סמוטריץ' בכנס קטיף לאחריות לאומית: "הטבח לא היה קורה אם ההתיישבות בעזה הייתה קיימת"

 כנס קטיף לאחריות לאומית ה-10 התקיים היום (שני) בהיכל התרבות ביד בנימין ביוזמת מרכז מורשת גוש קטיף ובשיתוף "ישראל היום".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, התייחס בתחילת דבריו למתיחות עם איראן בראיון לשירית אביטן כהן, הכתבת והפרשנית המדינית של "ישראל היום": "אני מאמין שאנחנו צריכים להיות בצד היוזם. ראינו את המתקפה הקודמת של איראן והיא לא צלחה".

על ההתנתקות אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון: "אני לוקח על עצמי רגשות אשמה. לא הצלחתי לשכנע את העם. רוב העם לא היה אתנו. לא הצלחנו להסביר את הדברים שהיו ברורים על רקטות בראשל"צ ועל התחזקות החמאס".

אדלשטיין התייחס גם על החוסר בציוד ללוחמים: "התפקיד שלי לפקח על צה"ל ומערכת הביטחון ולא להרגיע. ברור שבתחלה החוסרים היו נוראיים. אנחנו נחשפים ללא מעט תלונות ודרישות.. מנסים לעשות סדר.. בעולם מתוקן אני לא רוצה לשמוע שצריך לתרום רחפנים וקסדות. אך בעולם פחות אידיאלי.. ביקשנו מצה"ל לעשות סדר בדבר הזה".

על גיוס חרדים: "פוליטיקה בהרבה מקרים זה גורם מעכב. אילו היתה סיטואציה שאומרים צהל צריך כוח אדם ויש מציאות מסוימת של 76 שנים. רומא לא נבנתה ביום אחד.. בוא נתחיל לראות שדברים הולכים בכיוון הנכון. זה לא כזה קשה. אבל כשכל אחד ממשיך עם הגשמת חלומות ואמירה שכל חרדי מתגייס ליחידות כלליות.. וכמו אלו שקוראים הבוקר 'נמות ולא נתגייס', זה מה שמעכב אותנו. יש פתרונות מעשיים. גם צה"ל נבהל מהאירוע.. ואנחנו לא מקבלים תשובות ברורות. צריך להיות פרקטיים. מ'שגר ושכח' של הצווים לא נראה הרבה גיוס. לא בגלל שבג"ץ החליט שצריך לשלוח – לשלוח ולראות מה יהיה זה לא עובד".

אדלשטיין גם ביקר את ההתפרצות לבסיס בשדה תימן: "החיילים שלנו הם לא אויב. הם גיבורים. הנשק שלהם צריך להיות נשק טהור. אם יש מישהו חס ושלום שסרח ועבר על הפקודות - הוא צריך לעמוד לדין ולשאת בעונש. בין זה לבין הסיבות שכינסתי דיון חירום.. התפקיד של הפרקליטות הצבאית ומצ"ח הוא לנהל חקירות ולבדוק שאף אחד לא עבר על החוק והפקודות.

"כשאני רואה את תצוגת התכלית בשדה תימן - זה תואם מול דובר צה"ל ומול הפרקליטות הצבאית? מישהו בדק מה זה עושה לחטופים בעזה? למה היה צריך לעשות את ההצגה עם המסיכות.
בדיון כבר הודיעו בוועדה שראש אכ"א אמר שהפלישה לבסיס שדה תימן הייתה טעות. תפקידנו לפקח על כולם כולל הפרקליטות הצבאית ושר הביטחון. במיוחד בזמן מלחמה".

סמוטריץ: "החלוצים בעזה היוו רצועת ביטחון לקיבוצים"

בצלאל סמוטריץ' אמר בראיון לכתב הפוליטי של "ישראל היום", אמיר אטינגר: "לו היתה התיישבות יהודית בגוש קטיף הטבח לא היה קורה. חמאס לא היה משתלט על עזה והופך אותה למפלצת טרור ענקית. צריך לומר תודה לחלוצים שהחזיקו שם מעמד והיוו את חגורת הביטחון של שדרות ויישובי וקיבוצי העוטף.

"התפרסם היום שצה"ל שולח יחידות ליישובי קו התפר כי יש שם ניסיונות חדירה. עקרו 4 יישובים בצפון השומרון. לא סתם ג'נין מקום של טרור. איפה שאין התיישבות יש טרור. אנחנו מחוייבים לקומם מחדש את הריסות חבל התקומה. וחלק בלתי נפרד מזה זו ההתיישבות בחבל עזה שתחזיר את הביטחון לבארי. טעויות מתקנים".

סמוטריץ' נשאל על החזרה לגוש קטיף: "ראש הממשלה אמר שזה לא ריאלי. אני שותף שלו אך חלוק עליו בנקודה הזו. חשבתי שצריך לכבוש את רצועת הביטחון בלבנון מחדש. אם היינו עושים זאת לפני שלושה חודשים לא היינו היום מנחשים איפה חיזבאללה יתקיפו. יש סיכונים אך להיות תגובתי ולהסס זה לקחת סיכונים.

"ראש הממשלה עומד בלחצים אדירים. אני לא מכיר ראש ממשלה שהיה עומד בלחצים כאלה מבית ומחוץ. עד לפני כמה שנים אמרו שלחזור לחומש זה לא ריאלי, עד שיולי אדלשטיין הביא את החקיקה הזו. יש היום בחומש התיישבות".

עוד הוסיף שר האוצר: "לא סוד שאחד הוויכוחים הגדולים שבכל עסקה אנו נשארים בפילדלפי.. שבעזרתו המחבלים משמרים את כוחם. יש עוד כמה תנאים. ראשי מערכת הביטחון אומרים לרה"מ- צא מהמסדרון. יש אמירה שיחזרו אזרחים לא חמושים. רה"מ רוצה מנגנון. מערכת הביטחון אומרת או שאנחנו יושבים על המסדרון,  או אף אחד.

"אמרתי לגלנט: 'חצי שנה אני צועק שזה או אנחנו או חמאס, ואתם אומרים יהיה גורם שלישי'. איפה הגורם השלישי? קחו אחריות על מה שקורה בעזה. ביד אחת שופכים מים על המדורה וביש השנייה דלק עם סיוע הומניטרי". 

"לא ביקשתי להגדיר את החזרת ההתיישבות לרצועת עזה כחלק ממטרות המלחמה. מטרות המלחמה צריכות להיות קונסנזוס", ציין השר סמוטריץ', "לי מותר לומר גם את שאיפתי כי זו ארצנו.. איפה שאין התיישבות אין ביטחון. אך זו לא דרישתי למחר בבוקר. דרישתי - שליטה שלנו במאמץ ההומניטרי. אי אפשר להשמיד את חמאס צבאית ואזרחית בלי לשלוט על הסיוע ההמוניטרי. הצבא לא אומר אמת בדבר הזה. לא צריך חינוך רווחה וביוב. צריך אוכל תורפות מים וביוב. זה דורש מעט כוחות. אני מכיר את החומרים שהוכנו בפד"מ. מי שמהלך עלינו אימים ואומר שזה סדר כוחות אדיר - לא אומר אמת".

שר האוצר ציין עוד כי "בדרך שלי יש סיכוי גדול יותר להחזיר את כולם. יש כאן חסרי אחריות בהפגנות מופקרות, ושוב סינוואר רואה את זה ושמח. היינו מאוחדים נחושים ואגרסיבים. מאיפה ההזיה שאנחנו צריכים לשחרר מחבלים? הרי כך גם היה בעסקת שליט. ילדים, חלילה, בשדרות ובעוטף ימותו ב-7.10 הבא אם חמאס ישתקם".

סמוטריץ' התייחס לסוגיית הפיטורים האפשריים של של השר גלנט: "אני לא רוצה לעשות ספקולציות בעת מלחמה. אני אכבד החלטות של רה"מ. אני עובד עם גלנט בשיתוף פעולה. מאד לגיטימי שיש מחלוקת. לא לגיטימי קמפיין אדיר של מערכת הביטחון על הראש של ראש הממשלה. כל עוד אנחנו בדמוקרטיה יש ראש ממשלה אחד".

על תפקוד משרדו הוסיף שר האוצר: "הכלכלה הישראלית חזקה מאד. התקציב שהעברנו מאד שמרני.. זה אתגר גדול לכלכלה. המלחמה עולה כ-250 מיליארד שקל. יחסית למלחמה הכלכלה מגיבה בצורה יוצאת מהכלל. נותנים מעטפת מלאה למפונים ולניצולים בכל הארץ".

"אלו שאנסו ורצחו מעזה - תלמידים טובים של המערכת"

בפאנל "היום שאחרי מחר" אמר ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אם אנחנו לוקים בדיאגנוזה גם הפרוגנוזה תהיה שגויה והרת אסון. הדיאגנוזה זו ההתנתקות. לא רק האקט של 2005 אלא גם אוסלו - יצירת אקס טריטוריה.. בבור ריק מגיעים עקרבים ונחשים ומפלצות האדם בעזה. מדינת ישראל יוצרת אקס טריטוריה על תשתית דתית מעוותת ורדיקלית. 

"אלו שאנסו ורצחו היו שטנים אבל תלמידים טובים של המערכת. צריך שליטה בכל מרחב עזה. כל דבר אחר ורעיונות מופקרים שהרמטכל אומר ברבים כגון להפקיר את ציר פילדלפי מחדש, זה לא עובד וזה לא יכול לעבוד. אי אפשר לנצח טרור מהסוג הזה עם תשתית אידאולוגית חברתית וכלכלית בלי לשלוט בשטח ובאוכלוסיה. קודם כל שליטה מלאה ברצועת עזה".

יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל במיל' אמיר אביבי דיבר על כמה מודלים: "היפרדות בעזה - הסתיימה בקטסטרופה. כעת נאלצנו להפעיל שם 5 אוגדות.. אי אפשר לטפל מרחוק. השיח שמתנהל עכשיו זו שליטה צבאית. אפשר ללמוד מעיראק ואפגניסטן.. לא משנה אם זה שם או דרום לבנון.

"בכל מקום שהתקיימה רק שליטה צבאית ללא התיישבות - אין לזה לגיטימציה לאורך זמן. תמיד בסוף תהיה נסיגה. צבאות מתכנסים לתוך בסיסים. זה לא בר קיימא. אם הממשלה אומרת שליטה צבאית בעזה - אני מתחיל לספור תוך כמה זמן חוזרים להיפרדות. ושוב תושבי הדרום יופקרו.

"המודל היחיד כדי לאפשר חופש פעולה כמו בשכם בג'נין הוא שצריך צריך מסה התיישבותית. מה עושים עם כל הפלשתינים? אף אחד לא רוצה עוד שני מיליון פלשתינים. העולם המדיני הוא אינסוף גמישות. אפשר חמולות. לא תהיה הרתעה בלי לקיחת שטח מהעזתים".

איתמר רביבו, ראש מועצת חוף אשקלון: "המסקנה מה-7.10 שהדעה הצבאית היא חשובה, אך לתפיסה האזרחית יש חשיבות גדולה בקביעת מדיניות. לאויב צריך להכאיב במה שכואב לו".

"האנטישמיות גורמת ליהודים לחשוב שנית על יחסם לישראל"

בפאנל "עזה-מנהטן" שהנחה הפרשן הפוליטי של "ישראל היום" יהודה שלזינגר, דיבר סמנכ"ל משרד התפוצות, יום טוב רענן: "שמונה מיליון יהודים בתפוצות. כ-7 מיליון בישראל.. גורלם קשור בגורלנו. מה שקורה פה משפיע על מה שקורה שם.

"אחוזי ההתבוללות - למעלה מ-60% נישואי תערובת בארה"ב. אחת הסוגיות של משרד התפוצות- חיזוק הקשר של יהודי התפוצות לארץ. אחד הדברים היפים שרואים, אצל כלל יהודי התפוצות יש חיבור מאד גדול למדינת ישראל. שיעורי תמיכה של 80%-90% של תמיכה ותרומות. יהודי התפוצות תרמו למעלה מ-6 מיליארד שקלים למדינת ישראל. וכ- 60 אלף מתנדבים שהגיעו לסייע.
כ-11 יהודים נרצחו מאז 7.10 בתפוצות. זה בלתי נתפס. יהודים חוששים להסתובב ברחוב".

רועי אבוקסיס, יו"ר המחלקה לחינוך ההסתדרות הציונית העולמית: "חוויתי את ההתנתקות מהמשרד שלי בחוץ לארץ, ניסיתי לראות את התמונות, לחוות את החוויה מרחוק. היה קשה לקלוט מרחוק. הרגשתי שהסביבה שלי בחוץ לארץ לא מבינה מה אני עובר. זאת הייתה חוויה מאוד ישראלית.

"במהלך השנים יש התקרבות, בגלל הטכנולוגיה, העניין ומה שישראל מייצרת. ראיתי כמה מחקרים, אחד אומר ש-74% מיהודי ארה"ב תומכים במאבקה של מדינת ישראל והמספרים האלה יציבים, גם במחקר שהיה באוקטובור וגם במחקר של אפריל. הדור הצעיר לא נמצא במקום של הדור המבוגר והרבה מיהודי ארה"ב, 80%, אמרו שהמציאות מורכבת".

אבוקסיס הוסיף: "זה כבר לא נחלת אירופה בלבד, זאת לא רק אנטישמיות מוסלמית, אלא עם לבוש חדש, אנטי ציוני. יש כאן שתי הזדמנות: יש תמיכה וסולידירית מטורפת, אנשים רבים שצעקו אנחנו לצד ישראל. תופעה שנייה, זה קירוב יהודי העולם. זאת אנטישמיות, הנגטיבי והשלילי מחברים אותנו בחזרה. ההתקפות האנטישמיות מעוררות שאלות ואנשים בודקים מה היחס שלהם לישראל – שאלות שיהודים עד אותו רגע לא שאלו את עצמם".

"אחדות לא מתגשת עם ערכים אחרים"

במושב "להיות ראויים" בהנחיית העיתונאית, עפרה לקס, אמו של נווה ז"ל, השתתפו ההורים השכולים: איריס חיים, חגי לובר, איתן צור ושירה שפירא. הקהל קיבל אותם במחיאות כפיים שנמשכו דקות ארוכות.

לקס ציינה כי "אנחנו יודעים מה זה בית שנחרב. וחושבים על היכולת לתקן. מה המקום שלנו במציאות הזו. המשתתפים לקחו את העצב שלהם למקום של עשיה בחברה הישראלית".

 שפירא, אדריכלית ומתכננת ערים עבדת במשרד המורשת, אמא לשבעה ילדים, הבכור שבהם הוא ענר שלחם בקרב גבורה במיגונית. לדבריה, "המשפט שהולך אתי הוא - ענר לקח שעה של גורל והפך אותה לשעה של ייעוד. זו המשגה של מה שענר עשה בצורה הכי מדוייקת שאפשר. זה מה שכולנו צריכים לעשות. זה מה שאנחנו כחברה צריכים לעשות. לקחת את שעת הגורל הקשה ולהפוך אותה לשעת ייעוד".

איתן צור, אח של אמיר צור, שהגיע עם כוח סיירת מטכ"ל לכפר עזה ונפל שם: "מתסכל להגיד מי היה אמיר למי שלא הכיר. כמה שלא אגיד אצמצם אותו לזווית מסויימת. אמיר ידע לפגוש אנשים מכל הקשת הפוליטית והזהותית באופן מכבד ותרבות מחלוקת מכבדת.

"בחברות עמוקה למרות כל המחלוקות, למרות שהיה בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית ידע להיות ביחסים טובים עם כל מי שפגש. המשפט שמלווה אותי: פצעים מכונני זהות - מאז שומר החומות אני מקדיש את עצמי לעבודה על יחסים בין קבוצות אוכלוסיה. זה מתקשר למצב שאנו נמצאים בו עכשיו".

איריס חיים, אחות פליאטיבית מזה 15 שנה ואמו של יותם שנחטף, נמלט ונורה בשוגג כי זוהה כמחבל: "המשפט שלי - להאמין לראות שטוב. עוד 50 שנה ידברו עלינו איך התמודדנו ולא נתנו לאויבים להחריב אותנו. ההתמודדות - איך אני רואה את החלק הטוב של החיים. עם כמה ששקל ללכת לייאוש לדיכאון לכעס יש לנו אפשרות לבחור לראות שטוב".

חגי לובר, אביו של יהונתן ז"ל שנפל ברצועה: "לפני שמחת תורה חשבתי שאחדות היא ערך שעלול להתנגש עם ערכים אחרים. היום אני מבין שזה תנאי סף לשרידות שלנו פה. חצי שנה לפני הגירוש עברנו לגני טל. בהקלטה האחרונה שלנו הקול שלו שמח, והוא אמר אנחנו הולכים לשחרר את חבלי ארצנו. והם הגיעו לנוה דקלים שבוע אחרי שהוא נהרג".

"לא הבינו שלשרוף שדות זה כמו לשרוף את הציונות"

ח"כ לשעבר, חיים ילין, תושב בארי התייחס בראיון לתוצאות המלחמה: "קודם כל העם צריך לנצח. אנחנו חייבים להיות מאוחדים ומלוכדים אחרת כל פצמ"ר יפוצץ ואתנו. התובנה שלי כשיצאתי מהממ"ד שאי אפשר להמשיך ככה, אני אדם מאמין. הנפש שלי היתה מנותקת מהגוף.. כשיצאתי מהממ"ד. ברמה מאד רוחנית וחזקה שאומרת שיש לבן אדם איזו משימה ועד שלא מיישמים אותה אין מנוח. ואצלי זה היה שאי אפשר להמשיך בפילוג, בפוליטיקה שמתקיימת. אסור לתת לפוליטיקה לנצח את הערכים של מדינת ישראל. הערכים שעליהם גדלנו חייבים לנצח. אם נתרגם למצווה - לא תעמוד על דם רעיך".

לגבי דעתו על ההתנקות ותוצאותיה הוסיף ילין: "אני הייתי בעד, אבל אמרתי בקול רם - אתה לא יכול לתת משהו בלי ערבויות בינלאומיות. אין מצב שאתה מנהל מו"מ עם עצמך מבצע את מה שאתה חושב לנכון, והצד השני לא משלם מחיר.

"על סמך מה אומרים שאם היה גוש קטיף לא היה קורה לנו מה שקרה? הרי אי אפשר לחזור אחורה.. . אולי היינו מקבלים מחיר יותר גבוה. מי אמר שבתשעה באוקטובר לא היו שוחטים את כל גוש קטיף, ובארי לא הייתה משלמת מחיר? וזה היה מחיר של 8,000 נרצחים וצה"ל גם היה משלם מחיר.

"זה לא ארגון טרור. זה רוצחים. עם רוצחים לא עושים הסכמים. אתה מנטרל את כל האמצעים שלהם ועדיין אתה לא מנצח כי זו אידאולוגיה. אתה חייב שם שלטון זר שינטרל את האידאולוגיה אחרת הנכדים שלנו היו משלמים מחיר. אנחנו שילמנו את מחיר ההתיישבות. עבדנו עד התלם האחרון.

"במדינת ישראל אנחנו מומחים בלחפש את האשם. לא לקחת אחריות או דוגמה אישית. כל מפקד אומר 'אחרי' ולוקח אחריות. ב-2018 היו בלונים ועפיפונים.. ואף אחד לא לקח אחריות. צריך לשנות את האופי והתרבות. אם על אוהל לא פוצצנו את האמא שלהם אז מה אתה מצפה שיקרה? אנחנו לא יודעים לשמור בנחישות על ההסכמים. כששרפו את השדות שלנו אף אחד לא התייחס לזה. היינו צריכים לשטח אותם וליצור פרימטר. לשרוף שדות זה לשרוף את הציונות. לא ידעו לשמור על 1701 ועכשיו מחפשים אשמים. אפשר היה לצאת למלחמה על בלון תבערה וככה היית מונע את ה-7.10".

"חשוב שכל חייל יכיר את המורשת"

המושב הראשון "מתוך קשר היסטורי ומסורתי" בהנחיית הכתבת והפרשנית הפוליטית של "ישראל היום", שירית אביטן כהן, נערך בהשתתפות נשיאת ארגון "שורת הדין", ניצנה דרשן לייטנר, פעילת ההסברה, אשלי וקסמן בקשי ותא"ל במיל' צביקה פייראוזן, מנכ"ל יד ושם וקצין חינוך ראשי לשעבר.

מנכ"ל יד ושם פייראוזן אמר כי "אנו רואים את רוח הלחימה של החיילים ואת האחדות שלהם. זה לא מובן מאליו. החינוך מתחיל מהבית. צה"ל מקבל אותם בגיל 18. לצה"ל אין מטרה לחנך את העם. יש לו מטרה אחת - בקוד האתי של צה"ל - להגן על מדינת ישראל אזרחיה ותושביה. ערך היסוד השני הוא אהבת המולדת ונאמנות למדינה. אי אפשר לאהוב את הארץ בלי להכיר את המורשת שלה. עם ישראל לא נולד באושוויץ ומדינת ישראל לא קמה בגלל השואה. חשוב שכל חייל בצה"ל יכיר את המורשת.

"צה"ל הא תבנית המולדת שלנו וגם יהדות העולם. אחד הדברים הוא לייצר את המכנה המשותף הזה. את המורשת של ארץ ישראל בלי להכנס למרחבים של דיונים פוליטיים. אין שאלה בכלל. כל חייל בצה"ל חייב לבקר בשירותו שלוש פעמים בירושלים. בכותל, בגבעת התחמושת וביד ושם".

וקסמן בקשי, שבת דודתה התצפיתנית, אגם ברגר, נחטפה: "עליתי לארץ מקנדה אחרי שכבר לפני 20 שנה זיהיתי שם את ההפגנות נגד ישראל. עוסקת בהסברה. כילדה שגדלה בקנדה עם תקשורת אנטישמית ומסרים אנטי ישראלים אני יכולה להבין את המליונים שיוצאים להפגין נגדנו.

"הם חושבים שהם אנשים צודקים שרוצים לשמור על שקט ושלווה במזה"ת. כילדה יהודיה בבית ספר יהודי ודתי כשהייתי בת 20 וראיתי את חיילי צהל מוציאים אנשים מהבתים שלהם חשבתי שזה המעשה הנכון. הבנתי כמה שזה 'שלנו' רק כשהגעתי לארץ והתחלתי ללמוד את ההיסטוריה. הנרטיב פה שגוי מהיסוד.

"הביקורת שלי כלפי המדינה היא שהנרטיב הציוני נבנה על ידי אשכנזים בלבד. הסיפור שקם בחור בשם הרצל.. הייתה שואה ועל חשבון הפלשתינים הקמנו מדינה. אבל איפה הסיפור של כל בני ישראל? איפה הפרהוד? איפה הסיפור שהקמנו מדינה ושהעיפו יהודים ממדינות ערב? הסיפור של העם היהודי הלך לאיבוד. יהודי שחי בארה"ב לא מבין. בבית ספר ממלכתי רגיל אין את הסיפור היהודי. אני משלימה את זה לילדים שלי. צריך להשלים את הסיפור בבית ואז בקהילות העולם ואז יהיה ליהודים איך להסביר זאת".

עו"ד דרשן לייטנר: "אנחנו לא מצליחים לשכנע שהרשות הפלשתינית היא האויב שלנו כי מדינת ישראל עדיין לא חושבת זאת. ואם המדינה לא משוכנעת בכך היא לא תצליח לשכנע את אומות העולם.

"הרשות משלמת תגמולים למחבלים ושכר שהם לא יכולים לחלום עליו. והיא נוקטת נגדנו בהליכים בביה"ד הבינ"ל בהאג ואנחנו ממשיכים לנהל אתם עניינים כסדרם אז איך נשכנע את העולם שהרש"פ היא רשות טרור שמאמנת מסיטה מעודדת מסייעת בביצוע פיגועי טרור.

"איך נשכנע שלעם ישראל יש זכות לשכון בארצו אם אנחנו לא שכנענו את עצמנו. אם עדיין חושבים שהשטחים לא שלנו, שהם במחלוקת, שצריך לנהל עליהם מו"מ בעתיד ושחתמנו על אוסלו כדי לראות אם הרש"פ תוכל לנהל אותם בעתיד ואפילו להקים עליהם מדינה. הרצל לא החזיר את עם ישראל לארצו. הציונות היא רעיון חילוני.

"גם הצהרת בלפור לא החזירה את עם ישראל לארצו. הדרך היחידה שאנחנו יכולים להסביר את צדקת דרכנו היא אם אנחנו נדבר על זה בלי בושה. בניגוד למיעוט הפרוגרסיבי בארה"ב. הרוב בארה"ב הוא נוצרי מאמין.. אם אנחנו רוצים לנצח במלחמת התודעה בלי להתבייש. הארץ הזו היא שלנו יש לנו זכות היסטורית מוסרית עליה ונשאר כאן לנצח".

בפתח הכנס נאם הרב יצחק לוי יו"ר מרכז גוש קטיף: "היום עזה היא בלב השיח בישראל. מי ישלוט שם? עבורנו, המגורשים מגוש קטיף, יש הרבה רגשות למה שקורה. חוזרים למקומות שננטשו. בית ספר הרוס. בית כנסת הרוס. כל זה לא היה קורה אם היינו נשארים במקומנו. מדינת עזה היא בוודאות חלק מארץ ישראל. והמחשבות מפליגות מתי נבנה את יישובינו מחדש ונשוב הביתה.
יש מונח של אחדות העם. להוסיף אחדות אהבת ישראל. ומי יודע אם אחת הסיבות לצרה שבאה עלינו בשמחת תורה הייתה שנאה".

במושב  "זה היה ביתי" שאותו הנחה עמיאל ירחי שהתגורר בנצרים השתתפו תושבי גוש קטיף לשעבר יואב גולדשמידט (גני טל), אורי כהן (נווה דקלים) ומשה הילר (נצרים).

גולדשמידט שלחם בעזה חיפש באזור את זכרונות ילדותו. הוא עקר צמח מסוג אמריליוס, כמו זה שצמח אצלם בגינה, והביא לביתו.

כהן סיפר: "הייתי ברימאל. ליד בית הכנסת העתיק של עזה.אני זוכר כילד שהיינו נוסעים בראש חודש להתפלל שם. זה זורק אותך אחורה. הרגשתי שאני נמצא בבית".