יגב בוכשטב הובא למנוחות: "נפרדים בכאב עמוק, לא נוותר למי שאחראי על האסון"

הלווייתו של יגב בוכשטב, שגופתו חולצה אתמול (שלישי) ממנהרה בחאן יונס ביחד עם גופותיהם של חמישה חטופים נוספים, הובא הערב למנוחות בקיבוץ נירים בהשתתפות מאות מלווים. 

אימו של יגב, אסתר, אמרה בהלוויה: "לפני חודש בטקס הפרידה הבטחנו שנחזיר אותך הביתה, למשפחה האוהבת, משפחה כואבת, אתה שב לקיבוץ שאתה אוהב, לנופים לשדות שהיו חלק משמעותי בחייך.

"אני קיוויתי לחזרה אחרת, ראיתי בדמיוני את החיבוק המרפרף את המבט עם העיניים הטובות. מבט שידע לספר הרבה. חשבתי הרבה על המפגש איתך, מפגש פשוט מפגש של משפחה, קיוויתי. עולמך היה עולם יפה, משפחה חיות, מוזיקה, ידע אינסופי.

"הלב שלך היה פתוח ורגיש, לב לא שיפוטי. לב שיודע לראות אנשים, פגשנו בשבעה הרבה אנשים שנגעת בהם, שסיפרו על הרגישות הרבה שלך, על הדאגה, על המוזיקה שחשפת בפניהם. מוזיקה שעשתה להם טוב, חברים שנגעת בנפשם. אני מתגעגת אליך וחסרה אותך כל כך ביום יום, את השיחות איתך, את ההתבוננות שלך לעולם. אני מסתכלת על תמונות ילדותך, ילד שמח ואהוב.

"לא מאמינה שכך חייך תמו, בסיוט, בהפקרה, באיזה עולם משפחה יושבת שבעה וממתינה לבנה המת שישוב, באיזה עולם אמא אמורה לחשוב שהסיוט יסתיים עם החזרת בנה לקבורה? באיזה עולם אמא צריכה להודות על החזרת בנה שהופקר ונרצח?".

"באיזה עולם משפחות צריכות להתחנן, לזעוק, לבכות להחזרת בני משפחתם, חיים ונרצחים. החזירו את כולם. היום אני שוב מבקשת ממך סליחה ילד שלי, סליחה שלא הצלחנו, סליחה. נוח על משכבך בן אוהב שלי, אני מבטיחה לנמשיך בדרכך למצוא את הטוב בתוך הרע ולעשות טוב".

אשתו רימון ספדה בדמעות: "באבי, חיים שלי, אני רק רוצה להגיד לך סליחה. כל כך הגיע לך הרבה יותר טוב. תודה שהצלת אותי ולא רק ב-7 באוקטובר, אתה מציל אותי שנים. תודה שלימדת אותי על אהבה. וחיזקת אותי. אני שלך, אני פה".

משה תייר, דוד של יגב: "עכשיו כבר אפשר לבכות, להתפרק ולהתפוצץ. יגב חזר הביתה בארון. רכבת ההרים שיצאה בשעתה מנירים בשביעי באוקטובר, חוזרת כשחלק מהנשמה שלנו נשאר במנהרות החרבות של חאן יונס חוזרת עם התסכול והכעס על ההפקרה וההיפקרות חוזרת עם תחושות האובדן.

"יגב נחטף בחיים והיה צריך לחזור בחיים, יגב חזר בארון אחרי פעילות של הצבא שמנסה לכפר באומץ ובמעשה ובלקיחת אחריות על המחדל הגדול. כשל מולו הדרג המדיני ומסתפק בדברי רהב ובהפקת טקסים שמתעלמים מהמציאות.

"אני עומד פה בבית הקברות בנירים כועס וכואב על האובדן, על הסבל שעוברת המשפחה ועל הייאוש והכאב הגדול שיגב עבר יום יום שעה שעה. על כל נשימה מחשבה וגעגוע במחילות, כלוא בידי חיית אדם , נאחז בחיים יחד עם מעט החברים שהופקרו יחד איתו סבל וכאב שאין לנו יכולת לדמיין.

"ובאורח אבסורדי בתוך הכאב אנחנו נחשבים ברי מזל על שיש לנו קבר לבכות ומתוך הכאב אנחנו קוראים, דורשים ומתחננים החזירו את כולם הביתה עכשיו. כי כבר מאוחר מידי. ומתוך הכאב אנחנו מתפללים שתקום לנו חברה בריאה, ערכית וחומלת שתהיה ראויה לקורבנות שנאלצנו להקריב, שתהיה ראויה ליגב וחבריו".

"הומניסט אמיתי"

נציגי קיבוץ נירים אמרו בהלוויה: "הוא היה הומניסט אמיתי בכל מאודו, איש שכל שבלע ספרי שירה. הוא היה צולל לתוכם ודואג להבין ולהכיר אותם לעומקם. לפני כמה שנים התחדש הקשר בינו ובין רימון, שהתקדשה בחתונה משפחתית יפה וצנועה כמוהם, בעיצומה של הקורונה. יחד הם בנו להם בית וגידלו בו כלבים וחתולים ואהבו מאוד. ב-7 באוקטובר, במתקפת החמאס על נירים נחטפו יגב ורימון מביתם ונלקחו לעזה שם הוחזקו יחד.

"אנו נפרדים בכאב עמוק אך גם בכעס ובנחישות לא לוותר למי שאחראי לאסון ולמי שבמשמרתם נלקחו כל כך הרבה חיים ומשפחות וקהילות. למי שמסרבים לעסקה בעוד חטופים ממשיכים למות. לא לוותר עד להשבת כלל החטופים הביתה".

לפני כחודש הכריז צה"ל כי בוכשטב (34) נרצח בעזה וגופתו מוחזקת על ידי חמאס. כעת חזרה גופתו לארץ ואשתו רימון, שנחטפה אף היא ושוחררה בעסקה לאחר 53 ימים, קיבלה פיסה זעירה של נחמה. 

יגב נולד בקיבוץ נירים ורימון בקיבוץ מגן. הם הכירו עוד מאז ימי בית הספר וניגנו בלהקה משותפת בתיכון ולפני כשנתיים התחתנו. הייתם להם אהבה גדולה למוזיקה ובעלי חיים והם גידלו כלבים וחתולים, יגב בנה גיטרות וניגן, רימון הייתה מתופפת. הממ״ד שממנו נחטפו לעזה ב-7 באוקטובר היה בית המלאכה שבו בנה יגב את הגיטרות שלו.