יודע מה זה שבי'. הוא שקרן. שקרן גדול. יכול להיות מהסדרה של השבויים. אולי. הוא יודע מה זה שכול כי אח שלו נהרג. ובזה אני מסכימה איתו. אבל מי שיודע מה זה שכול לא מדבר ככה. גם אם הוא רוצה להציל את כיסאו".

"עם שחרורי מהשבי, עוד למחרת בבוקר מיד, הגיעה אליי תחקירנית של השב"כ לשאול אותי כמה שאלות. הרבה הם לא ידעו על המנהרות. שום דבר. והיא ביקשה שאספר לה איך המנהרות נראות. וזה פעם ראשונה שאני אומרת את זה בפומבי".

"אמרתי מה זאת אומרת להראות? זה לא דבר נראה אלא מורגש. והיא אמרה 'תספרי לי את ההרגשה'. סיפרתי לה שזה מבוך אחד ענק וגדול שנמצא מתחת לאדמה של כל הרצועה. היא לא כל כך הבינה. אמרתי לה 'זה לא מנהרה. זה ערוצים. כל מיני'".

"כשהשתחררתי מבית החולים היא שלחה אליי מהנדסת של השב"כ. והמהנדסת ביקשה שאצייר איך המנהרות נראות. אתם מבינים? אני מקווה שכן. אמרתי 'אני לא ציירת. אני יכולה לתאר במילים'. והיא אמרה 'לא. מאוד חשוב לי לדעת את המבנה'. ניסיתי לצייר לה. וזה דבר אינסופי. כולל דברים שלא היה עולה בדעתו של אף אחד שהם קיימים. סיפרתי לה הכל. קווי הטלפון. קווי החשמל. קווי המלכוד. הכל. את המכלאות".

"אף אחד לעולם לא יהיה רגוע עד שכולם יחזרו"

אנדריי קוזלוב, ששוחרר ב"מבצע ארנון" אחרי 246 ימים בשבי חמאס, אמר בהפגנה: "אני אולי נראה רגוע, אבל אני לא. אני נראה כאילו הכל בשליטה, אבל לא. אף אחד מאיתנו אינו, אף אחד כאן לעולם לא יהיה אם לא נחזיר את כל החטופים מהמנהרות של עזה. התמזל מזלי, אני מבורך - אני כאן. הרש, עדן, כרמל, אורי, אלמוג ואלכס אינם".

בנאומו, סיפר קוזלוב על השהות בשבי לצד אלכס לובנוב, שגופתו אותרה והושבה בשבוע שעבר: "אלכס היה שם, בגיהינום, במשך חודשיים. בעלה של מיכל, אביהם של תום וקאי, הבן שמעולם לא הזדמן לו לפגוש. הוא לימד אותי מילים בעברית, הוא סיפר לי את סיפור חייו, שיתפנו בפחדים ובתקוות שלנו. משאלותיי התגשמו, עבורו הפחדים שלו התממשו. לקחו אותו ואמרו לנו שהוא ילך הביתה. הוא היה צריך להיות כאן, איתנו".

"אנחנו לא יכולים לאפשר לאסון הזה להמשיך להתרחש, אנחנו צריכים לדרוש מהמנהיגים שלנו לעשות כל מה שצריך ולעשות את הדבר הנכון. אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה לשיקום או קבורה, עבורם, עבור המשפחות ועבור ישראל".

הוא הוסיף: "אמרתי שיש לי מזל, אני מתכוון לזה, המזל שלי היה שניצלתי. הלב שלי, הנשמה שלי עדיין בחושך למרות שאסון משפחתי היה סוף טוב. קשה לראות את האור בזמן ש-101 בני ערובה עדיין שם. 11 חודשים מאז שהם נחטפו מחייהם. אנחנו צריכים להחזיר אותם לחיים, בחזרה לאהבה שמחכה להם כאן, לאהבה שכולכם מקיפים אותי בה. אלכס לא יקבל את ההזדמנות לחבק את המשפחה שלו כמו שאני חיבקתי את שלי. עדיין יש הזדמנות לאפשר לרבים כל כך לחוש את השמחה הזו, לחזור הביתה ולחבק את משפחותיהם".