מבקר המדינה קובע כי הרשות הארצית לכבאות והצלה אינה ערוכה לבצע חקירות של שריפות בהיקף מלא כנדרש על פי החוק, ובפועל מאז הקמת מערך החקירות ברשות בשנת 2012 נחקרו בממוצע רב-שנתי כ-10% מאירועי הדליקה שטופלו על ידי צוותי הכיבוי. כל זאת מבלי שהתקיים תהליך קבלת החלטות סדור ועל ידי הגורמים שהוסמכו לכך בתקנות, בדבר אי קיום חקירה בכ-90% מאירועי הדליקה.
המבקר, מתניהו אנגלמן, בדק בחודשים ינואר עד ספטמבר 2023 את פעילות מערך הכיבוי בתחום החקירות של אירועי דליקה, לרבות תפיסת ההפעלה וממשקי העבודה של מערך החקירות עם גורמי המשטרה.
מהדוח עולה כי בשנים 2019 עד 2023 נספו 117 בני אדם בשל דליקות שהתרחשו ברחבי הארץ. בשנת 2019 נספו 21 בני אדם, בשנת 2020 - 21 בני אדם, בשנת 2021 - 19 בני אדם, בשנת 2022 - 35 בני אדם ובשנת 2023 - 21 בני אדם.
מהדוח עולה כי בשנת 2015 הוכן בנציבות נוהל חקירות ארצי, שלא אושר עדיין ולא נערכו בו התאמות לתקנים בין לאומיים ושיטות עבודה עדכניות. בהתאם לכך מחוזות כב"ה קובעים בנפרד את מדיניות הפעילות של חקירת השריפות בתחנות הכיבוי שבשטחם, שבחלקם אינם מתיישבים עם הוראות התקנות, בעניינים כגון תהליך קבלת ההחלטות לפתיחה בחקירה וסיווג החקירות בהתאם לדרגות קושי שונות.
עוד עולה מהדוח כי על פי הנוהל חקירת שריפה צריכה להיפתח בסמוך לאירוע, אולם מהנתונים שנאספו בביקורת עולה כי 28% מהחקירות של דליקות שאירעו ברחבי הארץ בשנים 2020 עד 2022 (4,428 מתוך 15,868) נפתחו באיחור של יומיים ומעלה. 5% מהחקירות (825) נפתחו באיחור של שבוע ומעלה מכיבוי הדליקה. זאת על אף שהגעת החוקר לזירה באיחור עלולה לגרום לפגמים בראיות מזירת האירוע ובכך לסכל את יעילות החקירה ואת מהימנותה.
כן נמצא כי כ-18% ממשרות חוקרי השריפות בתקן בתחנות הכיבוי האזוריות - אינן מאוישות
וכי פרט לקורס חוקרים בסיסי, הרשות אינה מקיימת קורסים מתקדמים שנועדו להעלות את רמת החקירות ואיכותן ולהכשיר חונכים לחוקרי דליקות חדשים.
מחסור בכלים טכנולוגיים
מערך הכיבוי לוקה גם באיסוף מודיעין. על פי המבקר עד שנת 2024 מחלקת האיסוף במטה חטיבת איסוף וחקירות לא אוישה, ולכן לא היו לחטיבה קציני מודיעין שהוכשרו להנחות את קציני המערך בנושאים אלה. בהוסף במכללה הלאומית לכיבוי והצלה לא היו קורסים להכשרת קציני הרשות לעסוק בתחומי המודיעין ולפיכך, קצינים במערך החקירות במטה ובמחוזות שהופקדו על איסוף מודיעין, היו נעדרי הכשרה לעסוק בתחום זה.
מהדוח עולה עוד כי מערך החקירות של הכבאות אינו מצויד בכלים טכנולוגיים חדשניים המקובלים לשימוש בשירותי הכבאות במקומות אחרים בעולם לשם ייעול הליך החקירה וחיסכון במשאבים. בהקשר זה נחשף בדו״ח כי פרט למחוז דן, מערך החקירות לא גיבש רשימה אחידה של ציוד חקירה עבור חוקרי הדליקות בהתאם לסיווג החקירות, למתארי השריפות ולזירות המשתנות, וכי יש הבדלים בין המחוזות בנוגע לציוד הנדרש לחוקרים לפי רשימות הציוד.
במרץ השנה הודיע השר לביטחון לאומי כי במסגרת הסיכומים התקציביים לשנים 2023-2024, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הוקצה סכום של 17.5 מיליון שקלים עבור ציוד מיגון אישי וציוד מבצעי וכי רכש עבור חוקרי שריפות יבוצע בהתאם לתיעדוף הצרכים הייעודיים של כב"ה.
אלא שממסמכי המחוזות עולה כי הציוד העומד לרשות חוקרי הדליקות - ציוד חקירה ומיגון אישי אינו עונה על הצרכים המקצועיים והבטיחותיים, וקיים מחסור בציוד חקירה ומיגון אישי, כגון כפפות, קסדות, נעלי בטיחות, פנסים, מצלמות ייעודיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, העלול לסכן את בריאותם ובטיחותם של הכבאים, לעכב את ביצוע החקירה ולהכביד עליה. כן הסתבר בביקורת כי בקשות חוזרות ונשנות לרכש של ציוד מקצועי בסיסי עבור החוקרים - לא נענו.
מידע ממוקד נמנע מהציבור
ההזנחה מחלחלת ופוגעת גם באזרחים. מהדו״ח עולה כי כשל חשמלי הוא הגורם המוביל לפרוץ שריפה, והיה הגורם להתרחשות 4,451 דליקות שנחקרו במערך הכבאות בשנים 2022-2020.
כדי לקבוע ממצאי חקירה בנוגע לקיומו של כשל חשמלי שגרם להתלקחות שריפה, נעזרים החוקרים בקבלת שירותי ייעוץ ממומחה בתחום הנדסת חשמל ועל כן החל בשנת 2019 התקשרה הרשות בחוזה רב שנתי למתן שירותי ייעוץ עם מהנדס חשמל אחד לכל החקירות הנדרשות בכל רחבי הארץ. אלא שממסמכי המחוזות עולה כי הרשות אינה אוספת נתונים על טיב השירות, על זמינותו ועל יעילותו, בשים לב לכמות השריפות שהגורם להן היה כשל חשמלי.
כן נמצא כי הכשל במוצרי החשמל הביתיים הוא הגורם המוביל לדליקות (31% - 1,310 מתוך 4,178) ובראש המוצרים הדליקים - רכיבים שונים במכשירי המזגנים (59%) המותקנים כמעט בכל מבנה בישראל. ולמרות זאת קובע המבקר, מידע ממוקד בדבר הכשלים במוצרים כאמור - אינו מפורסם לציבור לרבות בנוגע לאופן מניעת התלקחות שריפה במזגנים, במקררים, במכונות ובמייבשי כביסה וכן במוצרי חשמל שימושיים אחרים.
הדוח בדק גם את ממשקי העבודה בין מערך הכבאות למשטרה. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2019 עד 2022 נפתחו במשטרה 12,084 תיקי חקירה בחשד להצתה - ב-918 תיקים (כ-8%) הוגשו כתבי אישום ו-9,030 תיקים (כ-75%) נסגרו.
מהמשטרה נמסר למבקר כי ניתן לחקור במשך ארבע שנים חשודים בהצתה. עוד עולה מנתוני המשטרה כי 74% מתיקי החקירה (6,728) שנפתחו בחשד להצתה בשנים 2019 עד 2022 נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע", ו-21% מהתיקים (1,869) נסגרו מחוסר ראיות. לטענת המבקר שיעור התיקים שנסגרים בעילת "עבריין לא נודע" מעיד על פער בתפיסת חשודים בעבירות הצתה.
מחצית מהתיקים נחקרים במשך שנה
כן עולה מהנתונים כי זמן הטיפול הממוצע בכ-50% מתיקי החקירה ארך כשנה, הטיפול בכ-10% מהתיקים נמשך כבר למעלה מ-20 חודשים, וכי הנתונים לגבי משך זמן הטיפול בכ-40%, לא היו מדויקים. זאת על אף שהנחיות מדור החקירות קובעות כי חקירת שריפה אמורה להימשך עד חודש ממועד פתיחת תיק החקירה. על פי נתוני כב"ה, בשנים 2022-2020 לפחות 50% (8,011) מתיקי חקירה טופלו במשך זמן ממוצע של יותר מ-11 חודשים.
במועד סיום הביקורת באוגוסט 2023, כ-10% מכלל תיקי חקירת השריפות שנפתחו בשנים 2020 - 2022 (1,537) נותרו פתוחים, מהם כ-85% ללא עילה מתועדת ותוך מניעת האפשרות לספק לאזרחים שנפגעו כתוצאה מהשריפה מידע בעניינם בהתאם להוראות חוק חופש המידע.
בכל הנוגע לדליקות בשטחים פתוחים נמצא כי בשנים 2019 עד 2022 נגרמו מהצתה או עקב חשד להצתה 993 אירועים, שהם כ-32% מכלל הדליקות שנחקרו בשנים 2019 עד 2022.
על פי המבקר, העלייה במספר השריפות בשטחים פתוחים בשנים 2015-2019 בשיעור של 34% (מ-30,181 ועד 40,440 שריפות) והעלייה של 55% בהיקף השטחים שנשרפו (מ-211,351 ועד 328,532 דונם) - מצריכה שיתוף פעולה רב-תחומי בין חוקרי הדליקות בין הרשות לכבאות לבין הגורמים המופקדות על ניהול שטחי החורש והיער בישראל.
ממשטרת ישראל נמסר: "תיקי חקירת הצתות מנוהלים על ידי משטרת ישראל באופן מקצועי ויסודי, ובשיתוף פעולה מלא עם כב"ה. כל אירוע מטופל חקירתית בכל הכלים שברשותנו לצורך טיפול שלם ומקצועי ומיצוי הדין עם העבריין".
"אשר לסגירת תיקים בעילת על"ן נציין כי זו מתבצעת לאחר חקירה וניסיון להתחקות אחר חשודים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו