הם הביטו עליי כעל דמון, יצור, חטא, מטרד שיש לסלק בכל דרך. נשלחתי היום (שני) על ידי מערכת 'ישראל היום' לסקר את הפגנות הקיצונים החרדים בלשכת הגיוס, אליה היו אמורים להגיע המלש"בים החרדים. לא עברו שניות ספורות מאז שהגעתי למקום, וכבר הם הקיפו אותי, עשרות גברים, בלי טיפת רחמים. יכולתי להיות אחותם, אבל הם לא ראו בי אישה בכלל.
"תזרקו עליה מים" הם שלהבו זה את זה, תוך שהם מטיחים בגופי בקבוקים ממרחק אפס. "שיקסע", "תמותי", "אין לך זכות להיות פה", "תעופי מפה". אלו היו מקצת מהפנינים שהופנו כלפיי באלימות קשה. אני לא היחידה שספגה אלימות מאותם מפגינים נגד הגיוס. לפני מספר ימים מפגינים חרדים קיצונים ניסו לפרוץ בכוח את דירתו של הרב דוד לייבל, המסייע בגיוס חרדים שאינם לומדים תורה לצבא. הרב היה בסכנת חיים, וזוהי התחושה אותה חשתי מול עשרות המטורפים חסרי הרסן. לא היה אכפת להם שיפצעו באופן חמור. הם זרקו כדי לפגוע.
אך איננו היחידים שטעמו מנחת זרועם. גם שר השיכון גולדקנופף והשר לשעבר ליצמן חטפו מנחת זרועם. הם רגמו את רכבם באבנים, ריסקו את השמשות. למרות שסיכנו אותו, גולדקנופף סירב לגנות אותם. גם מרבית חברי הכנסת החרדים שתקו מול התקיפה האלימה של הרב לייבל. מלבד ארבל ומרגי, שררה שתיקה בצמרת ש"ס ויהדות התורה.
מי ששותק מול אלימות פרועה שמתפשטת כמו זיהום קטלני בביתו, שיידע שלא יוכל לשלוט בגובה הלהבות. אי אפשר להצטדק ולומר: "הם לא מייצגים אותנו". שתיקה כמוה כהפקרה. התירוצים של "הם קיצונים" כבר לא עובדים. בהפגנה לא נכחו רק אנשי מאה שערים. היו שם גם אנשי הפלג הירושלמי. בחורי ישיבה שגדלו באולם הערוגות בדיוק של שאר ילדי הציבור החרדי. דבר אחד אני יכולה להבטיח לכם, כשזה יזלוג למחוזות שיסכנו אתכם, כי הרי תצטרכו מישהו לחוקק חוק גיוס, אני אהיה שם לצעוק ולתעד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו