312 ימים של ייאוש: עמירם קופר ז"ל נותר זרוק במנהרות חמאס ואין מי שיעזור

קופר, כפי שקראנו לו כולנו, היה איש של אנשים. תמיד אפשר היה לקשקש איתו שעות על סוציאליזם, קומוניזם ושלום בין העמים. כמה מאמץ השקיע בניסיונות ליצור גרעינים של דו־קיום, מתוך אמונה שלמה שהדבר אפשרי. מעורבותו בעשייה החיובית ליוותה אותו כל חייו, ובלטה במיוחד עם הצטרפותו למקימי ניר עוז. לאורך כל חייו דאג קופר תמיד ללמוד ולעדכן את מקורות הידע שלו. הוא פשוט היה אנציקלופדיה של ידע.

קופר ונורית הכירו והתחתנו בניר עוז והקימו משפחה לתפארת, כשקופר הוא הקיבוץ וניר עוז היה קופר. תמיד היה לו רעיון בשליפה ליוזמה חשובה כלשהי שחשוב לקדם. קופר אהב ליצור. אם קם בבוקר ולא יצר שיר או מאמר, היה אומר שזה יום מבוזבז. אבל קופר היה בעיקר משורר. הוא הוציא שלושה ספרי שירה, ופזמוניו היו מתנגנים בחגי הקיבוץ, כשהיה קיבוץ. חלקם אף משודרים ברדיו. את שיריו נהג להלחין בשריקה.

את נורית שנחטפה איתו קיבלנו בחזרה אחרי 17 יום. מבטה היה ריק ולא הסגיר את השבר העמוק מאותו יום ארור. הוא לא פצוע, היא אמרה. רק נשמתך מדממת למוות בבור החשוך. האם תחזור? האם ניר עוז שלך תחזור להיות הגן הפורח שיצרתם, אתה וחבריך? אני כל כך מצטער שהמדינה שלנו, שחשבנו פעם שתגן עלינו, לא עושה די להחזיר אתכם.

אני מצטער על אוזלת היד המתמשכת שלנו, של ילדיך, משפחתך וחבריך, להביא לכך שהאנשים העוסקים בכך יבינו, יפנימו ויביאו אתכם בחזרה הביתה. אני כואב את הבגידה ואת ההפקרות. לו היית מודע לגודל הזוועות שקרו וממשיכות לקרוא לנו, היית נשבר. נותרת בחושך מתמיד, זרוק בבור שחור במנהרות חמאס עמוק מתחת לאדמה, ואין מי שיעזור.

המילים נשארו

כולנו ידענו שהדברים מסתובבים בראשו דרך קבע. את דעתו בנושאי מדינה וחברה, כלכלה ואיכות הסביבה, פרסם בלשון ברורה, תמציתית ומגובה בנתונים, בכל פלטפורמה אפשרית.

רק בחודש מארס 2023 פרסם דעת יחיד על תומכיו ומשבחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ("נהנתניהו", בפיו). "משבחיו נתנו לגיטימציה לחגיגה לחזרתו לכס המלכות באוריינטציה דתית לאומנית גזענית", כתב בין היתר, "תוך שהוא נישא על כתפי סמוטריץ', בן גביר ושות' – הגזענים הפירומנים שמציתים אש בחצרנו ובחצר שכנינו הפלשתינים, ומלבים מדורת כיליון למדינתנו.

"בשונה ממשבחי האיש, חושב אני כי נתניהו הינו לוליין כזבים פוליטי המצליח להציג קסמי שווא ללא תוכנית וללא מעשה, אשר מוזן מגחמותיו האישיות והמשפחתיות בלבד – התאווה למלוכה ולהנאות ממון שבצידה. לצורך זה הוא מצרף התפתחויות חיוביות (לרבות משקיות נכסיות) אשר התרחשו 'שלא באשמתו' למכולת מעשיו".

המילים נשארו, השירים נשארו, היצירה שלו תלווה אותנו. יהי זכרו ברוך.