עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אורי דנינו ואלמוג סרוסי הובאו למנוחות: "תמיד נזכור אותך"

עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי, ארבעה מהחטופים שנרצחו על ידי ארגון הטרור חמאס מובאים בשעה זו למנוחות, לאחר שגופותיהם חולצו על ידי כוחות צה"ל ממנהרה באזור רפיח. 

עדן ירושלמי מובאת למנוחות

עדן ירושלמי, בת 24 מתל אביב שנחטפה על ידי חמאס ממסיבת הנובה בשביעי באוקטובר הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון כאשר המונים ליוו אותה בדרכה האחרונה.

שירית, אימה של עדן סופדת: "עדן סליחה, יפה שלי, אני לא יודעת איך אצליח להתרומם מפה
חיכיתי 330 ימים שתחזרי. הייתי מחכה עוד 330 ימים רק שתחזרי חיה".

שני ומאי, אחיותיה של עדן: "אחותינו המדהימה עכשיו את המלאכית שלנו. אנחנו מבטיחות לך לשמור על אבא ואימא. ולשמור על הבית שיהיה שמח"

הדודה כרמית: "סליחה שלא הצלחנו להחזיר אותך. היית לי כבת. סליחה שלא הצלחנו להחזיר אותך. אני אשמור על אימא".

אביה של עדן קורא קדיש, זמן קצר לאחר שהתעלף טרם התחיל טקס הלוויה:

לוויתו של אלכס לובנוב

לובנוב שימש כמנהל הברים במסיבת נובה וכשהגיעו מחבלי חמאס, הצליח להבריח כמה מהחוגגים - עד שנחטף בעצמו, אישתו, מאי הייתה בהיריון בחודש שישי כשנחטף ובנו טום בן שנתיים בלבד. היום, המונים ליוו אותו למנוחת עולמים בבית העלמין גבעת ציון באשקלון. 

האח אנטון מספיד: "אלכס יקר. חיכינו 300 יום שנוכל להיפגש ואראה אותך עוד פעם. תמיד גדלת עם חיוך רחב. שידרת אופטימיות, תמיד כאח גדול דאגתי לייעץ ולכוון ועכשיו אחרי 330 יום אני רואה אותך פה. השארת בעולם הזה הרבה דברים טובים. נמשיך לשדר לאנשים אחרים את מה שלמדנו ממך".

מיכל אשתו: "אהבת חיי. אני מדברת עליך בלשון עבר. זה אמיתי שאלוהים לוקח את הטובים ביותר. אני רוצה להתמקד בטוב הלב שבך, באהבת האדם החיים והחופש שהנבלות לקחו ממך ב 7.10. במשך 11 חודשים שלחת לי אותות וסימנים שאדע שאתה שורד ואתה חזק. אמרתי לכולם שאתה חוזר. בבקשה תקפוץ מאיזה מקום ותגיד שעבדת עליי. אני רוצה להגיד לך תודה. היית האבא והבעל הטוב בעולם. ויעידו פה כולם איזה לב יש לך. נתת לי זכות להיות אמא ואשתך. סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך. סליחה שנתתי לך ללכת למסיבה הארורה הזו. הייתי צריכה להתעקש שתישאר ולא תלך. סליחה שלא חזרת חי".

לוויתו של אלמוג סרוסי

אלפים הגיעו לבית העלמין ברעננה ללוות בדרכו האחרונה את בן העיר אלמוג סרוסי ז"ל, בן 26, שנרצח על ידי החמאס בעת שהיה חטוף וגופתו חולצה יחד עם חמש גופות של חטופים. אלמוג השאיר אחריו הורים יגאל ונירה, ושלושה אחים ואחיות עמית, להב ושקד.

אימו, נירה ספדה: "בן יקר שלי. אהוב שלי. כמה קיווינו והתפללנו לחבק אותך. לראות את החיוך שלך. קיווינו לראות אותך שמח, מוקף במשפחה וחברים. אבל הופקרת, יום יום. הופקרת על מזבח מיטוט החמאס, ציר פילדלפי, רפיח. אתה ועוד מאות. הלוואי ונהיה אחרונים. צריך עסקה לשחרור החטופים. אלמוג תחזור לזרועותיה של אהובתך והחברים שלך. אוהבים אותך כ"כ. לעולם תהיה חרוט בליבנו".

עמית, אחות של אלמוג: "אלמוג שלי. 11 חודשים החזקת מעמד. אני לא מאמינה שזה קרה. כ"כ חיכיתי שתחזור. כ"כ רציתי שתקים משפחה אבל זב לא קרה. עכשיו אתה עם שחר אהובתך. אני מצטערת, זה לא מגיע לך. אלמוגי שלי, אני מבטיחה לך שנמשיך להיות חזקים. אני מבטיחה שכולם ידעו מי היית. הבחור עם העניים הטובות, שמסתכל קודם על אחרים ואחר כך על עצמו. אתה מושא הערצה שלי, החבר הכי טוב שלי. היית גיבור שלי ועכשיו אתה גיבור של מדינה שלמה. אסור שיהיו עוד גיבורים כאלה. אני אלחם שכל החטופים ישובו הביתה".

אחיו הקטנים של אלמוג, שקד ולהב: "אלמוג אח שלנו הגדול, לא מאמינים שאנחנו עומדים פה. כל ה11 חודשים היינו באופטימיות אבל בורא עולם חשב אחרת. היית מודל לחיקוי שלנו. תמיד היית שם בשבילנו ושומר עלינו ועכשיו אתה שומר עלינו מלמעלה. אנחנו תמיד נזכור אותך".

קצין הקשר מטעם צה"ל: "לא עמדתי במשימה להשיב את אלמוג למשפחתו. אחרי השביעי לאוקטובר הגעתי למשפחה ודיווחתי להם שאלמוג חטוף אך חי. לפני כן יגאל האב קיבל הודעה שאלמוג נרצח. יגאל לא האמין וביקש לראות את גופת בנו. כשלקחו אותו לראות את הגופה התברר שמדובר בגופה של אדם אחר. הבטחתי למשפחה שאחזיר את אלמוג חי אך לא עמדתי במשימה".

אורי דנינו מובא למנוחות

באותה שעה מובא למנוחות אורי דנינו, בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.  דנינו, היה בן 24 בעת שנחטף ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. אורי, שכבר הצליח להימלט מאזור המסיבה ברעים, שב על עקבותיו כדי לעזור בחילוץ החברים שהכיר במסיבה.

הרב אברהם דנינו, סבא של אורי ספד: "קשה לעמוד בתור סבא ולהספיד את הנכד האהוב היקר. בעולם הנכד מספיד את סבו, וכאן התהפכו היוצרות. ציפינו ללוות אותו לחופה. לא זכינו. אבל זכינו ללוות אותו לקבר ישראל, זה לא מובן מאליו".

"כשקיבלנו את הבשורה המרה עברה במחשבתי מן תחושה של אכזבה, אחרי כמעט שנה קיבלנו מידע שאורי בחיים. לפני שלושה שבועות קיבלנו את ההודעה. אני קורא לאח והאחות בתור הכרת הטוב שיקבלו על עצמם איזה קבלה טובה ומעשים טובים לעילוי נשמתו. נעשה קידוש השם בקנה מידה עולמי ושזה יזדקף לעילוי נשמתו של המנוח. אביו נסע ל9 מדינות כדי לחזק את עם ישראל באמונה, וכל זה נזקף לזכותו של הנכד היקר והאהוב".

הרב חיים רוזננברג ראש ישיבת אורייתא בנוקדים: "אורי אהובי לפני כמה חודשים היינו בישיבה ועשינו ערב של לימוד ושירה לזכותך. היה לנו ברור שנחגוג איתך את השחרור. אמרתי לאבא: כשתחזור נרקוד ונשיר ואני יודע איזה שיר זה יהיה: הנשמה לך. זה השיר שתמיד בחרת. שמת את כולם לפניך: אבא אמא סבא סבתא. אחים אחיות. כולם היו לפניך. על כולם חשבת".

אהרון, אחיו של אורי: "איך בכלל מתחילים? על מה מדברים? תמיד אמרת לי תחייך, החיים יפים יותר. אני שואל את עצמי, מותר לי לחייך עכשיו? מותר לי לשמוח עכשיו? החיים יפים יותר? ב330 הימים האחרונים אין לי באמת למה לחייך ועל מי לסמוך. חוץ מבורא עולם. היית עמוד התמך לי לבית לחברים. בעצם זה לא חברים אלא חלק מהמשפחה שלך. תמיד דאגת שתהיה לי ההרגשה שאני מוגן. שאני בטוח. שטוב לי. ושתמיד תהיה שם לתמוך, להגן. החיוך שלך היה הדבר הטוב ביותר שקרה לי. היום הוא הסיוט. אני רואה אותו בכל מקום ולא מפסיק לבכות. החיוך שלך הוא הדבר, הסימן היכר שלך".

דוד, אחיו של אורי: "אני מבקש סליחה אם היה משהו שלא עשיתי. מבקש סליחה על 21 שנה של שותפות. אם לא נהגתי בך בכבוד הראוי. אורי, אני אוהב אותך. אוהבים אותך. תמיד תהיה לי בלב. תן לנו כוחות מכאן. תתפלל לפני אבא שבשמים. שיתן לנו כוחות להמשיך את המסע הזה".

זוגתו של אורי: "אני לא מאמינה שלא נתחתן. דמיינתי את החיוך שלך. תודה. לימדת אותי מהי אהבת אמת. כל התפילות שלי ומה שאני. הצלת חיים ושילמת בחייך. אסתכל בשמים ואראה אותך. לנצח תהיה החצי שלי. נשארתי חצי. יש לי חור בלב בצורה שלך. נותרתי בלעדיך חסרת ביטחון בלי גב בלי מי שידאג לי. נלחמת כמו אריה אתה פייטר אמיתי. נוח על משכבך בשלום אהבת חיי".

האבא, אלחנן: "אדוני שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך. כך השתדלתי לפתוח לצערי את המסע שעשיתי עם בניי היקרים דרך אורי דרך מעשיו של אורי ניסינו להרבות קדושת שם שמים בעולם כולו. אמו היקרה נסעה הלוך וחזור לארה"ב אין מקום בו לא הלכה. ואני ובניי נסענו לאירופה ומזרחה. לספר את הסיפור של בינינו בכורנו. אורי שהיה אור בבית. מנהיג בבית. אני הבית לקחתי דוגמא מבני בכורי אורי. אמרתי לילדיי תקחו דוגמא ממנו לא ממני. על אף הקשיים עשה את המיטב. בשנים האחרונות לא יצא לנו לעשות כיפור יחד בצורה סדירה. כשלא הצלחת להגיע אמרת לי אבא בבקשה תשלח לי. לך אלי, תשוקתי, בך חשקי ואהבתי. לך ליבי וכיליותיי. לך רוחי ונשמתי. לך ידיי. לך רגליי"