ארז קלדרון, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר מביתו שבניר עוז, שיתף את סיפור החטיפה והשבי שלו. ארז, שאביו עופר עדיין מוחזק בשבי החמאס, פתח את דבריו באומרו: "קשה לי לדבר מול המצלמה, אבל אם זה יגיע לאבא שלי - זה שווה הכול".
ארז תיאר את הרגעים הקשים של הפריצה לביתם: "הם פשוט שברו את הידית ונכנסו. אבא שלי מהר רץ לממ"ד, צעק לסהר אחותי לפתוח את החלון ואני קפצתי ראשון". בניסיון להימלט, ארז נתפס על ידי מחבל שלקח אותו על אופנוע. "אני מסתכל הצידה ורואה את אבא שלי על הברכיים שתוך כדי מחבלים מרביצים לו מכות - וזאת הפעם האחרונה שראיתי אותו", סיפר בכאב.
"תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. ני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק 'אבא תציל אותי!' אבל אפילו את זה לא יכולתי".
ארז תיאר את הפחד והבדידות בשבי: "אנחנו מגיעים לעזה, אני לבד במקום שאני לא מכיר ואני מתחיל לפחד. פחדתי שאני אמות, שיתעללו בי, שלא יהיה אוכל, לא יהיה מים ויקרה משהו למשפחה שלי. כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי".
View this post on Instagram
לאחר שחרורו, ארז גילה שאביו עדיין בשבי. הוא ציין בכאב: "בעזה חגגתי יום הולדת 12, בעוד חודשיים יש לי בר מצווה. איך אני יכול לחגוג בר מצווה שאבא שלי בעזה? אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. החלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא."
את סרטון העדות סיום בבקשה: "תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה - רק את אבא בחזרה. יש לי מטרה מאוד ברורה בחיים – שהוא יחזור. בבקשה תשתפו את הסרטון הזה. תעזרו להציל את אבא משבי חמאס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו