בלהה ינון, הנעדרת האחרונה, אינה בין החיים

סוף עצוב: זוהתה גופתה של הנעדרת האחרונה. צה"ל הודיע כי הצליח לזהות את גופתה של בלהה ינון מנתיב העשרה. מאז הטבח בקיבוץ היו אינדיקציות שנרצחה בטבח כמו בעלה יעקב, אך גופתה לא זוהתה וביתם של השניים נשרף כליל.

במשך חודשים רבים זכתה בלהה ינון לכינוי "הנעדרת האחרונה", גופתה לא זוהתה אך היא גם לא הוגדרה כמי שנחטפה לעזה ולא היו אינדיקציות להימצאותה או הימצאות גופתה שם.

מעין, בתה של בלהה ינון בשיחה עם "ישראל היום", מספרת בכאב על מסירת ההודעה, "אנחנו ידענו שזה הסיפור, מהרגע הראשון ידענו שהם היו ביחד, ידענו שלא מצליחים למצוא DNA וזיהוי וודאי. אנחנו גם מכירים את כל התחקירים והמשאבים שהושקעו שם כדי כן להגיע לזיהוי. אבל מבחינתנו, זאת הצפה של הטראומה שוב, מבחינתנו זה היה סגור, ידענו שזאת המציאות ולא חיכינו להפתעות או בשורות אחרות. זה פשוט מציף מחדש את הכל".

בשבת השחורה בחודש אוקטובר נכנסו למושב נתיב העשרה עשרות מחבלים. שלושה מהם נכנסו באמצעות מצנחים ויצאו למסע רצח ברחוב שבו התגורר בלהה ובעלה יעקב ינון. הוא עצמו נרצח בטבח וגופתו זוהתה. הבית עצמו ספג פגיעה ישירה וגם הערכות בני המשפחה היו כי שני בני הזוג לא שרדו את המתקפה.

בראיונות שהעניקו לתקשורת סיפרו בני המשפחה כי הוריהם נכנסו לממ"ד והתכתבו עימם מתוכו. אב המשפחה יעקב כתב כי הוא ואשתו יושבים בממ"ד וכי הבית נעול אך הם שומעים המון יריות וטילים. מהשעה 7:45 בני הזוג כבר לא היו מחוברים וענו לבני המשפחה.

מאז פרוץ המלחמה, צה״ל, אגף כוח האדם בפרט ומפקדת החטופים באמ״ן, מנהלים מאמץ חקירה נרחב במסגרתו פעלו צוותים שונים, במגוון תחומים, על מנת לברר מה עלה בגורלה של בלהה ינון ז״ל. במסגרת פעילות זו, אותרו לאחרונה ממצאים במרחב ביתה, אשר לאחר הליך בחינה ופענוח מורכבים, ניתן לאשר את זיהויה.

ועדת מומחים של משרד הבריאות, בהשתתפות נציגי צוות החקירה של צה״ל, נציגי המכון הלאומי לרפואה משפטית, משטרת ישראל ובשיתוף עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליטא, קבעה על בסיס מצרף של ממצאים, כי בלהה ינון ז״ל נרצחה בשבעה באוקטובר.

בתה כתבה ביום הזיכרון: "אמא, אישה רגישה וטובת לב, אומנית, מורה ליצירה ואשת חינוך. לאורך השנים תמיד למדה והתפתחה מקצועית ואישית, הייתה מנחת הורים מוסמכת מטעם "מכון אדלר" ועסקה בהתנדבויות שונות במועצה האזורית. בגיל 56 יצאה לפנסיה מוקדמת, הקימה סטודיו ובו יצרה, עבדה ולימדה – בעיקר סביב "דרך המנדלה". הסטודיו שלה היה פתוח לכולם – בכל גיל ובכל מצב".

"בבוקר שבת 7/10, הם נרצחו ונשרפו יחד, בתוך ביתם, שממנו נותרה רק הרצפה. נחמה יש לנו שהאש נעצרה בדלת הסטודיו של אמא – הוא נשאר שלם ובתוכו אוצר היצירה שלה".