משה נוסבאום בראיון חשוף ונוגע ללב: "אולי אצטרך כיסא גלגלים, אבל אני חי וסקרן"

"בבוקר 7 באוקטובר, כשההודעות התחילו לזרום לנייד שלי, אשתי העירה אותי. באינסטינקט שלי רציתי מייד לצאת לשטח, כהרגלי, אבל עצרתי את עצמי. המלחמה הזאת היא הפעם הראשונה שבה אני לא נלחם עם נשק או כעיתונאי בשטח, וזה עושה לי צביטה בלב. זה תסכול גדול בשבילי שהפעם אני לא יכול לעזור ולתרום. אני לא מנסה לייפות את המציאות - במלחמה הזאת אני מהצד".

במשך יותר מ־40 שנה, משה נוסבאום היה שם נרדף לעיתונאי שטח חרוץ ונחוש. בקולו הצרוד תמיד אך הבוטח הוא העביר דיווחים מזירות פיגועים, מפרשיות רצח, מחקירות נשיאים וראשי ממשלות, ממעשי הונאה, ממחאות ומהפגנות, ובעצם - מה לא.

הגוף בגד

עד שהגוף התחיל לבגוד בו. לפני כשנתיים וחצי הוא אובחן כחולה ב־ALS, מחלת ניוון שרירים סופנית, שפגעה גם ביכולת הדיבור ובכושר הבליעה שלו. לפני כחמישה חודשים, אחרי עשורים שלמים ללא לאות, נוסבאום הפסיק להשמיע את קולו באולפני השידור.

הוא כבר לא יוצא לשטח, אך במקום זאת יש לו בייבי חדש - "שיחת ווטסאפ משה נוסבאום מקליד/ה", מדור שבועי במגזין סוף השבוע באתר N12. "נדמה לי שהמנהלים שלי המציאו אותי מחדש", הוא מתלהב. "זאת הברקה. אנחנו מקבלים תגובות מדהימות. יש לפורמט הזה חן מיוחד, וכיוון אחר לראיונות עיתונאיים".

בראיון חשוף ונוגע ללב, שיתפרסם מחר במוסף "שישבת" ובאתר "ישראל היום", כתב המשטרה המיתולוגי של ערוץ 12 מספר על החיים בצל המחלה, ולא מסתיר את דעתו על המתרחש כיום במדינה ובארגון אכיפת החוק שאותו סיקר תמיד באהבה.

"בתפקודה בשני האירועים של פריצת הח"כים והאזרחים לבסיסי צה"ל, קיבלנו תמונה עגומה של מצבה של משטרת ישראל ושל הרוחות הרעות שמנשבות בה.

"יש לי יסוד טוב להעריך שלפחות חלק ממפקדי הכוחות ומהשוטרים שהיו מעורבים באירועים האלה פעלו ברפיסות, מכיוון שהם היו תמימי דעים עם משנתו של השר הממונה על המעשה הפסול של חוקרי מצ"ח, ותמכו במחאתו של ההמון הזועם שפרץ את השערים ואת הגדרות", הוא מספר.

"יש למחוזות המשטרה יכולות תגובה מהירות ויעילות הרבה יותר ממה שראינו, אבל לא כולם שם האמינו שזה אכן מה שצריך לעשות. זאת מסקנה עגומה ומסוכנת, ולדעתי היא מעידה על תחילתו של תהליך ריקבון בארגון.

"אולי העובדה המעודדת היחידה היא שהכל עוד הפיך, ושעוד ניתן לייצב את השורות ולהרחיק את הרעות החולות שהשר בן גביר מנסה להטמיע. זה יהיה האתגר העיקרי של המפכ"ל החדש ושל סגל הפיקוד שהוא ימנה סביבו".

"מכה על חטא"

גם מבן גביר עצמו נוסבאום לא חוסך ביקורת נוקבת: "אני מכה על חטא, כי במובנים רבים אני גידלתי אותו. הייתי העיתונאי הראשון שראיין אותו ברדיו, כשהיה בן 14, פעיל של תנועת 'כך'.

"אני מודה שהאכזבה שלי ממנו היא ענקית. כשבן גביר נבחר לשר נתתי לו קרדיט, וגם הצהרתי על כך. חשבתי שיגיע מישהו שחושב מחוץ לקופסה. ומה קרה? בכל התקופה שבה הוא מכהן הוא לא חשב מחוץ לקופסה - אלא הוא ניתץ והרס את הקופסה. והקופסה הזאת, המשטרה, כל כך יקרה לליבי. הוא מפורר את הארגון הזה".

המחלה שלך נחשבת סופנית. ממוצע החיים של הלוקים בה עומד על שלוש עד חמש שנים.
"אני מודע היטב לכל, גם לעניין תוחלת החיים, אבל אולי התרופות בולמות את קצב המחלה שלי, ואין לי ספק שגם לאופטימיות שלי יש השפעה טובה עלי".

אתה מפחד מהמוות?
"זה לא מעסיק אותי כהוא זה. תקרא לזה טמטום או נאיביות, אבל אני לא חושב על היום הזה. הוא יגיע, כנראה מוקדם יותר משחשבתי. להגיד לך שאני חרד מזה? שזה מעציב אותי? לא. אני חי ופעיל מאוד".

"סקרנות תמידית"

לא מן הנמנע שבהמשך תהיה רתוק לכיסא גלגלים.
"כן. זה יכול לקרות גם בעוד חודש. אני מתכונן לזה כמשהו צפוי. בינתיים אני חי, ואני רוצה לחוות כמה שיותר. יש בי סקרנות תמידית. אני יודע היטב עם מה אני מתמודד, אבל אני רוצה למצות את החיים כמה שיותר".

בראיון המיוחד מדבר נוסבאום בהרחבה גם על אשתו, נאוה, שעומדת לצידו במאבקו ("היא ה'נוסי' האמיתית"), ומספר על שלל החוויות והזיכרונות מהאירועים השונים שסיקר לאורך השנים.

הראיון המלא יפורסם מחר במגזין "שישבת" ובאתר "ישראל היום"