הורי התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז זועמים החלטת צה"ל לפרק את המבנים: "בזמן שאנחנו באזכרות, הם לוקחים את הזיכרונות האחרונים של מי שנפלו במוצב. שום דבר לא במקרה, מטשטשים ראיות עוד לפני התחקירים וועדת החקירה הממלכתית".
החמ"ל והמיגונית - המקומות בהם נרצחו ונחטפו התצפיתניות במוצב - נותרו על כנם עד כה. "אנחנו מבינים שיש לצבא צרכים ושהמוצב צריך לחזור לתפקוד. אבל אפשר גם וגם. הצבא הסכים איתנו בעניין של שימור המוצב והמורשת של החיילות והחיילים שנפלו בו. אבל בפועל השאירו לנו רק את הזיכרון של המוות, כל הזיכרונות של החיים נלקחו מאיתנו היום" אמרו היום ההורים בכאב".
ההורים גילו במקרה על פעילות ההריסה והפירוק במוצב. "אף אחד לא טרח לעדכן אותנו. אטימות מוחלטת לכאב שלנו. גם העיתוי, בזמן שאנחנו באזכרות, רגע לפני ה-7 באוקטובר הוא מנותק וחסר רגישות".
עוד אמרו ההורים בנוסף: "אי אפשר שלא לעלות תהיות, איך אפשר יהיה לחקור לעומק את מה שקרה במוצב כשהעדויות שנותרו על המבנים, שמספרות את הסיפור, נעלמות".
סיגל פרייס, אמה של התצפיתנית נועה פרייס ז"ל, כתבה פוסט כואב בפייסבוק בעקבות פירוק המבנים: "נועה'לה שלי, לקחו לנו אותך במקום הזה ב-7 באוקטובר והיום לקחו גם את הזכרונות מהחיים שהיו לך ולחברות שלך במקום הזה. לא רוצים שנזכור ונזכיר את החיים שיצרתן במקום הזה, את המורשת שלכן שהייתה מורכבת מחברות אמת, שמחה, ארוחות משותפות. חגיגות ובעיקר אהבה ודאגה אחת לשנייה ולמקום שקראתו לו בית.
יצרתן כל כך הרבה יופי ושמחה במציאות הקשוחה איתה התמודדתן. רוצים שנזכור רק את מותכן. השאירו לנו את המיגונית והחמ"ל השרוף.
הייתי שם כשזה נעשה, באתי לספר לצוערים/ות עליכן. כשיצאתי, ראיתי את החורבן, שלא נשאר כמעט כלום מהמרחב בו שהיתן, אכלתן וחגגתן בין המשמרות. ראיתי את זה וקרסתי".
עוד הוסיפה פרייס כי: "לא מדובר בדרישה קטנונית שלנו ובעוד ניסיון לנגח את הצבא. זה יושב על הרבה מאד כאב שאנחנו מתממודים איתו מאז ה-7 באוקטובר. זה אמור להיות גם האינטרס של הצבא לשמר את המוצב, לטובת הזיכרון הצבאי והלאומי שלנו. אני ושאר המשפחות רוצים שיזכרו את הבנות לא רק בנסיבות מותן, אלא את המורשת שלהן והחיים שהם יצרו במקום במהלך שירותן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו