בנה של מיה גורן שגופתה חולצה מרצועת עזה: "הפקרתך האישית סוף סוף הופסקה וזכית למנוחת עולמים"

בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו נפרד גל מאימו: "סיפור חטיפתך ורציחתך מתאר באופן סימבולי את האדם המיוחד שהיית, בשבת השחורה אמא שהתה בגן הילדים בו עבדה" • והוסיף: "מודה לכוחות הביטחון האמיצים שהחזירו אותה לקבורה. וגם עכשיו אנו קוראים להשבתם המיידית של החטופות והחטופים - אלו החיים לשיקום ואלו הנרצחים לקבורה"

גל גורן עם אימו מיה גורן. צילום: רשתות חברתיות

גל גורן, בנה של מיה גורן שגופתה חולצה אמש (רביעי) מרצועת עזה והועברה לישראל, כתב בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו: "אמא הובאה לקבורה - לאחר מעל לתשעה חודשים המסע האישי נגמר. הפקרתך האישית סוף סוף הופסקה וזכית למנוחת עולמים לצדו של אהובך, לצדו של אבא, שהופקר ונרצח גם הוא באותו היום".

"סיפור חטיפתך ורציחתך מתאר באופן סימבולי את האדם המיוחד שהיית", שיתף. "אמא הייתה אשת חינוך ברמת איבריה. נולדה וגדלה ברמת גן. הייתה מדריכה ורשג"דית בצופים, מפקדת גדנ"ע, למדה בסמינר הקיבוצים ומאז שעברה בעקבות אהובה אבנר ז"ל לניר עוז הייתה גננת ומטפלת בקיבוץ. היא ואבא גידלו אותנו, ארבעה ילדיהם מתוך אמונה ואהבה מלאים. הייתה אישה אוהבת, אופטימית, אנרגטית ומסורה. גם בחיים האישיים והמשפחתיים, גם החיים הקהילתיים וגם ובעיקר בעבודתה החינוכית היא עשתה הכל באהבה, אכפתיות ומסירות".

התמונה המשפחתית האחרונה, צילום: באדיבות המשפחה

והמשיך: "בשבת השחורה שהתה בגן הילדים בו עבדה, שם נפצעה ונחטפה במצב קשה. בהמשך נודע למשפחה על הירצחה. הוחזרה לקבורה מכובדת בארץ ישראל ותיקבר בניר עוז לצד בעלה.

מודה לכוחות הביטחון האמיצים שהחזירו אותה לקבורה. וגם עכשיו אנו קוראים להשבתם המיידית של החטופות והחטופים - אלו החיים לשיקום ואלו הנרצחים לקבורה. כולם ראויים לסגירת המעגל הזאת והפקרתם חייבת להיפסק. לא נפסיק להילחם על חזרתם של כולם". 

מיה גורן וכפיר ביבס, צילום: ללא
לפני כשבועיים, כתב גל טור מיוחד ל"ישראל היום" בו הוא קרא לשבתה לקבורה בארץ: "את ראויה וחייבת להיקבר ליד אהובך, לצידו של אבא. אם היית איתנו, היית נאבקת למען השבתם, היית יודעת שבלי החטופות והחטופים לא יהיה שיקום ולא תהיה תקומה. אם היית יכולה לדבר, היית מתעקשת להילחם על החיים, אבל אנחנו פה בשביל כולם, אלו המיועדים לשיקום ואלו שלקבורה. לא נוכל להחלים כמשפחה, כקהילה וכחברה בלעדיכם. את חייבת לשוב אלינו ולהיקבר בקיבוץ ניר עוז, שכה אהבת, ובטח שלא להישכח אי־שם בחולות עזה". 
 

האחיין של מיה, אמיר, כתב: "מיה חזרה הביתה הקלה סגירת מעגל לא סוף טוב, בטח שלא שמח הפוסטים על משפחות חטופים שמחכות לחבק ולהתאחד עם יקיריהן לא היו רלוונטיים לנו, אנחנו חיכינו לקבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר